הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל מופת לרב ארץ-ישראלי

הורם הנזר, הוסרה העטרה מראשו של הציבור, עם פטירתו של מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל. כשהוא חי בתוכנו התהלכנו זקופי קומה. יש לנו גדולי תורה מהשורה הראשונה. בלעדיו - השתופפה קומתנו.

גדלותו בתורה הקיפה תחומים רבים ומגוונים. לכן ראינו בו דגם של תורת ארץ ישראל בשלמותה. פוסק ומגיד שיעור, איש הגות ומחשבה ודרשן מעולה. איש מידות תרומיות ופה מפיק מרגליות. התנהגות מופתית וכושר הנהגה. איש ההתיישבות וראש ישיבה. מיזוג נדיר זה עשה אותו לרבנו המובהק. נעמוד על כמה נקודות מרכזיות במפעליו התורניים:

א. כרבו של כפר הרא"ה במשך כ"ח שנים התמחה רבנו זצ"ל בהלכות המצוות התלויות בארץ, ונחשב כבר-סמכא וכחד בדרא בנושא זה.

דבר זה בא לידי ביטוי בספרו "ארץ חמדה" מהדורא קמא על מצוות יישוב הארץ ועל הלכות כלאים. מקצוע זה הוא מהקשים והמסובכים בהלכה, וספר זה הוא יחיד במינו בדורותינו.

גם בעלותו בקודש לכהן כחבר בית הדין הגדול בירושלים, ראו בו רבני הארץ את הפוסק המוסמך במצוות התלויות בארץ כמו ביתר חלקי התורה.

ב. בהיותו ראש הוועדה למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית לישראל, נהגה כל ההתישבות החקלאית ברחבי הארץ עפ"י הוראותיו. הוא שהניח את היסודות ההלכתיים לקיום השמיטה בימינו מקום המדינה ואילך, וכשקיבל על עצמו מכון "התורה והארץ" את עריכת התדריכים לקראת השמיטה, היו פסיקותיו של רבנו נר לרגלנו.

ג. כראש ישיבה בישיבת "מרכז הרב" היו שיעוריו הבהירים בנויים על יסודות הגיוניים ומוצקים.

ד. גם בתחום הרעיוני אנו רואים את מורה דרכנו. ספרו "פרקים במחשבת ישראל" נחשב עד היום כספר הטוב ביותר ללימוד אמונות ודעות בדורנו. הוא היה הראשון שסלל את הדרך בלימוד מסודר של נושאי אמונה לרבים שהלכו בעקבותיו. בספר זה הונחו היסודות להשקפה דתית ארץ ישראלית ברוח רבו המובהק, מרן הרב קוק זצ"ל.

ה. רבינו זצ"ל היה מיוחד במינו בדרשותיו הבנויות על הבנה עמוקה של דברי חז"ל, בנאומיו המלוטשים והמסוגננים ובמשנתו הסדורה בכל עניני התורה, העם והארץ העומדים על הפרק, על כל גווניהם.

ו. אישיותו המוסרית, נקיות דעתו ואצילות נפשו משמשים עבורנו דמות שמן הראוי ללכת בעקבותיה. ולכן ראינו בו מורה דרך בהנהגה ציבורית.

ז. היה חבר מועצת הרבנות הראשית במשך עשרות שנים. גם לפני שנבחר כחבר מן המנין היה הרב הרצוג זצ"ל משתף אותו בהתיעצויות בשאלות כבדות שעלו על הפרק. כמו כן היה יד ימינם של הרב אונטרמן זצ"ל, ויבלח"א של הרב אברהם שפירא שליט"א והרב מרדכי אליהו שליט"א.

ח. הוא ייסד את חבר הרבנים שליד הפועהמ"ז והיה ראש המדברים בכל הכנסים והדיונים של החבר וייצגו בכתב ובע"פ.

ט. ערך את קבצי "התורה והמדינה", ובהם גם מאמריו היסודיים והמעמיקים בסמכות השלטון, הקמת קואליציה, צבא ומשטרה, והערותיו-הארותיו על מאמריהם של גדולי הרבנים בארץ ובחו"ל שראו בקובץ זה שבעריכתו את הבמה המכובדת לדיון בשאלות הציבוריות העולות על הפרק.

בזכות מעלותיו בתורה ובמידות זכה רבנו להערכה על ידי כל החוגים והזרמים ביהדות הדתית, תופעה שלצערנו אינה מצויה עקב הקיטוב המר המרקד בחוצותינו. אילו זכינו היה ניתן אולי - באמצעותו - לגשר על הפערים בין פלגי הציבור הדתי, וחבל.

ומשלא זכינו, רובצת הסכנה של השתלטות כוחות שאינם בעלי רמה תורנית הולמת על חלקי הציבור השונים. כוחות כאלו נוטלים לעצמם את הסמכות למשל, להחליט עבור הציבור מי יעמוד בראש, כשמנצלים את עדינותם ואצילות נפשם של גדולי התורה האמיתיים כרבנו זצ"ל, ומנסים - אם כי ללא הצלחה - לדוחקם לשוליים. כוחות מסוג אחר מנסים לשכתב את התורה ולזייפה על ידי התעלמות מכוונת מחדושיהם של גדולי תורה, כרבנו זצ"ל וכרבו מרן הרב קוק זצ"ל, ברשימת חידושי התורה שהתחדשו בדורותינו. וזאת, כאשר אין עוררין על סמכותם ומומחיותם בעיקר בנושאים כמו ההלכות התלויות בארץ ועוד. אולם אורה הגדול של תורת אמת דוחק הצידה את כרעי האפלה הקטנוניים, בסופו של דבר, פסקי ההלכה שהוצרכו לדורם ולדורות, הם הם שיוכרו על ידי העם וחכמיו, ואין בידי שום כוח מלאכותי ושדוף להכחיש את כוחה האמיתי של תורה.

בשנים האחרונות הוא כאב מאוד על מעמדן של התורה, של המדינה ושל הארץ, שירד לשפל. הוא שבנה את היסודות ההלכתיים של מדינת ישראל, הוא שעסק כה רבות בגבולות הארץ והלכותיה. הוא שתרם כה רבות לחיזוק מעמדה של הרבנות הממלכתית בישראל - לא יכול היה לעצור את כאבו עקב התמורות לרעה. אין ספק שהכאב הציבורי החיש את קיצו.

בשבת קודש פרשת שלח, הפרשה שבה מאסו המרגלים בארץ חמדה, כשהבכיה לדורות נמשכת בקולות רמים - נפטר גם מחבר הספר המונומנטלי "ארץ חמדה", שעבורו הארץ - בגלל קדושתה וייחודה - אכן היתה ארץ חמדה.

ברוסיה הקומוניסטית עוצבה מסירות נפשו לתורה. ארץ הצבי, תחת שרביטו של הרב קוק זצ"ל, גידלה שעשועיה. אוי נא לה אמרה ירושלים כי איבדה ארץ חמדתה.