על מזבחך ועל היכלך עיון בברכת מעין שלוש

בברכת מעין שלוש אנו אומרים: "רחם נא ד' אלוקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך". על "מזבחך" וכן על "היכלך" איננו מתפללים בברכת המזון. בה אנו מתפללים רק "על הבית הגדול והקדוש". נשאלת השאלה מדוע הוסיפו את "מזבחיך" ואת "היכלך" בברכת מעין שלוש, אף שהם אינם מצויים בברכת המזון?

א. ירושלים, מקדש ומזבח

הגמרא (ברכות מד ע"א) אומרת:

"מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש? - אמר ליה: אפירי דעץ - על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה, רחם ה' א-להינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מקדשך ועל מזבחך[1] ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל".

מלשון הגמרא כבר מוכח שהזכירו "ועל מקדשך ועל מזבחך", אם כן יש תוספת של הזכרת המזבח על הזכרת המקדש.

ב. ירושלים ומקדש

הרמב"ם (פ"ג מהלכות ברכות הי"ג) כתב:

"וזו היא ברכה אחת מעין שלש: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית ושהנחלת את אבותינו. רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך והעלנו לתוכה ושמחנו בבניינה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה, ברוך אתה יי' על הארץ ועל המחיה".

הרמב"ם השמיט בדבריו את המילים "ועל מקדשך ועל מזבחך" והוסיף: "ציון משכן כבודך"[2], ונשאלת השאלה מדוע? השמטה זו מופיעה גם ברי"ף (דף לב ע"א) וברא"ש[3] (פ"ו סי' מב).

בדוחק אפשר לומר שבמקום הזכרת המקדש והמזבח כתבו הראשונים הללו "ועל ציון משכן כבודך", שזה כולל את בית המקדש בתור משכן הכבוד של הקב"ה. הדבר גם מובן מכיוון שהרמב"ם הוסיף זאת לאחר שהזכיר את ירושלים עירך, ואם כן "ציון משכן כבודך" הכוונה לבית המקדש.  

גם בסידור רב סעדיה גאון (עמ' פד) אנו רואים שאיחדו את המקדש והמזבח, וכך כתב:

"רחם על עמך ועל עירך ועל מקדשך".

חיוב הזכרת העיר והמקדש מבוסס על דברי הגמרא (ברכות מח ע"ב):

"דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש".

אנו לומדים שיש בברכות שוני בין 'ירושלים עירך', שנבנתה על ידי דוד ובין המקדש, שנבנה על ידי שלמה המלך.  על כן בברכה 'רחם' צריך להבחין בין ירושלים והמקדש. זה מה שגרם להרי"ף, לרמב"ם ולרא"ש להזכיר בברכת מעין שלוש שני עניינים א. 'ירושלים עירך' ב. 'ציון' והכוונה היא לבית המקדש. הם סברו שאין צורך להזכיר את המזבח מכיוון שהעיקר הוא המקדש. הראשונים הללו לא השמיטו את הזכרת המקדש אלא כללו את המקדש והמזבח במילה אחת: ציון[4]. אלא שעדיין יהיה קשה לנו מדוע הגמרא הביאה נוסח שמזכיר את המזבח בברכה?

ג. הנוסח המקובל בימינו

הטור (או"ח סי' רח) כתב על ברכת מעין שלוש:

"על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך".

נוסח זה כולל את נוסח הרמב"ם ומוסיף עוד את המזבח ואת ההיכל, ונשאלת השאלה: מדוע הוסיפו את הזכרת המזבח על דברי הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, הרי זה כלול "בציון משכן כבודך"? ועוד נשאלת השאלה: נאמר לעיל על "ועל ציון משכן כבודך" שהוא מקום המקדש, ומה הוסיפה המילה "היכלך"?

ד. מזבחך

נראה שכותבי נוסחאות ברכת מעין שלוש התקשו מדוע הגמרא הזכירה גם בית מקדש וגם מזבח, ומשמע מכך שאין להסתפק בתואר יחיד של מקדש, אלא יש ייחודיות לנוסח 'מזבח'.

נראה להסביר שהמיוחד בברכת מעין שלוש שהיא נתקנה על יין ומזונות (בעיקר) ואלו עולים על גבי מזבח כנסכים ומנחות, וכן שבעת המינים באים לפני המזבח בהבאת הביכורים. לעומת זאת פת לחם איננה עולה על גבי מזבח. על כן בברכת מעין שלוש תקנו את הזכרת המזבח ללמדנו שעיקר התקנה היא על יין, מזונות ושבעת המינים.

ה. היכלך

התוספת של המילה "היכלך" באה לענות על שאלה ששאלו האחרונים: הרי בברכת המזון חובה להזכיר מלכות בית דוד, ומדוע בברכת מעין שלוש נעלמה מלכות בית דוד?

אלא  שלגבי ברכת המזון הגמרא אומרת שיש להזכיר תחילה מלכות בני אדם ולאחר מכן מלכות שמים, משום שאין זה מדרך המוסר להזכיר מלכות שמים ולאחר מכן מלכות ארץ, ועל כן אומרים "מלכות בית דוד ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".

כל זה שייך בברכת המזון, שבה אין הברכה 'רחם'  פותחת ב"ברוך אתה", על כן יכול אדם להזכיר קודם מלכות בית דוד ולאחר מכן מלכות שמים, אולם בברכת מעין שלוש, שבה הכול ברכה אחת, מוזכרת מלכות שמים בתחילה ואי אפשר להזכיר מלכות בשר ודם לאחר מכן. אולם מכיוון שרצו להזכיר את מלכות בית דוד הוסיפו את המילה "היכלך", שפירושה: היכל שנבנה על ידי שלמה המלך, וזו מלכות בית דוד. ועל כן יש אמנם שני תארים לירושלים:

א. ציון משכן כבודך

ב. היכלך. הביטוי הראשון פירושו המקדש והביטוי השני פירושו ההיכל שנבנה על ידי שלמה. שהרי ג' מצוות נצטוו ישראל: להקים מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה, ואם כן בניית בית הבחירה היא סימן למלכות בית דוד, אבל בברכת מעין שלוש, שבה אין אפשרות להזכיר זאת בפועל, הזכירו זאת ברמז[5]. בכך מובנים ארבעת הביטויים שאנו מזכירים בברכת מעין שלש.