הפעלת חיישנים בשבת: תגובתו של ר' איתם הנקין הי"ד

דבריהן הן זכרונן: מאמרו של הרב איתם הנקין הי"ד בגליון החדש של 'אמונת עתיך'.

בגליון חודש שבט של כתב העת 'אמונת עתיך', היוצא לאור ע"י מכון התורה והארץ והמאגד מאמרים המשלבים מחקר תורני ויישום הלכתי בארץ ישראל, מתפרסם מאמר שנמצא במחשבו של הרב איתם הנקין הי"ד, שנרצח יחד עם רעייתו נעמה בפיגוע ירי בשומרון.

בהקדמת המערכת למאמר נכתב כי בגיליון 105 של אמונת עתיך, הגיב הרב איתם הי"ד למאמרם של הרבנים דרור פיקסלר ואלי רייף שליט"א בנושא 'הפעלת חיישנים בשבת'. בסופו נכתבה תגובה לתגובה של הרבנים שליט"א. אביו של הרב איתם, הרב הרצל יהודה הנקין שליט"א (המקום ינחמו יחד עם כל משפחתו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים) שלח לנו מה שכתב הרב איתם הי"ד כתגובה אחרונה, ויהיו דברים אלו לעילוי נשמתו הטהורה ובבחינת 'כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר".

המאמר עליו הגיב הרב איתם הי"ד עוסק בגדרי האיסור בדלת חשמלית ושאר חיישנים בשבת. הרב אלי רייף והרב דרור פיקסלר, אליהם מופנית התגובה, טענו במאמר שפרסמו כי אין קשר בין המעשה שהאדם עושה (למשל הליכה לתומו ברחוב) לבין התוצאה (הפעלת החיישן הגורמת להפעלת התאורה). לדעתם המעשה עצמו אין לו 'שם מלאכה' ולא נעשה בנפעל שום פעולה ולכן אין כאן 'פסיק רישיה' אף שהתוצאה (התאורה החשמלית) רצויה עבורו. הרב ישראל רוזן טען בתגובה שכיום, בעקבות החידושים הטכנולוגים, האדם משופע בחיישנים – יש אם כן לראות את החיישנים ככלי עבודה, ויש להתייחס למפעיל החיישן כעושה את המעשה וכעין מי שיורה חץ למטרה.

הרב איתם הנקין הי"ד במאמר ארוך ומנומק תקף את שתי הנחות היסוד של ההיתר וכתב כי לדעתו החיישנים אינם אישיות אוטונומית שאפשר לייחס לה את הפעלת החשמל, ולכן הפעלתם היא תוצאה ישירה של מעשיו של האדם. יתר על כן, כשהרמב"ם מגדיר מהו 'פסיק רישיה', הוא לא דורש לבדוק את גורם הסיבתיות שבין שתי הפעולות, וכל מקרה שבעשיית פעולה אחת בהכרח תיעשה הפעולה השנייה – יוגדר כ'פסיק רישיה'. למסקנה הרב איתם הי"ד מחלק את המקרים לשלוש קטגוריות:

א. אדם שמתקרב לדלת וזו נפתחת ע"י די חיישן – אסור.

ב. אדם שהולך ברחוב והתאורה נדלקת – רבים מחמירים ויש מקילים.

ג. אדם שהולך ברחוב ומופעלת על ידו מצלמה – כשלא אכפת לו מן התוצאה – מותר.

על תגובתו זו של הרב איתם הי"ד הגיבו הרב ד"ר דרור פיקסלר והרב אלי רייף.

במאמר המתפרסם בגליון החדש של אמונת עיתך, כותב הרב הנקים את הרהורי לבו על התגובה של הרבנים כשאין לדעתו בדבריהם תגובה של ממש. הוא גם מוסיף בירור בדעת הרמב"ם וטוען ש'הליכה לפי תומו' המותרת אף שבדרכו דורס עקרב או נחש – זהו רק כאשר הליכה זו אינה גוררת אחריה בהכרח פעולת איסור ולכן אין בהליכתו כוונה לבצע את פעולת האיסור. אך כאשר פעולתו גוררת בהכרח הפעלת החיישן – אין זה נחשב כ'לפי תומו', ולכן אסור לעשות כן.

"מוכרחים לומר כי תגובת הרבנים שליט"א אינה משכנעת בעיני, וכוונתי לנקודות שבהן בחרו להגיב", כתב הרב איתם. "לנקודות רבות לא הגיבו כמעט, ובכלל זאת על עיקר טענתי שמדובר כאן בדבר המתכוון ולא בפסיק רישא. יש בתגובה לעיתים חזרה ללא תוספת ביאור על הדברים שכבר נכתבו במאמר המקורי. כך למשל האמירה 'בדורנו יש נתק גמור בין פעולת האדם לתוצאה, נתק גדול יותר מאשר בדוגמה של התרמוסטט שהתירוהו הדורות הקודמים'. לא ברורה לי עצם הטענה שיש נתק יותר גדול בין הפעולה לתוצאה, אבל בכל מקרה הסיבה העיקרית שהדורות הקודמים התירו פתיחת מקרר היא משום שהפעלת המנגנון באמצעות ההשפעה של הטרמוסטט אינה מיידית אלא הדרגתית ועקיפה – אבל לא ניתן לומר כמובן על דלת חשמלית וכיוצא בה".

 הרב הנקין ממשיך ודן בעומק הסוגיה וחותם את תגובתו: "סוף דבר, מה שהגדילו הרבנים הנ"ל בתגובתם וכתבו דעתם בלשון הלכה למעשה, שרא ליה מריה, שזהו נגד הנפסק מזה עשרות שנים ב'שמירת שבת כהלכתה' ושאר ספרים ומקובל הלכה למעשה בכל ישראל, ואשר מלבד הגרנ"א רבינוביץ שליט"א, לא היה מאז ועד היום מי מגדולי הפוסקים שסבר בזה להיתר, והנידון המעשי קיים כבר עשרות שנים ואנן סהדי שלא התירו בו, ואפילו בדברי מי שרוצים להסתמך עליו ('בעל שבט הלוי')  מפורש הדבר לאסור, ואני לא באתי אלא להראות שדעת היחיד המתיר. צע"ג".