אתרוג לא מורכב ואתרוג בחזקת לא מורכב

ההבדל נובע ממחלוקת שישנה בהגדרה ההלכתית של הייחור - ענף חדש הניטל מעץ מורכב.

מקובל עלינו שאתרוג המורכב פסול לנטילה, כלומר אתרוג שגדל בעץ שהכנה הוא ממין אחד והרוכב הוא ענף ממין אתרוג, הרי הפרי נחשב תוצר הרכבה ופסול למצות נטילת לולב. אך מה דין ענף - ייחור שגדל מן הרוכב של עץ המורכב, וקצצו וניטע בקרקע והוציא פרי, האם אף הוא נחשב אתרוג המורכב או שמא לא?

יש הסוברים שהגדרת הייחור – כהרוכב והרי הוא ענף של מין אתרוג,  ולכן אתרוג הגדל ממנו כשר לברכה.

יש הסוברים שהגדרת הייחור – תערובת שני המינים והחזו"אהגדיר תוצר זה כמין אחר שלישי "ברייה חדשה"

לפי הגדרה זו , ייחור הניטל מעץ המורכב מאתרוג ולימון,  ונטעו בקרקע הפרי שיגדל ג"כ יהיה פסול לברכה, שהרי הפרי שנוצר מן הייחור, נחשב מין חדש - ואין זה אתרוג כלל וכלל. וכדי להכשיר  אתרוג לברכה צריכה ידיעה או חזקה שנוצר מייחור שג"כ לא גדל על עץ מורכב.

נמצאנו למדים שלפי הבנה זו, אין לנו יכולת לקבוע בוודאות בשום עץ שהוא ודאי  אתרוג, אלא זקוקים אנו לייחוסו של העץ, מניין נלקח הייחור שאף אבותיו לא היו מורכבים, ואז ההשגחה היא שמוחזק הוא שאינו מורכב בלבד, ע"י עדות אנשים שהעבירו מידע זה מדור לדור או שנלקח מעץ פרא, מתוך שאין עליו "שום רעותא", מוחזק הוא שמקורו לא ע"י הרכבה.

הרב קוק סבר שהגדרת הייחור – הינה תערובת זמנית. מצד אחד מקבל הרב קוק את את ההנחה שייחור הגדל בעץ מורכב, הרי יש בו תערובת שני המינים, ולענייננו אתרוג הגדל עליו אינו אתרוג הכשר לברכה. אך מצד שני סובר הרב קוק, שייחור זה, לאחר שניטל מהעץ ונטעו בקרקע הפרי שגדל ממנו הרי הוא אתרוג גמור הכשר לברכה ולא נחשב כתערובת שני מינים או כבריה חדשה. לפי הבנה זו הרי כל עץ אתרוג שניכר בו שאינו מורכב הרי האתרוגים כשרים לברכה בצורה ודאית.  

ואכן כתב באגרת קנו: "האתרוגים של אחינו איכרים הינם הכשרים האמיתים שאין בהם שום פיקפוק, וכבר הודיעו, ע"פ עצתי, גלוי לעולם כולו, שכל מי שרוצה יבא ויראה בעניים".  

נמצאנו למדים לסוברים שייחור לאחר נטילתו מן עץ מורכב הוא אתרוג גמור, הרי שיש אפשרות לבדוק כל עץ אם הוא מורכב או לא ויכולים לקבוע בוודאות שאתרוג זה אינו מורכב.

Error loading Partial View script (file: BtnGenerator.cshtml)