אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

תרביצא

התרביצא הוזכרה בגמרא[1] כשדה שדי לו בהשקיה מועטה, ולכן היא נקראת "תרביצא" על שם פעולת ההרבצה, דהיינו שפיכת מים בכמות קטנה.[2]  ומדובר ב: 1. גינה[3] שממוקמת בסמוך לבית,[4] או בחצר מאווררת הסמוכה לבתים[5] 2. גן שעושים בתוך הבית.[6] 3. גינה שמוקפת באכסדרה.[7] 4. שדה ירקות, שמשקים אותו לאחר איסוף חלק מהיבול.[8]

נחלקו הראשונים במטרת השקייתו:  1. זירוז המשך גידול היבול הנותר.[9] 2. השקיית הירקות הגדלים בו.[10] 3. הכנת שדה לזריעה על מנת שהוא לא יבש ויהיה ניתן לזרוע בו.[11] 4. השקיית הנבטה.[12]

לסוברים שמדובר בגינה בתוך הבית, או מוקפת באכסדרה, הכתלים מגינים עליו מפני קרינת השמש ולכן הוא אינו מתייבש, ודי בכמות קטנה של מים כל מספר ימים כדי לספק לו את כמות המים הנצרכת.[13]

בתרביצא גידלו ירקות[14], צמחי ריח ונוי.[15]

הביטוי "תרביצא" הוזכר גם כביטוי לבית המדרש, שמרביצים בו תורה[16].

[1] בבלי מו"ק ו, ב

[2] בבלי מו"ק ו, ב, ר"י מלוניל על הרי"ף, מו"ק ב, ב

[3] בבלי ערובין פט, ב- צ, א.

[4] בבלי ב"ב ז, א.

[5] בבלי ב"ב סז, א, רש"י ב"ב ז, א.

[6] ריטב"א מו"ק ו, ב.

[7] מלחמת ה' מו"ק ב, ב

[8] ראה ר"י מלוניל על הרי"ף, מו"ק ב, ב: "האי תרביצא שהוא שדה של ירקות שנוהגין היו להשקות הירקות אחר שקצרו הכרוב מיד לפי שמוציאין עלין סביבות הכרוב וכשמשקין אותן ממהרין לצאת עלין".

[9] ראה ר"י מלוניל על הרי"ף, מו"ק ב, ב: "האי תרביצא שהוא שדה של ירקות שנוהגין היו להשקות הירקות אחר שקצרו הכרוב מיד לפי שמוציאין עלין סביבות הכרוב וכשמשקין אותן ממהרין לצאת עלין".

[10] הסבר ראשון בתוס' מו"ק ו, ב ד"ה שרי.

[11] הסבר שני בתוס' מו"ק ו, ב ד"ה שרי, וכ"כ הר"ן והריטב"א מו"ק ו, ב.

[12] ר"י מלוניל על הרי"ף, מו"ק ב, ב

[13] ריטב"א מו"ק ו, ב, ר"י מלוניל על הרי"ף, מו"ק ב, ב.

[14] רש"י מו"ק ו, ב.

[15] ריטב"א מו"ק ו, ב.

[16] בבלי מנחות פב, ב, רש"י ברכות נז, ב.