אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
שתיל
שתיל הוא שיטת ריבוי צמחים לרוב באמצעות ייחורים. ייחורים אלה הם ענפים של צמחים, שמתפתחים לצמחים עצמאיים. גוזמים קטע מענף של צמח, ושמים את החלק התחתון שלו בתוך אדמה לחה או בצנצנת מים. לאחר זמן מה הענף משריש, כלומר שורשים צומחים בקצהו התחתון[1]. את הייחור הזה אפשר לשתול בגינה או בעציץ, והוא יגדל ויתפתח לצמח חדש. בשיטה זאת אפשר לגזום מאותו הצמח ענפים רבים, במיוחד אם הוא עץ, שיח או צמח גדול אחר, ולהכין ממנו שתילים רבים. היתרון המשמעותי בשיטה זו הוא שמקבלים צמח בעלי תכונות גנטיות זהות לחלוטין לצמח האם, וכך מרבים את הצמחים המדויקים הנצרכים למגדל. החיסרון המרכזי הוא עלויות גדולות יותר מאשר שימוש בזרע.
כיום הריבוי של כמעט כל עצי הפרי הוא מיחורים, וכל עצי הפרי נשתלים במטע החקלאי ואינם נזרעים.
להרחבה ראה ערכים: משתלה, נטיעה.
[1] תכונה הקיימת בצמחים ובה יש להם יכולת לפתח שורשים אדוונטיביים- מחלקי הצמח השונים ולא בהכרח ממערכת השורשים, ראה א. פאהן אנטומיה של הצמח עמ' 335- 337
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
