שבת הארץ כרך ג

"וזהב הארץ ההוא טוב 7 מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל". (בראשית רבה פרק טז אות ד)

בגיל ורעדה מגישים אנו היום לעם ישראל ולארץ ישראל את הספר "שבת הארץ עם תוספת שבת". ומברכים אנו "ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה".

ספרנו 7 "שבת הארץ" נכתב ע"י מרן הרב קוק זצ"ל בעיצומה של שנת השמיטה תר"ע, בהיותו רבה של יפו וסביבותיה.

מרן הרב זצ"ל שהיה מעורה ומעורב בחיי היישוב החדש, התמסר במלוא דאגתו והחל לעסוק הלכה למעשה בכל הדינים והסידורים המתבקשים מן ההלכות המיוחדות, החלות על עבודה חקלאית בשנת השמיטה.

מתוך ידיעת מצבו של היישוב בא"י, הגיע הרב זצ"ל למסקנה כי יש לקבל "כהוראת שעה ומצד ההכרח הגדול", את הכרעתם של הרבנים הפוסקים בדורות הקודמים שהתירו בנסיבות אלו למכור את הקרקעות לנוכרים, "לתת ניר לעמו על אדמת-קדשו להיות לפתח תקוה וצמיחת קרן ישועה".

בענין זה עוסק הרב במישרין ב"מבוא" לספרנו, שהוא כשלעצמו מהוה ספר בפני עצמו. בחמישה עשר פרקי ה"מבוא" מגיע הרב לסיבות שיש לסמוך על היתר המכירה ללא פיקפוק.

אך בכך לא הסתפק הרב זצ"ל. הרב זצ"ל ששאלות הופנו אליו מכל קצוי הארץ, ובתוכם אף עניני מצוות התלויות בארץ 7 ראה צורך לערוך ספר מיוחד שיכלול את כל שיטות הראשונים והאחרונים שעסקו בעניני שביעית ובסוגיות השונות הקשורות בה.

הרב זצ"ל אסף כעמיר גורנה את כל שיטות הראשונים והאחרונים בצורה מרוכזת סביב הלכות שמיטה לרמב"ם. מדבריו ב"משפט כהן" (סי' סט) בתארו את ספרנו: "שהוא פוסק מאסף לכל הדעות", לומדים אנו שאין פסיקת ההלכה עיקר בו, אלא דוקא קיבוץ הדעות והשיטות לכדי מסכת אחת במקום אחד, היא חשיבותו של הספר. ומתוך ההתבוננות של מורה ההוראה תצא ההלכה מבוארת ומבוררת.

בימינו זוכים אנו לגילוי כתביהם של ראשונים ואחרונים נוספים, שלא היו לעיני מרן הרב זצ"ל. כמו כן נתקיימה תפילתו של מרן הרב זצ"ל, הכהן הגדול מאחיו:

"אקוה לשמו יתברך כי יגדיל תורה ויאדיר, ויזכה אותי ואת כל לימודי ד', וביותר את אחי אשר אקרא להם נועם, אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, להרחיב דברים על המצות התלויות בארץ בכלל ועל מצות שביעית בפרט. ויחד עם העסק בהלכות המעשיות יתכונן הלב בטוב טעם ודעת להשכיל בנועם ד' באור דעת אלהים, ברוח מלא עצה וגבורה".

ומתוך כך שב"ה רבו העוסקים בתורת השביעית, רבו גם הבירורים והשיטות ההלכתיות השייכות למצות השמיטה.

מכון התורה והארץ ההולך לאור דרכו של מרן הרב זצ"ל, ראה צורך להרחיב את היריעה, ולהוסיף בשפולי גלימתו של מרן הרב זצ"ל עפ"י דרכו וסגנונו.

תודתנו נתונה למרן הגר"א שפירא שליט"א, הרב הראשי לישראל, ראש ישיבת מרכז הרב, וראש מכון הרצי"ה קוק זצ"ל, שהואיל למסור לידנו את כתי"ק מרן הרב זצ"ל, דבר שהביא להשלמת ברור דברי הרב זצ"ל והשלמת דעות שלא הודפסו עד כה. כתב היד כולל המשך לשבת הארץ (פרקים ח,יב) שגם הם לא נדפסו עד הנה, ואי"ה יראו גם הם אור.

במהדורתנו מופיעים דברי הרמב"ם והרב זצ"ל ב"שבת הארץ", כאשר סביבם משולבות תוספות חברי המכון הנקראות "תוספת שבת", וכן מקורות והערות.

ב"תוספת שבת" הובאו: תוספות מכת"י, וכן שיטות נוספות מראשונים ואחרונים שנלקטו ע"י חברי מכון התורה והארץ.

מכיון שמרן הרב זצ"ל לא הביא את מקור השיטות ההלכתיות, אלא לעיתים רחוקות ובתמציתיות, השתדלנו להביא בפני הקורא את מירב המקורות של השיטות והדינים שהובאו ברמב"ם, שבת הארץ ותוספת שבת. המקורות שהודגשו בתוך ההערות הינם המקורות שהדפיס מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.

מרן הרב זצ"ל לא הרבה לפסוק הלכות בספר "שבת הארץ", אולם הערותיו על השיטות שהובאו ב"שבת הארץ" הן אבני יסוד בהלכה. בהערות שנתחברו ע"י חברי המכון השתדלנו להוסיף ברור והבהרה לדעת מרן הרב זצ"ל, והפניות למקומות ומקורות אחרים (ועי' לעיל באופן מפורט ב"הנחיות למעיינים").

ספר זה הוא "יד ושם" לאחד ויחיד מבני החבורה שעמל בהלכות שביעית, וערך מספר הלכות בספר, הרב שמעון צבי בירן הי"ד שנרצח בידי בני עוולה (כד אייר תשנ"ג), בשערי מכון התורה והארץ שבכפר דרום, בדרכו לעסוק בתורת השביעית.

"כה אמר ד' אלהים: ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות והארץ הנשמה תעבד, תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר. ואמרו: הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו, וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם, כי אני ד' בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה, אני ד' דברתי ועשיתי".

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ