שו"ת
ברכה על הגשם הראשון
/ הרב אהוד אחיטוב
שאלה:
האם קיימת ברכה על הגשם הראשון, ואם כן מהי הברכה ואימתי מברכים אותה?
תשובה קצרה:
למעשה בשנה רגילה כשיורדים גשמים בפעם הראשונה בחורף, ונוצרות שלוליות, אשר טיפות הגשם ניכרות בהן, מברכים בלא שם ומלכות: מודים אנחנו לך ה' אלקינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ואִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם. וּלְשׁונֵנוּ רִנָּה כַּהֲמון גַּלָּיו. וְשפְתותֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ. וְעֵינֵינוּ מְאִירות כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ. וְיָדֵינוּ פְרוּשות כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם. וְרַגְלֵינוּ קַלּות כָּאַיָּלות. אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהודות לְךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. וּלְבָרֵךְ אֶת שְׁמֶךָ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבות פְּעָמִים. הַטּובות שֶׁעָשיתָ עִם אֲבותֵינוּ וְעִמָּנוּ: מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ. וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ: עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ. וְלא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה' אֱלהֵינוּ לָנֶצַח: מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ. וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָנוּ: עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ. וְלא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ ה' אֱלהֵינוּ לָנֶצַח: עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ. וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ. וְלָשׁון אֲשֶׁר שמְתָּ בְּפִינוּ. הֵן הֵם. יודוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. ברוך אתה ה' אל רוב ההודאות.
אמנם במצב בו ל"ע הייתה עצירת גשמים מתחילת השנה ולאחר זמן מרובה ירדו גשמים בפעם ראשונה; אזי מי שאין לו שדה מברך ברכה זו בשם ומלכות, ומי שיש לו שדה פרטית מברך "שהחיינו", ובשדה משותפת מברך "הטוב והמטיב".
תשובה מורחבת:
עפ"י דברי המשנה (ברכות פ"ט מ"א) מברכים על הגשמים ברכת "הטוב והמטיב...", מאידך עפ"י מסקנת הגמ' (תענית ו ע"ב) הברכה היא: "מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו כו' ..... אל יעזבונו רחמיך ה' א-לה-ינו ולא עזבונו, ברוך אתה ה' א-ל ההודאות ורוב ההודאות". (כשבחתימת הברכה ישנן שינויי נוסחאות במפרשים; בין הגאונים, רמב"ן, ורמב"ם). הגמ' (ברכות נט ע"ב) מתרצת שישנן הבדלים בין המצבים השונים, ונחלקו הראשונים בדבר:
שיטה א': אדם מישראל שאין לו שדה מברך: "מודים אנחנו לך וכו' על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו'", אולם כשיש לו שדה מברך: "הטוב והמטיב".כפי שמברך אדם על חפצים חדשים שיש בהם הנאה משותפת לכמה בני אדם, שהרי ירידת הגשם גם היא הנאה משותפת לכל בעלי השדות (רש"י ברכות נט ע"ב ד"ה הכי גרסינן, רא"ש ברכות פ"ט סי' טו, חי' הרשב"א ברכות נט ע"ב ד"ה הא דאמרינן).
שיטה ב': אדם מישראל שאין לו שדה מברך: "מודים אנחנו לך וכו' על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו וכו' ", אולם אם יש לו שדה פרטית, מברך בנוסף לכך גם "מודים וכו'...", שהיא ברכת הודאה כללית על ירידת הגשמים של כל העולם, וגם"שהחיינו" שהיא הודאה פרטית. אך אם יש לו שדה בשותפות לפחות עם אדם נוסף מברך: הטוב והמטיב". לדעה זו, רק אם יש לאדם שותפות בשדה זו עם אנשים נוספים,נחשבת ירידת הגשם כהנאה משותפת (חי' הריטב"א תענית ו ע"ב ד"ה ובפרק הרואה).
שיטה ג': אדם מישראל שאין לו שדה מברך: "מודים אנחנו לך....", אך אם יש לו שדה פרטית מברך רק "שהחיינו", ואם יש לו שדה בשותפות עם עוד אנשים מברך רק "הטוב והמטיב", (רי"ף ברכות מג ע"ב בדפיו ד"ה על הגשמים), שיטה זו גם נפסקה להלכה ברמב"ם (הל' ברכות פ"י ה"ו) ובשו"ע (או"ח סי' רכא סעי' ב).
זמן הברכה: מלשון כמה ראשונים (רי"ף, רא"ש שם רמב"ם ברכות פ"י ה"ה, ריטב"א תענית שם) ברכה זאת נאמרת בכל שנה, לאחר ירידת כמות מסויימת של גשמים בתחילת החורף, "כשיצא חתן לקראת כלה", היינו כ"שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה" (כפירוש שנקט השו"ע שם סעי' א). אולם יש פוסקים הסוברים שבארצות הגשומות במשך כל ימות השנה, אין לברך ברכה זו אלא כשירדו גשמים בשנה שחונה (סמ"ק, כל-בו, רמ"א שם סעי' א בהגה). ודנו האחרונים מהי דעת השו"ע (שם סעי' א) בנידון זה, כיוון שהוא פסק: "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים, מברכים עליהם..."; האם כוונתו רק לארצות שיש בהם גשמים בשפע, או שכוונתו שגם בארץ-ישראל אין מברכים ברכה זו אלא רק אחר עצירת גשמים, שהרי כתב: "אם היו בצער".
יש לציין שרבי משה חאגיז זצ"ל בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' קצ) כתב שבארץ ישראל צריך לברך ברכה זו בכל שנה מפני שיש שם עצירת גשמים, ובהמשך דבריו (שם סי' קצב) הוא כותב את סדר המזמורים שהוא אומר בסמוך לברכת ההודאה על הגשמים, והוסיף על כך רבי יעקב חאגיז שכן גם נהג זקנו רבי משה גלאנטי זצ"ל (הובאו דבריהם בספר ברכת ה' ח"ד פ"ב הע' 332). אמנם בערוך השולחן (או"ח ס'י רכא סעי' ב) כתב שברכה זו נתקנה רק כשיש ריבוי גשמים מהממוצע השנתי, ובתנאי שאותו ריבוי גשמים אינו גורם נזק לתבואה. עפ"י זה הוא מבאר מדוע רק בארץ-ישראל מתאימה ברכה זו, כי בארץ-ישראל תוספת גשם מהווה תמיד תוספת ברכה, לפיכך יש לברך אותה בכל שנה בה ירדו גשמים מעל הרגיל, ומשמע מדבריו שיש לברך זו בסוף החורף.
למעשה; לא נהוג לברך בארץ בזמננו את הברכה הזו בכל שנה, אלא רק כשירד הגשם הראשון בכמות מספקת לאחר עצירת גשמים ממושכת. במצב כזה ניתן לברך ברכה זו בשם ומלכות, אליבא דכולם, כיוון שזה גם גשם ראשון והוא יורד לאחר עצירת גשמים. אולם בשאר השנים כשהגשמים יורדים כתיקונם ברוך ה', יש לברך ברכה זו אחר הגשם הראשון אך "בלא שם ומלכות", לפי הכללים האמורים לעיל (משנ"ב סי' רכא ס"ק א, ובאה"ל שם ד"ה אם היו בצער, כף החיים ס"ק א, פסקי תשובות ח"ב סי' רכא הע' 3), ויש מי שכתב שהטעם לכך הוא משום שברוך ה' מצויים מים בכל בית כל הזמן, ואף החקלאים בעלי השדות אינם חשים באופן ישיר את הצער על הפסקת גשמים (ברכת ה' ח"ד פ"ב סעי' עט). יהי רצון שנזכה לשנה טובה, ברוחניות וגשמיות.
מאמר
מתקני התפלת מים - האם אנו שולטים במצב?
/ האגרונום מוטי שומרון
בשמיני עצרת מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה ובז' בחשון מתפללים לירידת הגשם בעתו. כאשר ישב עם ישראל על אדמתו והגשם אחר מלהגיע, גזרו חכמים תענית ותפילה מיוחדת עבור הגשם. ידועה ומפורסמת תפילתו של חוני המעגל אשר בזכות מעלתו ותפילותיו זכו ישראל בדורו לשפע של גשם.
כיום ישנה לעיתים תחושה ש"אנו שולטים במצב". במדינת ישראל הוקמו בשנים האחרונות מתקנים רבים להשבת קולחים לשימוש חקלאי ובראשם השפד"ן אשר מימיו מרווים שדות רבים בנגב הצפוני. לאחרונה נכנסו לתפעול מתקני התפלת מי ים גדולים והתחושה היא לעיתים שאפשר לקיים חקלאות גם ללא גשם. כיצד מתיישב הדבר עם תפילת הגשם. האם היא שייכת רק לימים עברו ?
מבדיקת תכנית האב של רשות המים לשנת 2050 עולה כי גם אם תצליח מדינת ישראל, בע"ה ,לגייס מעל 200 מיליארד ₪ לפיתוח מתקני התפלת מי ים עד לשנת 2050 יחסרו כ-670 מיליון מ"ק לשנה.
הסיבה העיקרית למחסור הצפוי היא הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל הנאמד בגידול של כ-100% , כלומר, הכפלה של האוכלוסיה ל-15 מיליון נפש. חקלאות ישראל תצטרך לספק מזון עבור כלל האוכלוסיה וכמובן להמשיך וליצא מוצרי חקלאות איכותיים ומתוחכמים. ללא מים אין חקלאות. כל חקלאי יודע כי אינה דומה השקיית השדה והמטע באמצעים מלאכותיים לעומת הגשם. וזאת בנוסף לעלות ההשקיה המלאכותית לעומת גשם הנדבות שמוריד לנו הקב"ה.
ישנם גם היבטים נוספים לחיוניות הגשם בארצנו ובהם שפע הצימוח והפריחה בגיא ובהר, האויר הצלול ושפעת המים הזורמים במעיינות ובנחלים .
אנשי העיר לעיתים "מקטרים" על הגשם, אך אנו החקלאים המבינים את נחיצותו וברכתו חייבים להרבות בתפילה לירידת הגשם בעתו ולא לשכוח להודות לקב"ה על כל טיפה וטיפה של שפע שהוא מרעיף עלינו ממרום.
יהי רצון שנזכה לברכת "ונתתי מטר ארצכם בעתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירשך ויצהרך... ואכלת ושבעת"