המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
לפי הרמב"ם, חוֹחִים הם לשון רבים של "חוח", וכן ביאר את ה"דרדרים" והוסיף: "והם מיני קוצים".[1] כלומר, לדעתו המשנה אינה מתכוונת לשם צמח מסוים, אלא לצמחי בר קוצניים שנאכלים בצעירותם.[2]