שו"ת
פירות שביעית במשלוחי מנות?
/ הרב יצחק דביר
שאלה: בכל שנה אני עושה מקדישה את משלוח המנות שלי לנושא מסוים, השנה תכננתי להכין את כל הרכיבים מפירות קדושת שביעית, כך גם אזכה את שכני ומכרי בקדושה זו, האם יש בכך בעיה?
תשובה: זכות גדולה יש לנו בשנה זו להנות מקדושת השביעית, הרצון להפיץ את הקדושה גם לאחרים מבורך, אך למעשה בשילובם של פירות אלו במשלוחי המנות ישנם כמה אתגרים הלכתיים.
אסור להשתמש בפירות שביעית כדי לפרוע את חובו. בקשר לכך דנו הפוסקים בשתי נקודות השייכות למשלוחי המנות:
המשנה אוסרת להביא קרבנות שונים מפירות שביעית. חלק מהפוסקים למדו מכאן שאסור לקיים מצוות שהוא חייב בהן על ידי פירות שביעית, מפני שבכך הוא כביכול פורע את חובו לרבונו של עולם באמצעותם. על כך יש מקשים, שהרי במפורש התירו לקיים מצוות נטילת לולב על ידי אתרוג שקדוש בקדושת שביעית? או לקיים מצוות ארבע כוסות ביין של שביעית?
מאמר
משנכנס אדר מרבין בשמחה?
/ הרב יצחק גרינבלט
משפט זה נאמר בגמרא במסכת תענית: "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. ואם כן מקור מהימן וחשוב מצאנו לטובתם של הילדים. אלא שכאשר אנו מתבוננים בפוסקים אנו מגלים התעלמות רבתי מגמרא זו. הרמב"ם לא הזכירה כלל וכלל את השמחה בחודש אדר ובעקבותיו השולחן ערוך שהביא את מיעוט השמחה בחודש אב, לא הזכיר את השמחה בחודש אדר בחר הוא בדרך השתיקה. אף הרמ"א בהערותיו על השולחן ערוך לא מצא מקום להזכיר דבר זה, ורבים עסקו בשאלה מדוע!
אמנם הרי"ף והרא"ש הביאו את הגמרא הזו בלשונה, והשולחן ערוך בדרכו להביא דברים שהובאו על ידי שני עמודי הוראה אלו, אף אם הם נגד דבריו של הרמב"ם (כפי שכתב הוא בהקדמתו לפירושו על הטור), ומדוע הלך השולחן ערוך בדרכו של הרמב"ם?
יש מהמחברים שרצו לתלות את דברי הרמב"ם בכך שהוא הבין את דברי הגמרא כפי שמשמע מדברי המאירי שכתב: "... ובגמרא פירשו שכמו שמשנכנס אב ממעטים בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה הכל הערה שראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר"... אלא שעדיין דברים אלו לא יישבו כל כך את דרכו של השולחן ערוך ואולי אף לא את דברי הרמב"ם שאף אם אין כאן הלכה, אלא דרך הערה (אין זה ברור שזו כוונת המאירי) מדוע לא הזכיר דבר זה?
החתם סופר התעורר לשאלה זו וכתב שתי תשובות לדבר. בתשובה אחת הוא דוחה את הגמרא הזו מההלכה כיוון שהיא סותרת גמרא אחרת, את הגמרא במסכת שבת האומרת שאין מזל לישראל. לפי הגמרא בשבת אין כלל מקום לדיון בגמרא שלנו, שכן היא לפי מי שסובר שיש מזל לישראל.