המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
במשנה נאמר ש"פוֹל המִצְרִי והֶחָרוֹב אינן כלאים זה בזה". הרמב"ם אינו מזהה זיהוי מסוים ל"חָרוֹב", אך הוא מבהיר שאין הוא עץ החרוב (Ceratonia siliqua) אלא אחד ממיני הפול המצרי שנקרא חרוב,[1] כפי שכבר מבואר בתלמוד הירושלמי.[2] את שני הצמחים הרמב"ם מנקד באופן שונה: ב"פוֹל הֶחָרוֹב" – האות וא"ו מנוקדת בחולם מלא, וב"חָרוּב" (ברוב פירושיו למשנה) – האות וא"ו מנוקדת בשורוק.
אחת מאפשרויות הזיהוי הסבירות לפוֹל הֶחָרוֹב הוא לובית ארוכת תרמיל (Vigna
unguiculata subssp. Sesquipedalis). היא ניכרת בתרמילים גדולים במיוחד, שעשויים לגדול ל-90-40 ס"מ; כשהם ירוקים הם עבים ובשרניים ומשתלשלים כלפי מטה כתרמילי החרוב, ועם התייבשותם הם מתכווצים.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
