ניוזלטר אדר | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

האם יש להפריש חלה ממיני מאפה ביתיים שמקבלים במשלוח המנות?

בימי הפורים מרבים בשמחה וב"ה אנו מקבלים הרבה משלוחי מנות, בין משלוחי המנות שאנו מקבלים ישנם גם מיני מאפה. אלא שלעתים מיני מאפה אלו מחויבים בהפרשת חלה, הן מהסיבה הפשוטה שנשלחו ע"י אנשים שקים חשש שאינם זהירים כלל במצוות הפרשת חלה. אולם הבעיה הנפוצה יותר, שהם נשלחו ע"י אנשים יראי שמים, שלשו ואפו בצק מקמח בכמות שאינה מחייבת אותם בהפרשת חלה (פחות מ1200 גר' קמח), ומשום כך הם לא הפרישו חלה מהבצק. אלא שלאחר שמאפים אלו התקבלו בביתנו והנחנו אותם במגש אחד יחד עם מיני מאפה נוספים בעלי רקע דומה - תחול עלינו חובת הפרשה חלה מכל המאפים יחד. שהרי הלכה פסוקה היא שאף צירוף של מאפים שונים גורם לחיוב בהפרשת חלה (שו"ע יו"ד סי' שכד סעי' א).

הלכה למעשה - כאשר מקבלים משלוחי מנות ממשפחות שקיים חשש שאינן מקפידות על מצוות הפרשת חלה, טוב להפריש חלה בשיעור כלשהו בלא ברכה מכל מין בנפרד. אולם במקרים שחשש זה אינו קיים, רצוי שלא להניח בכלי אחד כמות גדולה של עוגות השוות בצורתן וטעמן (כגון אזני המן מכמה משלוחים וכדו'), בכדי לא להכניס את עצמנו לספקות מיותרים.

מאמר

פורים - לחלוק כבוד לארץ ישראל <br /> / הרב גבריאל קדוש

לפורים, בניגוד ליתר חגי ישראל, ישנם שני תאריכים. תאריך אחד שהוא יד באדר ליושבי הפרזים ואלו בטו באדר נחגג הפורים לבני העיירות המוקפות חומה מימי יהושוע בן נון. מה קשור יהושוע לימי הפורים?

הרמב"ם (מגילה א, ה) פוסק:

"שושן הבירה אע"פ שלא היתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון קוראין בחמשה עשר שבה היה הנס שנאמר (אסתר ט') ונוח בחמשה עשר בו, ולמה תלו הדבר בימי יהושע כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה באותו הזמן... זכרון לארץ ישראל בנס זה".

סיפור מגילת אסתר מתרחש אחרי סיום שבעים שנות גלות בבל, בתחילת שיבת ציון. ה' פקד את עמו, והעליה הראשונה הגדול מגיעה לירושלים. העולים בונים מזבח בירושלים, אך משהחלו לבנות את בית המקדש, הגויים יושבי הארץ מנעו זאת מהם וכתבו כתב שטנה למלכות פרס. בנין בית המקדש נפסק למשך שמונה עשרה שנה (עזרא ג ח). כתב השטנה היה "על יושבי יהודה וירושלים" (עזרא ד ו). ולא לכל היושבים במאה ועשרים ושבע מדינות של המלך אחשוורוש. הוא נכתב בתחילת מלכות אחשוורוש אך שיאו של התהליך מתחולל בסוף ימי מלכותו בשנה השתים עשרה (אסתר ג ז) אז יצאו כתבים הקוראים להשמיד ולהרוג את כל היהודים שבמלכותו. הרקע אם כן, לסיפור מגילת אסתר, הוא עיכוב בניית בית המקדש והסוף הטוב בנתינת רשיון לחידוש בניית הבית. [מצאנו מדרשי חז"ל רבים הקושרים את השתלשלות העניינים במגילה למאבק על חידוש הרישיון להמשך בנין המקדש. כגון כלי המקדש במשתה, 'עד חצי המלכות' שניתן לאסתר שלא כוול את בנייתו ועוד).

מכאן שהקשר בין הנס שהיה בשושן לבין לארץ ישראל הוא עמוק. הנס בשושן סלל את הדרך להמשך בנין המקדש והמשך בניינה של ארץ ישראל. הנס אמנם היה שם, בשושן, אבל תוצאותיו והשלכותיו של הנס הן בנעשה בירושלים ובארץ ישראל.

זוהי כוונת הרמב"ם באומרו "שיהיה זיכרון לארץ ישראל בנס זה". לא זיכרון חיצוני הוא זה, אלא מהותי ובלתי נפרד ממה שהיה בשושן. אמנם עיקרו של הנס היה בשושן, אך בכל זאת, כיון שהנס קשור למתרחש בארץ ישראל, תקנו חז"ל את קריאת המגילה בפורים בשני ימים, י"ד וט"ו, בכדי לחוק כבוד לארץ ישראל. א"כ יש בימי הפורים אור מיוחד ארצי-ישראלי המאיר לנו לשוב ולבנות את ארצנו ובית מקדשנו.

חדשות ועדכונים

הערכות לקראת שמיטה תשע"ה

איסור זמירת הכרם הוא אחד מהאיסורים המפורשים בתורה, הנוגע לכרם בשנת השמיטה, שנאמר: 'כרמך לא תזמור'. ואולם, אי זמירת הכרם בשנת השמיטה יכולה לגרום לכרם הפסדים משמעותיים מאוד, חלקם למשך כמה שנים. רבני המכון יצאו לסיור בכרמי היישוב מבוא חורון, ושם שיתף אותם מניסיונו בשמיטות עברו, מר שמעון בטר, מנהל הכרם. במהלך הסיור הוצג בפני הרבנים המיכון החדיש שמשתמשים בו כיום לזמירת הכרם. זהו סיור אחד מתוך הסיורים שערכו רבני המכון כדי להבין מה נעשה כיום בכרמים בנוגע לזמירת הכרם; וכדי למצוא פתרונות אפשריים לשנת השמיטה. גם בכנס ט"ו בשבט שערך המכון, עסק בנושא זה מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, ובהרצאתו המעניינת קבע הרב את עקרונות הפסיקה של המותר והאסור בזמירת הכרם בשנת השמיטה, לאור האפשרויות השונות שהוצגו בסרטון בכנס.

'אמונת עתיך' חוגג 100

'אמונת עתיך' הוא כתב עת למאמרים המשלבים מחקר תורני עם הדרכה ליישום ההלכה במציאות המודרנית, בתחומים שונים: חקלאות, פוריות ורפואה, טכנולוגיה, משפט, כלכלה וכשרות. בחוברות 'אמונת עיתך' מופיעים מאמרים הלכתיים חשובים, סקירות מדעיות, שאלות ותשובות בנושאים מגוונים ומידע יישומי, לטובת הציבור הרחב.

לקראת הגיליון המאה של 'אמונת עיתך', תצא בע"ה חוברת חגיגית ומהודרת.

אם עדיין אינך מנוי על כתב העת 'אמונת עתיך', זה הזמן לעשות מינוי!!!!

לחץ כאן לרכישת כמנוי

מכון TV

מצוות "מחצית השקל" בזמן המקדש ובימיינו

אורך הסרט: 2:43 ד'

מכון התורה והארץ לשירותך

הלכה בימינו

בספרו מתמודד הרב יעקב אריאל עם סוגיות הלכתיות הנוצרות במפגש בין הקדמה הטכנולוגית והחברתית לתורה שניתנה בסיני לפני יותר מ3000 שנה.

פלורליזם ואמונה, מעמד האישה בחיים הציבוריים, שביתה כהלכה, תפקידה של התקשורת, יהדות ואקולוגיה, הדמוקרטיה הישראלית, גיור כהלכה בימינו, חינוך ואקדמיזציה, שבת בעידן המודרני. סוגיות אלו ועוד, מתבררות לעומק ולרוחב על פי המסורת היהודית העוברת מדור לדור, ומתוכן משתקפת המהות היהודית-ישראלית המתחדשת בדורנו.

הרה"ג יעקב אריאל שליט"א הוא רב העיר רמת גן ונשיא מכון התורה והארץ.

הלכה בימינו - עכשיו בהוצאה חדשה של מכון התורה והארץ ובמחיר מיוחד! לרכישה- לחץ כאן.

בנוסף הנחות ענק על כל ספרי "מכון התורה והארץ" עד 40% הנחה- לחץ כאן.

מתנה לרוכשים מספרי המכון: לרגל גיליון ה100 של כתב העת 'אמונת עתיך' - כתב עת מדעי תורני המשלב מחקר ויישום הלכתי בכל תחומי החיים - מנוי לשנה בעלות דמי משלוח בלבד (40 ₪ לשנה). לחץ כאן לרכישת כמנוי.