להפיץ את האור

זמן החנוכה הוא זמן שבו רבים נוהגים לישא אשה, לעשות בר מצוה, ולנצל את האירוע לחגיגה מיוחדת לאור הנרות, בהדלקה חגיגית, בה מכבדים את החתן או את קרוביו. ונשאלת השאלה האם אפשרית הדלקה זו? יש מחסידי חב"ד שמדליקים חנוכיות גדולות ברחובות, בכיכרות ובאים לפרסם את הנס, האם יש מקום לברך על חנוכיות אלו?

במקורה של ההלכה אנו למדים במסכת שבת על שמצוות חנוכה "נר איש וביתו", הדלקת הנר קשורה לבית (אמנם בשו"ת ציץ אליעזר פסק שגם מי שאין לו בית יכול להדליק ולברך על נרות החנוכה, אך נראה שדעתו שונה מדעת רוב הפוסקים שתלו דין זה בבית), וכך כל הדיונים שנעשו סביב הדלקת נרות חנוכה, מקום ההדלקה וכדומה עסקו בדין הדלקה בבית, בחצרות הבית וכדומה.

המקור שממנו ניסו הפוסקים ללמוד הדלקת נרות חנוכה ברבים, מחוץ למסגרת הבית, הוא הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת. דין זה עצמו מחודש יחסית, שכן אין לו מקור בדברי הגמרא, אלא מתורתם של הראשונים, ואף הם העלו כמה סיבות להדלקה זו. בספר הכלבו כתב: "ונהגו בכל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז בזאת". מדבריו משמע שהדלקה זו לאו דוקא תקנו בבית הכנסת, אלא שזה היה מקום האספה של אנשים שלא היו בקיאים, ובשבילם הדליקו את החנוכיה. לפי טעם זה יש סיבה ואולי מקור להדליק נרות במסיבות, אם יש לנו לחשוב שיש אנשים שבעצמם לא ידליקו, או אפילו לא יודעים להדליק, וכך פסק להלכה הגר"ש ישראלי זצ"ל, דבריו הובאו בספר מקראי קודש לרב משה הררי שליט"א. צרף הוא לפסק זה את הטעם הנוסף שנקטו הראשונים לתקנת ההדלקה בבית הכנסת והוא: "גם כי הוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם, שיש בזה פרסום גדול להשי"ת וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות" (אף הוא הובא בכלבו ובעוד ספרים). לפי טעמים אלו פסק כן הגר"ע יוסף זצ"ל, וכך נראה שסבר מעיקר הדין, אלא שבחר להוסיף שראוי שיתפללו שם תפילת ערבית, ובכך יהיה למקום מעין דין בית כנסת, ואף שלא ממש בית כנסת הוא זה, צרף דבר זה כדי להכשיר הדלקה זו בברכה.

הגר"מ אליהו זצ"ל התיר את ההדלקה במקומות אלו בברכה רק אם באמת מתפללים בהם בציבור, ולדעתו זה יהיה תנאי כדי שאפשר יהיה להדליק בברכה, ולא רק כחיזוק לאלו שרוצים להדליק כפי שסבר הגר"ע יוסף זצ"ל.

לעומת זאת, אין להתעלם מכך, שפוסקים רבים, ואולי אף רוב הפוסקים (ביניהם הגר"ש אלישיב זצ"ל, הגרש"ז אויירבך זצ"ל ועוד רבים) סברו שבמקומות אלו כלל אין מקום להדליק, שכן עצם ההדלקה בבית הכנסת מחודשת, שהרי אין לה מקור בש"ס וממילא די לנו בחידוש שחידשו לנו הראשונים, ואנו לא נבוא להוסיף עליו מדעתנו, מה עוד שיש מקום לומר שהדלקת הנרות בבית הכנסת שונה מכל כינוס אחר, שכן היא תוקנה כנגד ההדלקה בבית המקדש, שתיקנו הדלקה במקדש מעט, אך לא במקום אחר.

מובן הדבר שלא באנו כאן להכריע, ובמקום מחלוקת כלל נקוט בידנו, "עשה לך רב והסתלק מן הספק" אך שתי נקודות חשוב להאיר בנושא.

א. הדיון הינו על הברכה בלבד, שכן בה ישנה בעיה של ברכה לבטלה, אך ביחס להדלקה בלא ברכה ודאי שלא תהיה מחלוקת שהדבר אפשרי, ואולי אף ראוי וחשוב, ולו רק כדי להזכיר לאנשים שלא הדליקו, שעדיין יש עליהם חובה להדליק, או לפרסום הנס ולהוסיף חגיגיות ותזכורת לניסי ה' איתנו.

ב. הדיון קיים ביחס להדלקה כשרה לפי הכללים (גובה הנרות מהקרקע, הדלקה בנר כשר וכדומה) אך כיום מצויה מאוד הדלקה בחשמל, על גגות בתי כנסת ובכיכרות הרחובות. במקרה זה ודאי שיוסכם בין הפוסקים שאין מקום לברך על הדלקה זו, ולגבי ההדלקה ודאי שלא תהיה בעיה.

דיונים רבים ישנם בהלכות חנוכה, ואף בנושא זה יש עוד רבות מה להאריך, אך חשוב שנזכור את אותה האמירה המפורסמת בעולם התורה "מאי חנוכה – דתנו רבנן", שחג החנוכה יש בו עניין חשוב במיוחד להוסיף בלימוד תורה, ואולי במיוחד בעניינו של היום, הימים המיוחדים האלו, לברר אותם, את קדושתם, ולפרסם בליבנו את הניסים הגדולים בימים ההם בזמן הזה.