מתקני התפלת מים - האם אנו שולטים במצב?

בשמיני עצרת מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה ובז' בחשון מתפללים לירידת הגשם בעתו. כאשר ישב עם ישראל על אדמתו והגשם אחר מלהגיע, גזרו חכמים תענית ותפילה מיוחדת עבור הגשם. ידועה ומפורסמת תפילתו של חוני המעגל אשר בזכות מעלתו ותפילותיו זכו ישראל בדורו לשפע של גשם.

כיום ישנה לעיתים תחושה ש"אנו שולטים במצב". במדינת ישראל הוקמו בשנים האחרונות מתקנים רבים להשבת קולחים לשימוש חקלאי ובראשם השפד"ן אשר מימיו מרווים שדות רבים בנגב הצפוני. לאחרונה נכנסו לתפעול מתקני התפלת מי ים גדולים והתחושה היא לעיתים שאפשר לקיים חקלאות גם ללא גשם. כיצד מתיישב הדבר עם תפילת הגשם. האם היא שייכת רק לימים עברו ?

מבדיקת תכנית האב של רשות המים לשנת 2050 עולה כי גם אם תצליח מדינת ישראל, בע"ה ,לגייס מעל 200 מיליארד ₪ לפיתוח מתקני התפלת מי ים עד לשנת 2050 יחסרו כ-670  מיליון מ"ק לשנה.

הסיבה העיקרית למחסור הצפוי היא הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל הנאמד בגידול של כ-100% , כלומר, הכפלה של האוכלוסיה ל-15 מיליון נפש. חקלאות ישראל תצטרך לספק מזון עבור כלל האוכלוסיה וכמובן להמשיך וליצא מוצרי חקלאות איכותיים ומתוחכמים. ללא מים אין חקלאות. כל חקלאי יודע כי אינה דומה השקיית השדה והמטע באמצעים מלאכותיים לעומת הגשם. וזאת בנוסף לעלות ההשקיה המלאכותית לעומת גשם הנדבות שמוריד לנו הקב"ה.

ישנם גם היבטים נוספים לחיוניות הגשם בארצנו ובהם שפע הצימוח והפריחה בגיא ובהר, האויר הצלול ושפעת המים הזורמים במעיינות ובנחלים .

אנשי העיר לעיתים "מקטרים" על הגשם, אך אנו החקלאים המבינים את נחיצותו וברכתו חייבים להרבות בתפילה לירידת הגשם בעתו ולא לשכוח להודות לקב"ה על כל טיפה וטיפה של שפע שהוא מרעיף עלינו ממרום.

יהי רצון שנזכה לברכת  "ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירשך ויצהרך... ואכלת ושבעת"