משיח לישראל

רבי הילל אומר: אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה. אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרבי הילל. חזקיה אימת הוה - בבית ראשון. ואילו זכריה קא מתנבי בבית שני... (סנהדרין צט ע"א).

רבי הילל היה חושב שמציאות מלך באומה בא מצד חסרון ה(עם?). אמנם ברוממות המוסר צריך רק תוקף לאומי גדול ונעלה. על כן אמר "אין משיח לישראל", כי אם בוא יבוא לנו תוקף לאומי נהדר מאד, וכוח שלטון ישראל - הוא המשיחיות. אמנם המעמיק בעומק געגועי הנפשות הישראליות וקישורם למלכות בית דוד, יכיר שכל זמן שחסרים אנו מלך משיח בן דוד, אנו מרגישים שחסר לנו קנין היותר חביב ויקר. על כן לא לעול יחשב משיח לנו, שנאמר שברבות הכישרון בכלל האומה לא יהיה צורך לזה; כי אם כעטרה וסגולה יקרה שאנו שואפים להשיגה[1]. על כן "שרי ליה מריה לרבי הילל", שחשב שיחסר לעד לנו הדבר שכל כך קדוש וחביב לנו עד שאין קץ לגעגועינו לזה, כמו שכל אחד רוצה שיהיו לו הורים שיוכל לנשאם להתכבד בהם ולכבד זכרם. על כן דימה הנביא בקשת דוד מלכם לבקשת ד', "ובקשו את ד' א-להיהם ואת דוד מלכם[2]". להורות על עומק האהבה שהוטבעה והושרשה בנפש כלל האומה עמוק היטב למלכות בית דוד. עד שרק עמה ירגיש את הצלחתו האמתית ויקרת חופשתו ורוממות קרנו; ורק בצמיחת קרן לדוד נחתום "מצמיח קרן ישועה[3]".