ביכורים אב תש"פ | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

בילויים בתשעת הימים / הרב יהודה הלוי עמיחי

שאלה: ידוע לי שיש איסור ללכת לים ,לבריכה, לסרטים בקולנוע וכד´ בתשעת הימים. אך מה בנוגע ללונה פארק, מתקני שעשועים, הפעלות במוזיאונים וכד'. השאלה עלתה אצלי במיוחד לגבי הבילויים של הילדים שלי בקייטנות. ובאמת האם יש הבדל בין טיול רגלי שמשולבת בו הליכה במים לבין טיול רגלי יבש? האם הדגש הוא על הימנעות מכל מה שגורם שמחה שכן אלו ימי אבל? איפה עובר הגבול בין המותר לאסור ומה בנוגע לילדים?

תשובה: יש מספר דברים בתשעת הימים, חלק מהדברים קשורים לרחיצה שבני אשכנז (וחלק מבני ספרד) אינם מתרחצים בימים אלו, ולכן חלק מהדברים הנזכרים אסורים. נקודה נוספת היא שבימים אלו גדלה הסכנה ועל כן נמנעים מהרבה דברים שיש חשש סכנה. כמו כן יש עניין של שירה וריקודים, וכל דבר חדש שמשמח את האדם באופן מיוחד. לגבי ילדים בתשעת הימים מחנכים גם קטנים לאבלות, לא מאכילים אותם בשר ויין, מכיוון שזאת אבלות הציבור ולא אבלות היחיד. ברור שקייטנות שמקנות ערכי תורה ויראה ובייחוד על קדושת המקדש וארץ ישראל הם ראויות, ואפשר לעשות דברים מועילים מסביב, כגון ללכת למוזיאונים, לירושלים לעתיקותיה וכדו´, כל אלו דברים מועילים שאפילו אם יש בהם מעט שמחה אבל התועלת מרובה על ההפסד.
יהי רצון שיהפך צום החמישי לששון ולשמחה.

מאמר

המפגש שבחורבן / הרב נתנאל אוירבך

חיבת הקב"ה את ישראל בחורבן:
באחד התיאורים בעת חורבן בית המקדש מתוארים הכרובים: "בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום, שנאמר כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ". תיאור זה מהווה פליאה גדולה, כפי שיתבאר לקמן: בדברי הבבלי בבא בתרא (צט ע"א) מתוארת סתירת פסוקים בנוגע לעמידת הכרובים: "כיצד הן עומדין... פניהם איש אל אחיו, הא כתיב ופניהם לבית? לא קשיא: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום". כלומר, בזמן בו ישראל עושים רצונו של הקב"ה, מתבטא הדבר בכרובים המפנים פניהם זה לזה להורות על החיבה שרוחש הקב"ה לישראל בעת כזו. ברם, בעת בה אין ישראל עושים רצונו של הקב"ה, הרי שהדבר מתבטא בעמידת הכרובים שפניהם לבית ולא זה לזה. מכאן נובעת הפליאה - מדוע בזמן חורבן המקדש, שנחרב בגין מעשיהם המקולקלים של ישראל באותו דור שלא עשו ישראל רצונו של הקב"ה, נמצאו הכרובים 'מעורין זה בזה', מציאות המורה על מצב בו ישראל עושים רצונו של הקב"ה? פליאה זו התפלא גם הרב יוסף מיגאש (שיטה מקובצת, בבא בתרא צט ע"א) ויישב: "זה שהיו מעורים זה בזה כזכר עם נקבה, בשעה שישראל עולים לרגל בלבד הוא נס להראות חיבת ישראל לפני המקום כחיבת זכר עם נקבה. אבל בשאר ימות השנה לא היו מעורים. ובשעה שנכנסו להיכל נמי היו מעורים במעשה נס כמו שהיו מעורים שעולים לרגל, להראות לעכו"ם מה הייתה חיבת ישראל לפני המקום". לדבריו, עמידת הכרובים באופן ש'פְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו' הייתה רק בשעה שהיו ישראל עולים לרגל, כדברי הבבלי יומא (נד ע"א): "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל, מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה". אולם, מציאות זו של מעמד הכרובים הייתה רק בזמן הרגלים, אך בשאר ימות השנה לא היו מעורים זה בזה, אלא בזמן של חורבן המקדש עשה הקב"ה נס להראות חיבתו לישראל לעיני העמים. להמשך המאמר>>

חדשות ועדכונים

ללמוד על מנת לעשות- הרצאות ושיעורים מאת רבני המכון

מתוך היכרות מעמיקה עם כל פרי וצמח, ומומחיות בהלכות תרומות ומעשרות, שמיטה והמצוות התלויות בארץ, בנינו מגוון רחב של הרצאות מעניינות, בגובה העיניים, המלוות במצגות וסרטונים. דרך ההרצאות ניתן להבין לעומק את הלכות תרומות ומעשרות, ללמוד כיצד ליישם אותם ולשמוע על חידושים שונים בתחומי החקלאות, בעלי חיים, והמצוות התלויות בארץ. ההרצאות מתאימות לקהילות, ישיבות, מוסדות חינוך, כוללים, קבוצות גיל הזהב, ואירועים משפחתיים.
לפרטים נוספים לחץ כאן>>

סיור במשתלות המפוקחות

במסגרת הפיקוח על המשתלות מטעם מכון 'התורה והארץ', רבני המכון ערכו סיור במשתלות שמצויים בפיקוחן. הסיור נקבע כחודש וחצי לפני ט"ו באב שהוא התאריך הקובע במשתלות. כידוע עץ פרי שניטע לפני ט"ו באב נחשב בן שנה לאחר א' בתשרי, ולכן יש לוודא שהמשתלות מיישמות כראוי את ההנחיות, כדי שיהיה אפשר להחשיב את שנות הערלה משעת ייצור השתיל במשתלה ולא מעת הנטיעה של הנוטע בשטח. הרבנים ביקרו במשתלת תליל שמתמחה בייצור עצי זית, במשתלת אל-רום שמתמחה בייצור אוכמניות ובמשתלת טסלר (נוב) שמתמחה – בנשירים.
למידע נוסף בנושא משתלות מפוקחות>>

שתיל גליל

במסגרת סיור המשתלות בגולן, רבני המכון ביקרו במשתלת חנני בבית לחם הגלילית. יש במשתלה טכניקה חדשה המשמשת ליצור שתילים. השיטה הקרויה "שתיל גליל" משנה את אופן יצור השתילים המסורתי. מתקן גדול הנראה כעין בריכה משמש כבסיס כשבחלקו העליון ישנם תבניות המתאימות להצבת שקיות שתילה. התבנית הבסיסית הינה רב פעמית ומוחלפת רק אחת ל5-6 שנים, ורק שקיות השתילה מוחלפות לכל שתיל. בשיטה זו, קיימים הבדלים ממה שהיה נהוג עד כה. בנוסף לכך, השקית בתוכה נמצא השתיל עשויה מחומר מתכלה ונושם, המאפשר לשורשים לחדור דרכו לאחר השתילה בקרקע. באופן כזה מתקצר משך השתילה והיא נעשית פשוטה יותר. דבר זה מהווה בשורה גם ברמה ההלכתית, שכן הוא מונע כמעט לחלוטין את האפשרות להתפרקות הגוש בשתילה שעשויה להצריך ספירת שנות ערלה מחדש.
לצפייה בסרטונים בנושא לחץ כאן>>

מכון TV

הרכבה

אורך הסרט: 2:26 ד'

מהי טכניקת ההרכבה ומהם היתרונות שלה? צפו בסרטון ותלמדו על סוגי ההרכבות השונים ויחס ההלכה לכך

מכון התורה והארץ לשירותך

גיליון אמונת עתיך 128 זמין לקריאה במהדורה דיגיטלית

כתב העת שעוסק בבירור הלכתי ומקצועי של סוגיות אקטואליות, במידע יישומי ובמענה לשאלות הלכתיות מעשיות, זמין לקריאה און ליין באתר מכון התורה והארץ. הנושא המרכזי בגיליון האחרון הינו מגפת הקורונה והיחס אליה מבחינה הלכתית. מוזמנים לקרוא ולעיין!

לצפייה בגיליון 128 המלא לחץ כאן>>

לאמונת עתיך קל 128- מאמרים נבחרים לחץ כאן>>

אנציקלופדיה הלכתית- חקלאית:

חיגור- פעולה שנעשית בעצי פרי ושמטרתה היא שיפור הפוריות של העץ.
לעיון בערך החדש "חיגור" לחץ כאן>>

הרכבה- מלאכה בה נעשה חיבור של חלקים מצמחים שונים כדי ליצור מהם צמח אחד.
לעיון בערך החדש "הרכבה" לחץ כאן>>