קדושת שביעית ושבעת המינים - תגובה

א. חביבות וקדושה

המשנה (ברכות פ"ו מ"ד) מביאה מחלוקת רבנן ורבי יהודה:

היו לפניו מינים הרבה, רבי יהודה אומר אם יש ביניהם ממין שבעה מברך עליו, וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה.

לדעת רבי יהודה, מקדים את הפירות משבעת המינים, ואילו לדעת חכמים, מקדים איזה מהם שירצה. בביאור דעת רבי יהודה כתב רב האי גאון: 'ששובחה בהן ארץ ישראל'. כיסוד זה כתב גם הרע"ב (ברכות פ"ו מ"ד), ולכן שבעת  המינים, בין שגדלו בארץ ובין שגדלו בחו"ל, יש בהם שבח של ארץ ישראל. הפרי עצמו ומקום גידולו אינם חשובים מצד עצמם אלא מינים אלו חשובים משום שהם מביאים לידי ביטוי שבחה של ארץ ישראל. ההקדמה של פירות משבעת המינים מרוממת ומחשיבה את ארץ ישראל. לדעת רבי יהודה אנו מסתכלים על כל ארץ ישראל ושבחה, ולכן אפילו שאין המין הזה חביב כל כך, כיוון שיש כאן שבח ארץ ישראל - יקדים פירות אלו, ולדעת רבנן הולכים לפי החביבות של הפירות. יסוד זה בא לידי ביטוי גם בנוגע לברכה אחרונה על שבעת המינים, שמברך עליהם 'מעין שלוש' בגלל שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אין זה מצד הפירות עצמם, אלא 'שבעת המינים' זה שם כללי לשבחה של ארץ ישראל, ומקדימים את ארץ ישראל לכל דבר. להלכה רוב הפוסקים נוקטים כדעת רבי יהודה, ששבחה של ארץ ישראל גובר; ובמקום שיש פירות שבעת המינים ושאינם משבעת המינים (אפילו כשהברכות אינן זהות) יש לברך על שבעת המינים.[1]

על פי יסוד זה ברור שכאשר יש פירות שבעת המינים ופירות ארץ ישראל שקיימו בהם מצוות התלויות בארץ, יש להקדים את שבעת המינים, מכיוון שהם מבטאים שבחה של ארץ ישראל. אמנם פירות שקיימו בהם מצוות ביכורים ותרומות ומעשרות יש להם מעלה,[2] אבל אין היא שייכת לדיני קדימה. הקדימה נובעת משבח ארץ ישראל ואילו פירות שקיימו בהם מצוות התלויות בארץ או מצוות אחרות (כגון: פירות מבושלים לעירוב תבשילין וכדו') אין מעלתם שבח ארץ ישראל. אמנם התקיימו בהם מצוות פרטיות שיש להם מעלות מסוימות, אבל לא לעניין הקדמה בברכות.

הסברה שפירות שקיימו בהם מצוות התלויות בארץ נחשבות חביבות ולכן יש להקדימם, לא מצאנוה בראשונים, וקשה לסמוך על סברות מחודשות לדינא. החביבות היא בטעם הפרי[3] אבל חביבות של מצוות וכדומה אינה שייכת במושגי החביבות כאן. לא שייך לומר על דבר מצווה שהוא 'חביב', אדרבא 'מצוות לאו ליהנות נתנו'. דבר שקיימו בו מצוות תרומות ומעשרות איננו חביב יותר מאשר פרי טעים. פרי שנתקיימו בו מצוות נמדד על פי מדד רוחני (קדושה), ואילו המדד הקדימה הברכות הוא טעם הפירות או שבחה של ארץ ישראל. כאמור ההלכה היא כרבי יהודה, ששבחה של ארץ ישראל עדיף על פני החביבות.

אולי אפשר להטעים את הדברים על פי מה שכתב הרשב"א,[4] שהמושג 'חביב' אין משמעותו סתם חביבות בטעם אלא החשיבות של הפרי. ולכן לדעת רבנן החביב קודם, משום שיש לו חשיבות. אבל רבי יהודה סובר שאמנם לפרי החביב יש חשיבות, אבל יש חשיבות גבוהה יותר מכך, והיא חשיבותה של ארץ ישראל. על כן לדעתו כשיש פרי משבעה מינים, חשיבותה של ארץ ישראל קודמת לחשיבות הפרטית של חביבות הפרי. על פי יסוד זה, מובן מדוע פסקו כדעת רבי יהודה אף על פי שחכמים חלוקים עליו: מכיוון שכאשר אנו דנים בחשיבות ארץ ישראל, אין זה לפי כללי ההלכה הרגילים שהלכה כרבים, אלא חשיבות ארץ ישראל נותנת מעמד מיוחד. נראה שכן גם לעניין הפירות שהפרישו מהם תרומות ומעשרות או מצוות אחרות – אין בהם ביטוי לשבחה של ארץ ישראל, אלא קיום מצוות פרטיות, ואילו בשבעת המינים יש שבח ארץ ישראל. על כן אם יש לפנינו פירות ארץ ישראל שהפרישו מהם תרומות ומעשרות, ופירות משבעת המינים שגדלו בחו"ל, יש להקדים את פירות שבעת המינים מחו"ל, שזהו שבחה של ארץ ישראל.[5]

ב. אין מעבירין על המצוות

נחלקו האחרונים בשאלה האם יש מצווה באכילת פירות שביעית, והובאו הדעות ב'שבת הארץ' (פ"ה ה"א). אבל נראה שלכולי עלמא, המצווה היא 'קיומית' ואינה 'חיובית', שהרי אין חובה לאכול פירות שביעית. וכי אדם צריך לשבת כל היום ולאכול פירות שביעית?! אמנם ב'שבת הארץ' (קונ"א סי' כא) נכתב שאדם שיש לו פירות שביעית, אסור לו לשבת בתענית רשות, אבל זה צריך עיון. מכיוון שגם לדעה שיש מצווה לאכול פירות שביעית, הכוונה היא שהאוכל מקיים מצווה, אבל ברור שאין חיוב לאכול ירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית.[6] בתלמוד אנו מוצאים ש'אין מעבירין על המצוות' בשתי מצוות,[7] או בשני מקומות.[8] אבל במקום שאין חיוב בעצם האכילה אלא אם אדם אוכל הוא מקיים מצווה, לא שייך לדון על 'מעבירין על המצוות'. זאת מכיוון שהמצווה (אם היא שייכת) נעשית בשעת האכילה וקודם לכן אין מצווה. על כן לא שייך כאן לדון משום 'אין מעבירין על המצוות'.

מדברינו עולה שגם מטעם 'אין מעבירין על המצוות' אין להקדים פירות שביעית לפירות של שבעת המינים. אמנם יש לקדש פירות שביעית בקדושה (כגון: נטילת ידיים, שמירת חלקי הפרי בקדושה). אך כאמור אין זה שייך לדיני קדימה בברכות, ולכן יש להקדים את שבעת המינים שאינם קדושים בקדושת שביעית לפירות אחרים הקדושים בקדושת שביעית.