המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
טופח תרבותי
במשנה נאמר ש"הפֻּורְקְדַּן והַטּוֹפֵיַח... אינם כלאים זה בזה". את הפורקדן זיהה הרמב"ם עם ה"ג'לבאן" (جلبان), צמח שבדרך כלל מזוהה עם הטופח התרבותי (Lathyrus sativus).[1] זהו מין קטנית ממשפחת הפרפרניים. גידול חורף בעל תרמילים שטוחים. בדרך כלל הזרעים לבנים, דמויי שן, ומשמשים מאכל לאדם ולבקר. הטּוֹפֵיַח שבמשנה הוא מין טופח שדומה לו בתכונותיו (ראו בהרחבה בערכו).