המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
פיגם
הפֵּיגָם מובא בפירוש המשנה של הרמב"ם בשני שמות בערבית: "אלסַדַ'אבּ" (سذاب)[1]
ו"אלפיגן" (فيجن);[2] שניהם שמות נרדפים של הצמח פֵּיגָם (Ruta).[3] בן שיח ירוק בעל עלים מנוצים, ופרחיו הצהובים ערוכים בתפרחות דמויי סוכך. הצמח מדיף ריח חריף שמצוי בבלוטות שמן המצויות בכל איבריו. הוא גדל כצמח הבר שנקרא "פיגם מצוי"
(R. chalepensis), והמין התרבותי, פיגם ריחני
(R. graveolens), גדל כצמח נוי ותבלין.[4]
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
