המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
נענע ספיקטה
"שרשי המִינְתָּה" נזכרים במשנה בין מיני הירקות שעוקרים אותם לצורך הכנת שתילים.
הרמב"ם מזהה את המינתה עם אחד ממיני הנענע (نعنع),[1] המנתה (Mentha) בלעז. את הצמח מרבים באופן וגגטיבי, כלומר, באמצעות קנה השורש שלו. נראה לזהות צמח זה עם ה"אֲמִיתָּא" הנזכרת ב"משנה תורה".[2] והשוו לערכים: אֵירוּס ודַּנְדְּנָּה.