חוזרים לקהילת כפר דרום ת"ו

בימים אלו נערכים במכון התורה והארץ לקראת מעבר לשבי דרום שיתרחש בקיץ הקרוב. מאז העקירה פעל המכון בעיר אשקלון, שם גם ישבו באופן זמני תושבי כפר דרום. לפני כשלוש שנים עברו התושבים ליישוב 'שבי דרום' הנמצא בתהליכי בנייה, ומאז שאף מכון התורה והארץ לחבור לקהילה ברגע שהדבר יתאפשר.

"אנחנו מתמודדים עם קשיים בירוקרטיים רבים בבניית משכן הקבע, אבל בינתיים פעלנו באופן עצמאי להקמת מבנים מבנייה קלה שישמשו משכן זמני למכון בשבי דרום, חשוב לנו לחזור לקהילת המקור שלנו ולפעול מתוכה כמו שהיה בכפר דרום" כך אומר עמי גיאת, מנהל המכון. 

"במקביל אנחנו כבר עובדים על תכניות אדריכליות להקמת משכן הקבע, מוזיאון המכון, מרכז המבקרים 'גן המצוות' אכסניה, וכל מה שהיה במכון התורה והארץ בכפר דרום".

אחרי יותר משמונה שנים של פעילות מבורכת בעיר אשקלון, מכון התורה והארץ חוזר לפעול מתוך קהילת האם שלו, בשבי דרום, בתקווה לשוב ולחדש את פעילותו גם בנחלתנו האהובה, כפר דרום ת"ו.

בשורה לקבלנים וליזמים, 'מכון התורה והארץ' פיתחו שיטה לבקשת משרד החקלאות, שתאפשר להעתיק עצים גם בשנת השמיטה ללא חשש מאיסור נטיעת עצים

'מכון התורה והארץ' נותן סיוע למשרד החקלאות לקראת שנת השמיטה. לפני מספר שנים החלה המדינה לאכוף את החוק המחייב יזמים וקבלנים הבאים לסלול כביש או לבנות פרויקט במקום שיש בו עצים בעלי ערך, להעתיקם למקום אחר. לפני מספר חודשים, פנו ממשרד החקלאות אל "מכון התורה והארץ" בבקשה למציאת פתרון הלכתי שיאפשר העתקת עצים ללא חשש מאיסור נטיעתם בשנת השמיטה.

אגרונום המכון, מוטי שומרון ורבני 'מכון התורה והארץ', ישבו על המדוכה ופיתחו שיטה שתאפשר לעקור את העצים ולהעתיקם למיקומם החדש בשנת השמיטה בהיתר, כאשר העץ נעקר יחד עם האדמה שסביבו. "חיפשנו פתרון שיאפשר העתקה של עצים, המאפשר את הנחת העץ במקום החדש אך ללא מתן אפשרות לעץ להשריש את עצמו באדמה. לולא השיטה אותה פיתחנו, קבלנים רבים היו נאלצים לעבור על איסור נטיעת עצים בשמיטה או להשתמש בהיתר המכירה", אמר שומרון והוסיף כי, "המכון השקיע בנושא ואנחנו שמחים שהצלחנו להגיע לפתרון הלכתי ראוי וחשוב לציין כי הוא אינו מייקר את ההליך".

יש לציין כי המכון העביר אל משרד החקלאות ואל פקיד היערות הראשי, ישראל גלון את ההנחיות ולקראת תחילת השנה הבאה כל היזמים והקבלנים יחויבו לבצע לפעול לפיהן.

בימים אלה יוצא אל הפועל, מבצע מורכב שתכליתו הצלת עצים עתיקים שניטעו כבר בימי השלטון העותמעני לאורך התוואי המתוכנן של רכבת העמק וכבישי הגישה אליו. מדובר במבצע משותף של קק"ל וחברת נתיבי ישראל המבצע כולל הנפה והעתקה של כ-20 עצים ותיקים - בני כ-200 שנה - באמצעות מנופים גדולים, זאת במקביל לעבודה שהחלה בסלילת המשך לכביש שש צפונה והיזמים שנועצו במכון הודיעו כי ייעזרו בשיטה זו בשנת השמיטה.

בנוסף לכך, אומר ראש המכון, הרב יהודה עמיחי כי, "אחת השאלות ההלכתיות העולות בזמן העתקת עץ פרי, היא סוגיית מניין שנות ערלה לאחר העתקה. באלו תנאים יש למנות ובאלו תנאים אין צורך למנות לעץ שנות ערלה מחדש". איסור ערלה מתייחס לשנים הראשונות שלאחר נטיעת העץ. "נשאלת השאלה האם מונים את השנים מהפעם הראשונה שבה העץ נשתל או שאולי, בכל פעם בכל פעם שהעץ יעבור יצטרכו לספור מחדש". על כך אומר הרב עמיחי כי במידה ויועתקו עצי פרי במהלך שנת השמיטה שנות העורלה יחושבו מחדש למרות שגוש האדמה אליו היה העץ מחובר במקומו הקודם מועבר יחד איתו.

הכנס השנתי לכלכלה והלכה

מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, מתכבד להזמין את הציבור לכנס השנתי שיעסוק בסוגיות כלכלה והלכה. לצפייה בהזמנה- לחץ כאן.