כיצד מפרישים חלה מטונות של בצק?

רבני תכנית "תורה וארץ" של מכון התורה והארץ ערכו אתמול (ב') סיור מרתק במפעל 'בונז'ור' בקרית גת, מהגדולים שבמפעלי הבצק והמאפים בישראל, ובעל כשרות מהודרת.

הסיור נערך במסגרת לימוד הלכות הפרשת חלה, והשתתפו בו כ-15 מרבני התכנית, ונפתח בהדרכה של מנהל המפעל אשר הסביר על שיטות הייצור והיקפי הקמח והבצק האדירים שעוברים במפעל מדי יום. בהמשך נערך סיור עם  משגיח כשרות במפעל הייצור, והרבנים התרשמו משיטות הפעולה של המפעל, החל מצורת ניפוי הכמויות האדירות של הקמח ועד לשאלת של החזרת בצקים פגומים למערבל ללישה חוזרת וכן אופן  הברכה על עיסות הבצק אשר חלקן מיועדות לטיגון וחלק לאפיה . לאחר הסיור התקיים שיעור של הרב יואל פרידמן ממכון התורה והארץ ובו לובנו חלק מן הסוגיות שעלו בסיור.

"במפעל תעשייתי יוצאים כל העת בצקים מהמערבלים  דבר המקשה על  ומשגיח להפריש  חלה בזמן אמת. אפשרות אחת היא  שעל אף הקושי המשגיח יעבור ממערבל למערבל והוא יוציא את חתיכת בצק ויקרא מיד עליה שם חלה, אך בדרך זו יש חשש גדול שהמשגיח ידלג על הפרשה מעיסה אחת משום שהמערבים פועלים בזמנים שווים ובמקומות שונים.  ישנו פתרון אחר  שאחד שמפעיל המערבל  מוציא  חתיכת בצק שאותה הוא חייב לשמור בגלל "בקרת האיכות" ומניחה על גבי מגש, ומשגיח הכשרות עובר כעבור זמן מה וקורא על חתיכת הבצק שם חלה.

הדבר הזה אכן מעלה שאלות הלכתיות, שכן בזמן שהמשגיח קורא שם חלה, הרי שהבצק אינו לפניו אלא כבר בתהליך רידוד והמשך היצור ויש לדון מסוגיות הפרשה שאינה מן המוקף אך היא עדיפה על האפשרות הראשונה הואיל ובה אנו בטוחים שאכן הופרשה חתיכה מהעיסה".

"סוגיה נוספת אקטואלית היא בעניין בצק המיועד לטיגון ולא לאפייה אשר לא מברכים על הפרשת החלה ממנו, כגון בצקים לסופגניות לחנוכה. והמשגיח צריך לברר שהעיסה שעליה הוא מברך המיועדת לאפיה ולא לטיגון. גם נושא של החזרת בצקים פגומים לללישה חוזרת שיוצרת דיון של "הפרשה מהפטור על החיוב" וסוגיית עיסה המיועדת לחלוקה אשר עשויה להיות פטורה מחלה עולה במפעל שכזה, ויש להבין היטב את דרכי הייצור והשיווק, אשר כמובן שונות לחלוטין מזמן הגמרא או השולחן ערוך".

תכנית "תורה וארץ" מופעלת בידי מכון התורה והארץ זו השנה שניה  במטרה להרחיב את הידע וההסברה במצוות התלויות בארץ. בתכנית משתתפים מדי שנה כעשרים רבנים המקבלים מלגות מהמכון, ועוסקים בהעמקת הלימוד של הלכות המצוות התלויות בארץ, סיורי העשרה וימי עיון, ובסופו של דבר נבחנים ברבנות על הנושאים שנלמדו.

"התכנית מיועדת לרבנים הנמצאים בצמתים בעלי השפעה, כגון רבני ישובים ור"מים בישיבות", מסביר הרב סוחובלסקי. "תוך כדי שנת הלימוד יש מספר מפגשים של העשרה והרחבה והסיורים מועילים לתת את ההכשרה המעשית, כי אינו דומה מה שלומדים  בספר שולחן ערוך למה שקורה בשטח במפעל לייצור מאפים או חקלאות תעשיתית . באמצעות הסיורים ניתן לראות את היישום של מצוות התלויות בארץ בימינו אנו גם באופן התעשייתי".

תמונות מהסיור: