ביכורים תשרי תש"פ | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

הנחה שניתנה לשליח / מכון משפטי ארץ

שאלה | חבר נתן לי 5000 ש"ח במזומן כדי שאשלם בעבורו חשבון עם כרטיס האשראי שלי. למעשה שמתי לב שהחיוב בכרטיס הוא 4750 ש"ח, היות שיש לי כרטיס אשראי יוקרתי שתמורת השימוש בו אני משלם כל חודש דמי מנוי, ומכיוון שאני רוכש הרבה רכישות, אני מקבל בחברה הזאת 5% הנחה. האם ההנחה הזאת שייכת לי, היות שהיא מתאפשרת בגלל הכרטיס שלי ?

תשובה | במקרה שמישהו נותן מעות לשליח לקנות לו דבר מסוים והמוכר הוסיף לשליח, נאמר ב'שלחן ערוך' (חו"מ סי' קפג סעי' ו):

והוסיפו לשליח במנין או במשקל או במדה, כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם, וחולק התוספת השליח עם בעל המעות.

נחלקו הראשונים בטעמה של הלכה זו. לדעת הרי"ף והרא"ש ההנאה באה לשליח על ידי מעותיו של המשלח, ולכן עליהם לחלק את ההנאה ביניהם. לדעת רש"י הטעם הוא שיש לנו ספק למי המוכר התכוון לתת הנאה זו, ולכן חולקים. לפי זה, אם המוכר אמר בפירוש שנותן לשליח, הכול של השליח, וכך פסק הרמ"א (שם). מאידך גיסא הט"ז פסק כדעת הרי"ף שיש זכות לבעל המעות, כיוון שהתוספת ניתנה בזכות מעותיו, ולכן גם כאשר המוכר אמר בפירוש שנותן לשליח – חולקים.

נראה לכאורה שהמקרה שלפנינו תלוי במחלוקת הרי"ף ורש"י, וכיוון שבעל הכרטיס הוא מוחזק, יש לומר 'המוציא מחברו – עליו הראיה'. אולם נראה לי שבמקרה שלפנינו ההנחה שייכת לבעל הכרטיס, גם לפי שיטת הרי"ף: 1) כל בעל כרטיס מקבל טובת הנאה על השימוש בכרטיס (הנחות, הטבות, נקודות וכדו'), והמשלם ידע ולא היה אכפת לו, ומסתבר שהוא הדין גם כאשר מדובר בהנחה גדולה. 2) במקרה שהובא בגמרא העסקה נעשתה על ידי מעותיו של המשלח, וזו זכותו על פי דעת הרי"ף. לעומת זאת במקרה שלנו התשלום נעשה דרך כרטיס האשראי של בעל הכרטיס, ומעותיו של המשלח ניתנו לבעל הכרטיס כתמורה על השקעתו, וההנחה אינה שייכת לכך כלל.

מאמר

סוכת שלום וסוכת שלם / הרב צבי שורץ

הקדמה

במערכת שוחר טוב (ו, על הפסוק תהילים יב, א: 'למנצח על השמינית'):

זהו שאמר הכתוב שבע ביום הללתיך - אריב"ל אלו שבע מצוות שבקריאת שמע :. יוצר, אהבה רבה, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, אמת ויציב וגאל ישראל ולפי שאין ציצית בערבית, מוסיפין הפורס סוכת שלום בשבת ויו"ט, ^{[1 ]} ובחוֹל שומר עמו ישראל לעד.

ואכן נפסק ב'שלחן ערוך 'ובטור [2] שבתפילת ערבית של שבת ויום טוב אומרים' הפורש סוכת שלום עלינו וכל עמו ישראל על ירושלים '.

מהי משמעותו של הביטוי 'סוכת שלום'? האם הוא קשור לפסוק מתהילים (עו, ג) 'ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון'? ומדוע אומרים זאת רק בתפילת ערבית בשבת ובמועדים?

הפרשנות למושג 'סוכת שלום' משתרעת על התחומים רבים; מן היחיד אל הכלל, ומהעולם הזה עד ימות המשיח והעולם הבא.

להמשך המאמר>

חדשות ועדכונים

ברכת שנה טובה לידידי מכון התורה והארץ

אנחנו מברכים את כל ידידי מכון התורה והארץ בגמר טוב, שנה טובה, פורייה ודשנה, מלאה בתנובה ובשפע גידולים (כהלכה) מן הארץ.

לרגל השנה החדשה, התקיימה הרמת כוסית חגיגית במכון. כחלק מן האירוע נהנינו מדברי הטעם של פרופסור גולדשמיט.

טרם נרשמת לחידון הארץ ומצוותיה?

הזדמנות אחרונה להירשם, אל תחמיצו. בימים אלו אנו סוגרים את ההרשמה לחידון הארץ ומצוותיה החמישי. עד כה, נרשמו גברים ונשים מכל רחבי הארץ לחידון נושא הפרסים, שנערך זו הפעם החמישית, ויעסוק בנושאי ידיעת הארץ ובמצוות התלויות בארץ.

שימו לב! מדובר בחידון נושא פרסים שווי ערך וביניהם 10,000 ₪, פרס למקום הראשון בחידון. ההרשמה פתוחה עד ערב חג הסוכות.

לפרטים והרשמה לחצו כאן>>

מכון TV

סיפורו של אתרוג

אורך הסרט: 5:49 ד'

איך שמר האתרוג על ייחודו לאורך ההיסטוריה האנושית? אילו סוגי אתרוגים מגדלים החקלאים ומה ההבדלים ביניהם? רגע לפני שאתם בוחרים לעצמכם אתרוג מהודר, צפו בסרטון הבא והכירו את עולם האתרוגים קצת יותר מקרוב.

מכון התורה והארץ לשירותך

להדר, להדר, להדר: מדריך לבחירת ארבעת המינים

ההיצע הוא גדול, כיצד נדע לבחור באתרוג, הדס, ערבה ולולב כשרים כהלכה לארבעת המינים? כל המידע שאתם זקוקים לו נמצא בקישור הבא, בתוספת סדר נטילת לולב בנוסחים השונים.

למידע נוסף לחצו כאן>>

שרים ומזמרים בסוכה, עם זמירות חגיגי ומיוחד במבצע

חג הסוכות מתקרב, ובו תבלו שעות רבות ומהנות סביב השולחן שבסוכה. הזמירון החגיגי והמהודר בהוצאת המכון מיועד במיוחד לחג הסוכות ולשמיני עצרת. הוא כולל: נטילת לולב, סדר אושפיזין, קידוש, זמירות ופיוטים, ברכת המזון והבדלה, בנוסח עדות המזרח. בנוסף, הרחבות, רעיונות והלכות לחג – שיזמינו אתכם לומר דבר תורה מסביב לשולחן.
מהרו לרכוש לפני החג, ובמבצע מיוחד לידידי מכון התורה והארץ: 4 זמירונים ב-20 ₪ כולל משלוח.

הידעת? עובדות מפתיעות על ארבעת המינים

הכנו עבורכם פעילות נפלאה עבור החג –מידע מתוך האנציקלופדיה ההלכתית החקלאית של המכון ובו ידע מעשיר ומלא על ארבעת המינים - מה מקור שם האתרוג? מה מייצרים עם פירות ההדס? מהן סגולותיה הרפואיות של הערבה והיכן היא נזכרת במקרא?