'תמוז' – עבודה זרה ?

בשבת הקרובה (פרשת קרח) יחול ראש חודש תמוז. כבר התורה הזהירה מלהתרחק מכל עבודה זרה  וחז"ל הרחיקונו מעבודה זרה עוד יותר. והנה, מפליא ביותר לראות, שנכנס ללוח השנה עברי שם בעל אופי מובהק של 'עבודה זרה ' ראה בדברי יחזקאל הנביא[1]:

'וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז' השאלה באה בתוקפה בחודש שאנו מכניסים אותו עתה אבל היא שאלה שנוגעת לכלל שמות החודשים העבריים שכולם מקורם מבחוץ.

הרמב"ן מתייחס למקורם של שמות החודשים וכותב[2]:

ואלו השמות שאנו קורין אותן ניסן אייר סיון, שמות פרסיים הם ולא תמצא אותם לא בתורה ולא בנביאים אלא בכתבי הקדש הנעשים בבבל, ולא בימי מלכות בבל עצמה שאינם בספר דניאל, אלא לאחר שכבשו הפרסיים המלכות הוזכרו כן בספר עזרא ובדברי זכריה נביא בבל

אם כן מקור השמות של החודשים הוא מבבל, וכ"כ הרמב"ן שם:

 והענין הזה הזכירוהו רבותינו ז"ל אמרו בבראשית רבה (פמ"ח ט) וכן בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ב) שמות החדשים עלו עמהם מבבל כלומר שמתחילה לא היו להם שמות בישראל עד שיצאנו מבבל והעלינו השמות משם

אבל מה הטעם והסיבה לדבר, למה אמצנו לנו שמות נכריים לחודשים העבריים, למה עזבנו את השמות הכתובים בתורה, חודש זיו ובול? הרמב"ן מסביר שלא במקרה נדבקו בנו השמות הללו מהגלות, אלא בכוונה העלינו אותם משם. ומביא את נבואת ירמיהו[3]:

לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם

ואם מצוות התורה[4] 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה' טעמה הוא להזכיר לנו את הגאולה ממצרים שהייתה בניסן כמו שכתב הרמב"ן [5]

וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת, כאשר אפרש (להלן כ ח), כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי לגאולתינו...וזה טעם ראשון הוא לכם, שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזכרון גאולתינו:

אם כן, כותב הרמב"ן,  אחרי שגאלנו ה' מגלות ראשונה ועלינו מבבל העלינו שמות החודשים מבבל להראות ולזכור את זאת הגאולה:

וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט), כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו) ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י.

ראינו אם כן, ששמות החודשים אם כי מקורם הוא בבבל לא במקרה 'נדבקו' בעם ישראל. לגבי שם החודש 'תמוז' אפשר שעבודה זרה זו עברה מן העולם עוד בזמן עלייתם מבבל ובכוונה בחרו בשם זה להזכירנו שעבודה זרה כזו או אחרת בטלות הן והמלכות האמיתית היא לה' לבדו 'ה' ימלוך לעולם ועד'[6].