שו"ת
משמעותם של התאריכים א' בתשרי וט"ו בשבט לעניין הפרשת תרומות ומעשרות
/ הרב יואל פרידמן
א' בתשרי הוא התאריך הקובע לעניין הירקות, וט"ו בשבט - לעניין הפירות. בתשרי האחרון התחלנו את השנה החמישית לשנות השמיטה, ולכן אנו ממשיכים להפריש מעשר שני, כפי שהיה ג"כ בשנה שעברה.
אם ממשיכים להפריש את אותן מעשרות, מה המשמעות של ט"ו בשבט?
התשובה היא שאין להפריש מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת. לכן כאמור ממשיכים להפריש גם השנה מעשר שני. אך אין להפריש מפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט (וממילא מבשילים באביב או בקיץ), על פירות שמבשילים לפני חודשי האביב, שבדרך כלל חנטו לפני ט"ו בשבט.
את חילול הפירות יש לחלל על מטבע שערכו לפחות פרוטה, כיום ערך הפרוטה הוא כ- 11 אגורות , לכן יש לחלל על מטבע שערכו לא פחות מחצי שקל.
קרא עוד
מאמר
חשבון נפש של ראש השנה לאילנות
/ הרב שמעון בירן הי"ד
מסופר על חוני המעגל שפגש אדם אשר שתל עץ חרוב. התברר לו, שעץ חרוב זה יתן פירות רק בעוד שבעים שנה. תמה חוני: אם כך למה אתה שותל? האם אתה בטוח שתחיה כל כך הרבה שנים? ענה לו אותו אדם: כשאני נולדתי - מצאתי עץ חרוב שאבי שתל. כמו שאבי שתל עץ בשבילי, כך אני שותל לבני (תענית כג ע"א). עומק דבריו של אותו אדם הם, שהוא מרגיש כחוליה בשרשרת הדורות. יש לו בטחון מוחלט שמשפחתו תמשיך לשבת בחלקת אדמתם, ויזכו בעתיד ליהנות מפירות העץ שהוא שתל. נטיעת עץ - היא בראש ובראשונה הכאת שורשים שלך באדמה.
ועתה לחשבון הנפש של ט"ו בשבט. צא ובדוק: האם יש לך הבטחון לטעת עץ פרי בגינתך בשנה זו? האם הכית די שורשים באדמה כאן, שתוכל לחכות בבטחון - לא שבעים שנה, אלא עד סיום שנות הערלה - ותזכה לאכול מפירות עץ זה? הבה ונבטא את אחיזתנו בארץ בשנה זו, דווקא בנטיעת עצי פרי בגינותינו. ומי שבעבר נטע - יוסיף עוד שתיל. ובבוא העת, כשהפירות יותרו באכילה, ותזכה לקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות בפירותיך שלך, תזכה את עם ישראל בברכה נוספת. שכן אמר רבי אלכסנדרי (תנחומא כי תשא יד א):
גדול כוחם של מוציאי מעשרות, שהם הופכים את הקללה לברכה.
בדרך כלל הפועל "להשקיף" בתורה מבטא הסתכלות לרעה, כמו שה' השקיף על סדום. אך בפרשת ביעור המעשרות אנו באים בתביעה לקב"ה
קרא עוד