זיהוי הצמחים

המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.

חזור למפתח הערכים

פול

פול

פול הגינה (במרכז), תרמיל (מימין) וזרע (משמאל)

פּוֹל

הפּוֹל נקרא בערבית "אלפוּל" (الفول).[1] מין קטנית, מכונה בימינו גם בִּקְיַת הַגִּנָּה (Vicia faba).

גידול חורף חד-שנתי, בעל עלעלים אליפטיים, פרחיו לבנים ויש להם כתם ארגמני. התרמיל גדול ועבה. יש כמה זנים: בעלי זרעים גדולים ופחוסים או כדוריים וקטנים. ההלכה ש"הפּוֹל והסָפִיר... אינן כלאים זה בזה"[2] מוכיחה שמדובר במיני קטניות דומים. הזיהויים שמוצעים לספיר – שעועית המונג (Phaseolus mungo) או אחד ממיני הלוביה (Vigna) – רומזים שזהו זן הפול שזרעיו קטנים.

הרמב"ם מביא את הפול בתור דוגמא לאחד ממיני הקטניות, שאינו מחמיץ.[3] לדעתו, הוא ממיני המאכלים שאין ראוי לאדם להרגיל עצמו לאוכלם באופן תדיר.[4] בדברי המשנה: "נאמנין על הפול ואינן נאמנין על הגָּרִיסִין", יש לכאורה הבחנה בין הפול ובין גריסי מיני דגן או מיני קטניות אחרות. לכן, הרמב"ם מבהיר כאן ובמקומות אחרים, שמדובר בזרע הפול הטחון בלא קליפתו.[5] "גריסין הקלקין" (או גריס הקלקי) הם לדעת הרמב"ם זרעי פול גדולים ומרובעים, שנקראים על שם מקומם,[6] כלומר – קיליקיה שבאסיה הקטנה. במקום אחד הרמב"ם מציין גריסים בנוגע למיני קטניות באופן כללי, ולאו דווקא בנוגע לפול.[7]

בנוגע לדברי המשנה: "הנופח בעדשים לבדקן אם יפות הן", הוא מביא דוגמא לפעולה זו דווקא מן הפול: "הרבה עושין כן אצלנו, כשבודקין את הפולין הטחונים, שאם נתלחלח ונרטב כאשר נופחים בו יודע שהוא מתבשל מהר, שעל ידי זה שהוא מלחלח מהר מוכיח שנקבוביותיו פתוחות".[8]



[1].פהמ"ש כלאים א, א; נדה ט, ז; מכשירין ה, ט; טבול יום א, א; עקצים א, ה.

[2].פהמ"ש כלאים א, א.

[3].הלכות כלאים א, ח; הלכות חמץ ומצה ה, א.

[4].הלכות דעות ד, ט.

[5].פהמ"ש פאה ח, ג; מעשרות ה, ז; מועד קטן ב, ה; כלים טו, ה, ועוד מקומות. ה"גרוסות" הוא שמם של מוכרי הפול הטחון; ראו פהמ"ש עדיות ג, ח; כלים יב, ד.

[6].פהמ"ש מעשרות ה, ז; הלכות תרומות ב, יב; שמיטה ויובל ח, יג.

[7].פהמ"ש מכשירין ו, ב.

[8].פהמ"ש מכשירין א, ו.

toraland whatsapp