שמירת השבת במרחב הציבורי- אינטרס לאומי

המאבק על שמירת השבת במדינת ישראל מצטייר בתקופה האחרונה כמאבק בין חילונים לדתיים. אך קריאת התבטאויותיהם של מנהיגים חילונים רבים מעידה כי מאז ומעולם השבת הייתה ערך בהסכמה לאומית. השמירה על יום השבת הייתה חלק משמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל.

מייסדה של תל אביב וראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, התייחס לנושא שמירת השבת בעצרת שהתקיימה בעיר בשנת 1933 בה אמר:

"אין כאן שאלה שבדת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית. לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים – השומרת עליו… "

"…אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו. עלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה. יותר מאשר בעיר של עכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות), זקוקה העיר העברית הראשונה לחותם יהודי מיוחד".

ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה

גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק לאחר ששמע כי חברי הקיבוץ מחללים את השבת כתב במכתב למזכיר קבוצת 'גבע':

"ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת. היא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. כל עמי התרבות קבלו מידי ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם.

השבת, ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו אל ארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו? בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל, השבת היא התרבות" ("אגרות חיים נחמן ביאליק", ה, עמוד רכח)

מנהיג חשוב נוסף שדבריו שגורים היום בלשוננו היה 'אחד העם'- אשר צבי גינצבורג שכתב: "… אין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת. מי שמרגיש בלבו קשר אמתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'. אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא, שהחזירה להם את 'נשמתם' וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה' מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא התחתונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית". ("השלח", סיוון תרנ"ח, 1898).

לימי המנוחה בשבת ובחגים יש ערך לאומי כללי.

מקס נורדאו, ממנהיגי הציונות אמר בחריפות: "אני אומר לכם שבאם מישהו מחלל את השבת על הר המוריה, הוא חייב מיתה, באשר הוא רצה לרצוח לא בן אדם, אלא את נפש האומה". ("מורגן ז'ורנל", ניו-יורק, 1912.12.28).

ונסיים בדבריו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון שכתב במכתבו: "ההנהלה הציונית, הנהלת הסוכנות והנהלות קרן הקיימת לישראל וקרן היסוד החליטו להכניס סעיף לכל החוזים שבין המתיישבים ובין הקרנות את הסעיף הבא…בהכנסת סעיף זה אין ההנהלה הציונית, הנהלת הסוכנות או הנהלות הקרנות מתכוונות להתערב בהליכות המתיישב בענייני דת ולפגוע בחופש מצפונו… אולם לימי המנוחה בשבת ובחגים יש ערך לאומי כללי…"

השבת היא לא רק של החרדים, הסרוגים או של חברי כנסת מסויימים, השבת כמו שכתב מאיר דיזינגוף "היא אות הסולידריות הלאומית הנפלאה ביותר מדור ודור".

בואו ונשמור עליה ביחד. למען כולנו, למען מדינת ישראל.

למעבר לקריאת הכתבה באתר 'סרוגים' לחץ כאן>>