שו"ת
שהחיינו בימי בין המצרים
/ הרב גבי קדוש
חז"ל לימדו אותנו ש'משנכנס אב ממעטין בשמחה, ימים אלו ימי עצב ואבלות על חורבן בית מקדשנו. ומובא בחז"ל על ימי אב שמגלגלין חוב ליום חייב שזה ט' באב, ואם כן כיצד אפשר 'לברך שהחיינו והגיענו לזמן הזה' בימים אלו?!
תשובה
יש מהאחרונים שהרחיבו איסור זה אף על ימי בין המצרים וסמכו שיטתם על הפסוק (איכה א, ג): 'כל רודפיה השיגוה בין המצרים'. ואף נמנעו מלאכול פרי חדש ומלקנות בגד חדש בשלושת השבועות, כדי שלא לברך עליהם 'שהחיינו', כי אמרו: היאך נברך 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' בזמן של פורענות (ספר חסידים תת"מ).
אם כן למדנו שמותר לקנות קניות עד סוף חודש תמוז דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו' כנעליים, גרביים וכד' הואיל ואין דרכנו לברך עליהם 'שהחיינו'. המשנה ברורה (רכג, יז) אף התיר לקנות בגד שצריך תיקון, על מנת ללובשו אחר תשעה באב כי באופן זה לא מברכים שהחיינו בשעת הקניה. יש לציין שדברים שהם לצורך מצוה מותר לקנות בימים הללו כגון: ספרי קודש, מזוזות, ציציות וכד'. נראה שאם צריכים לקנות מאוורר, מזגן וכד' בימים אלו שהחום גדול יש אפשרות לקנותם, מה גם שלא נהגו לברך שהחיינו בדרך כלל על קניית דברים אלו.
מאמר
מה זו שנאת חינם?
/ הרב גבי קדוש
חז"ל (יומא ט) נימקו את סיבת חורבנו של בית המקדש השני בכך שהיתה בו שנאת חינם: 'מקדש שני שהיו עוסקים בתורה ובמצוות וגמ"ח מפני מה חרב? - מפני שהיתה בו שנאת חנם'.
דיוק בדברי חז"ל אלו מעמיד אותנו על יסוד מפתיע. חז"ל לא מבינים כיצד יתכן חורבן בית מקדש, הרי עם ישראל עוסק בתורה ובמצוות?! והתשובה לתמיהה זו היא 'שנאת חינם'. יוצא שחומרת שנאת חינם מבטלת את כל המעלה והזכויות שתורה ומצוות מקנות לעם ישראל? יותר מכך הרי אם 'שהיו עוסקים בתורה ובמצוות וגמ"ח' כיצד יתכן שהגיעו לידי 'שנאת חינם' הרי התורה שהיא מלאה אהבה וחמלה, חסד ורחמים, אוסרת שנאה?
הרב שאול ישראלי זצ"ל פתח לנו צוהר להבנת דברי חז"ל אלו וכך דבריו:
מסתבר ששנאה זו התפתחה ביניהם דוקא על רקע של עסק זה בתורה ובמצוות. תקופה זו של סוף בית שני מקבילה להתפתחות המחלוקות בישראל בשטח ההלכה, שהתחילה לפי קבלת חז"ל בימי הזוגות והגיעה לשיאה במחלוקת בית שמאי ובית הלל. היתה זו מחלוקת לשם שמים, ומכל מקום התפשטה המחלוקת כנראה מחוץ לעצם ההלכות השנויות בחילוקי דעות, גם על הצורה והשיטה של ניהול המחלוקת.
למדנו מכך שמחלוקת שהיא וודאי לשם שמים מותרת היא על פי ההלכה. אך מה שהיה בזמן בית שני שנוספה בתוך מחלוקת זו 'שנאת חינם', בתוך עולם התורה נכנסו רוחות של שנאה, של מחלוקת לא ראויה, ועל כך אומרים חז"ל שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם. לא שהשנאת חינם הכריעה מול לימוד התורה וקיום המצוות כהבנתנו הראשונה, אלא השנאת חינם שבתוך לימוד התורה וקיום מצוותיה פגע בלימוד תורה ובקיום המצוות באופן שזכות לימוד התורה לא עמדה להם וחרב בית מקדשנו.
וודאי שבימים אלו שאנו אבלים על חורבן בית המקדש נשים סיבת החורבן לנגד עינינו ונלמד לחלוק כראוי בלי תערובות של 'שנאת חינם'.