העם לרמב"ם

"ממשה עד משה לא קם כמשה" כך ידועה האימרה המגלה לנו את היחס המיוחד שזה לו גדול הראשונים – הרמב"ם. דיונים גדולים נערכו בו ובכתביו, כתבים המקיפים מגוון רחב של התורה, בהלכה, בפרשנות, באמונה וברפואה. מכלול גדול מאוד, שאין האדם הפשוט מסוגל לתפוס. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהרב קוק זצ"ל כתב מאמר "לאור אחדותו של הרמב"ם" כדי להזים את הטענות שכמה אנשים בשם רמב"ם היו, וכל אחד כתב חלק אחר. מתקשים היו החוקרים האלו באפשרות להבין את גדלותו ענק שבענקים.

אנשי המגיע מבינים היום עד כמה חכמתו של הרמב"ם ברפואה גדולה כל כך. אנשי הרפואה המשלימה מבינים שכל התורה הגדולה שלהם בנויה ומבוססת על דבריו של הרמב"ם אשר מקצתם נמצאת כבר בי"ד החזקה, וברחבה יותר בכתבי הרפואה של הרמב"ם ( ארבעה כרכים בהוצאת מוסד הרב קוק). אך את החידושים של אנשים הרפואה, לאנשי התורה הם כבר ידועים מזמן. אנשי ההלכה יגידו לנו כיצד אפשר ללמוד הלכה בלי רמב"ם? הלמדנים יגידו לנו, כיצד אפשר ללמוד סוגיא לעומק בלי להתבונן בשיטתו של הרמב"ם? (דומה שהגדילו עשות תלמידי רבי חיים מבריסק שהרמב"ם הוא מרכז לימוד הסוגיא לדרכם).

הגר"א שפירא זצ"ל הביא פעמים אין ספור לתלמידיו את דברי האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד בשולחן הערוך שלו, בהלכות תלמוד תורה שכתב שיש חיוב ללמוד את כל התורה. ובאר הגר"א שפירא שהדרך לעשות זאת היא על ידי לימוד הרמב"ם שהוא סיכם את כל התורה שבעל פה. ומובן הדבר שאין הדברים צריכים את המלצתנו, שמי לנו גדול כרמב"ם בהיקף ובבהירות.

האדמו"ר האחרון של חב"ד פעל רבות להחדיר את לימוד הרמב"ם, ובחלק מתכנית הלימוד הקבועה של חב"ד יש לימוד קבוע של הרמב"ם (כמובא בספרים ומוכנס בקביעות לדבר מלכות היוצא שבוע בשבוע).

אך חידוש יש בשנים האחרונות, במפעל לימוד הרמב"ם בעם. הרמב"ם היומי. גדולי הרבנים הצטרפו יחד תחת פרוייקט גדול וחשוב, עידוד לימוד הרמב"ם היומי. ספרים מוצאים לצורך כך, שיעורים קבועים, שאלות חזרה, וחומרי הרחבה, הכל כדי להנגיש את הדברים לציבור הרחב. תמורת תשלום לא רב יכול האדם להגיע ללימוד יומי ולהתמיד בו.

את הפרוייקט הנפלא הזה גייסו גם למערכות החינוך, רמב"ם לנוער. בעידודו של הרב אברהם ליפשיץ ורבים וטובים מפעילים לימוד קבוע ומסודר, על ידי שיעורים ועוד, במוסדות החינוך השונים. לתלמידים ישנם כמובן גם מבצעים רבים הנועדים לתמרץ אותם, ועוד ועוד.

אוצרות פרושים לפנינו, ואנו נדרשים ללקט אותם. לימוד קבוע זה יגדל בנו תלמידי חכמים גדולים, הבקיאים במכלול ההלכות ובעל ידע רחב בתורה.

החיבור שבו נמצא כתב היד "פירוש המשניות לרמב"ם" זכה להיכנס למשניות עם פירושים רבים, ואף בתלמוד הבבלי קנה לו משכן של כבוד, ויחד עם זאת, כטבעם של דברים, העתקות שונות גרמו לשינויים לא מעטים, וממילא גם לשאלות שונות שעולות בפני הלומדים. הרה"ג הרב קאפח זצ"ל זכה להוציא פירוש זה מתוך כתבי יד, מדוייק הרבה יותר, דבר העוזר מאוד על הלומד, והנה זוכים אנו לראות רמב"ם מעצם כתב יד קודשו של הרמב"ם, דבר שודאי יעודד את הלומדים ויגרום להם למרץ חדש לחקור את הדברים.

הרמב"ם לעם, אותו מפעל שהופץ בפירוש הקל והנח לציבור, זכה גם לביקורת עדינה של הגרצי"ה קוק זצ"ל שטען שבמקום רמב"ם לעם צריך, שאומר להביא את הרמב"ם לרמתו של העם, צריך לעשות "העם לרמב"ם" להעלות את העם לרמה הנפלאה של הרמב"ם, לגדלות הזו, ויהי רצון שנזכה.