המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
הרמב"ם מבאר שהמילה "דרדרים" היא: "ריבוי של 'דרדר' והם מיני קוצים".[1] אין הוא כותב שם מסוים, שכן נראה שגם המשנה מתכוונת לשם קיבוצי לצמחי בר קוצניים שנאכלים בצעירותם;[2] גם את החוֹחִים שנזכרים באותה משנה יש להגדיר בקטגוריה זו. עם זאת, במקום אחר הרמב"ם מצטט את דברי חז"ל שמורים שהדרדרים הם העכביות (ראה בערכם).[3]