אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
כתיבה: מ"ר וד"א
שם בערבית: שופאן.
יוונית: Bromos.
משפחה: דגניים Poaceae
א. כללי
ג. מבנה הגרעין
ד. פסח
ה. איסור חדש
ו. הלכות טריפות
ז. זריעת שיבולת שועל ובקיה ביחד
לשיבולת שועל הוזכרו בין החוקרים מספר זיהויים:
שיבולת שועל לא הוזכרה במפורש בתנ"ך[1], היא הוזכרה לראשונה במפורש במשנה כחלק מקבוצת המינים שהוגדרו כחמשת מיני דגן, כגון לעניין איסורה באיסור כלאים (כלאים, פ"א מ"א), לעניין חיוב עיסתה בחלה (חלה, פ"א מ"א), לדיני פסח (פסחים, פ"ב מ"ה), ולא הוזכרה כמין בפני עצמו.
בחז"ל הובאו מספר סימנים לזהויה, בגמרא[2] שיבולת שועל זוהתה כ'שבלי תעלא'. "ששיבולת שלה עשוי כזנב שועל"[3] בירושלמי הובא, על פי הפסוק העוסק בזריעת צמחים שונים[4]: "ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו" ששורה זו שבולת שועל ולמה נקרא שמה שורה? שהיא עשויה כשורה[5].
לדעת פרשנים רבים שיבולת שועל מזוהה כ'אבינא[6]' או "האבר'[7] ומדובר ב Avena Sativa. אחת הראיות לכך היא העובדה שצבע התפרחת ויחידות התפוצה (הזרעים והמוצים העוטפים אותם) מזכירים זנב שועל[8]. הרמב"ם[9] ביאר שמדובר ב'שעורה מדברית' ותרגומה לערבית הוא 'סנבל אלת'עלב', ולא ברור לאיזה צמח כוונתו, לדעת ז. עמר יתכן שכוונתו היא ל Avena Sativa.
הריבמ"ץ[10] תרגם באופן מילולי את השם "שבולת שועל" לאיטלקית תרגומו היא 'איספיק בולפי' (Spiga volpe). ויש שסוברים[11] שמדובר בשיפון Secale cereal.
ישנה מחלוקת רחבה בין חוקרי זמננו כיצד לזהות את שיבולת השועל:
לדעת י. פליקס שבולת שועל היא שעורה דו טורית[12], Hordeum distichum בעוד שהשעורה השש טורית מזוהה כשעורה. לדעתו היא נקראת שבולת שועל בין השאר בשל העובדה ששועלים מחבבים את אכילתה. לדעתו זיהוי שיבולת השועל כ Oat מוטעה מכמה סיבות:
א. תנאי האקלים בארץ אינם מתאימים לגידול מין זה.
ב. כמות הממצאים הארכיאולוגיים זעומה בהשוואה לחיטה ולשעורה[13].
ג. במשנה בכלאים (פ"א מ"א) אנו לומדים ששעורה ושיבולת שועל הם מין אחד לעניין כלאים, אך השוואה ביניהם מלמדת שהם שונים מאד זה מזה וקשה להניח שחז"ל התייחסו אליהם כמין אחד.
ד. בירושלמי מובא: "שורה זו שבולת שועל, ולמה נקרה שמה שורה? שהיא עשויה כשורה". קשה להבין כיצד ניתן לתאר את שיבולת השועל כעשויה כשורה, לעומת זאת סידור הגרגירים בשעורה הדו-טורית אכן נראה ישר כסרגל.
אחת מהראיות המרכזיות לדבריו הם דברי רבי נתן אב הישיבה למשנה[14]: "שעורים ושיבולת שועל – אלשער וסנבלה אלתעלב, מותר לזרען יחד שכולם שעורים, אלא שזה מחודד משני צדדים וזה מארבע צדדים" תיאור השיבולת כמחודדת משני צדדים מתאים לתיאורה של שעורה דו טורית, ותיאור השיבולת כמחודדת מארבעה צדדים מתאים לתיאורה של שעורה ארבע טורית.
מ. א. כסלו[15] הסתייג מעמדתו של פליקס ולדעתו לא ניתן לקבל את זיהויה של שבולת השועל כשעורה. הוא זיהה את שבולת השועל עם מספר מינים של הסוג Avena (שבולת שועל) ובעיקר עם המינים הנפוצים וגדולי הגרגירים כגון: ש"ש נפוצה (A. Sterilis), ש"ש תרבותית (A. sativa), ש"ש ביזנטית (A. byzantina) ומינים נוספים בסוג זה.
עיקר ראיותיו הן:
א. בזיהוי שבולת שועל עם שעורה יוצא פליקס כנגד מסורת ברורה של פוסקי אשכנז לזהות את שיבולת השועל כ - Avena. [16]
ב. במקורות היווניים והרומיים הקלסיים החל מתאופראסטוס[17] וכן מתיולוס, פליניוס וגאלינוס[18] שיבולת השועל מזוהה כ Avena.
ג. ישנם ממצאים בוטנו-ארכיאולוגיים רציפים לשימוש בשבולת שועל ביחד עם חיטה ושעורה.
ד. אין הסבר מספיק מדוע יש צורך לחלק את השעורה ולזהות אותה כשני מיני דגן.
דעה נוספת היא דעתו של ע. לעף, ולדעתו מדובר ב'דורה'[19] Sorghum אולם הן פליקס והן כסלו דחו את דבריו.[20]
סקירה זו מתייחסת למין שיבולת שועל המצויה (Oat), למינים האחרים שזוהו כשיבולת שועל ראה ערכים שיפון ושעורה, וכן טבלת השוואה בין הדגנים השונים.
שבולת שועל (Avena) היא סוג של צמחים חד שנתיים ממשפחת הדגניים Poaceae, לסוג שיבולת שועל קיימים כמה עשרות מינים חד שנתיים, מהם 3 מתורבתים, שגדלים באזורים ממוזגים וקרים. אחד ממיני הבר הנפוצים ביותר הוא שבולת שועל מצויה המצוי מאד בשטחי בור ושולי שדות מעובדים. המין המרכזי המתורבת הוא שיבולת השועל התרבותית (. (Oatהמבנה הגנטי של שבולת שועל מתורבתת דומה למבנה הגנטי של שבולת שועל שאינה מתורבתת.[21] גידול זה הוא גידול חורפי הרגיש ליובש ולמליחות הקרקע. שיבולת שועל היא הגידול זה השישי בחשיבותו בעולם מבחינת כמות היבול.
ממצאים ראשונים לשיבולת שועל מבוייתת נמצאו באירופה בתקופה מאוחרת יחסית לחיטה ושעורה[22], סביר להניח כי בתחילה שבולת השועל היתה צמח בן לוויה של החיטה והשעורה, ורק לאחר מכן בויתה כצמח בפני עצמו.[23]
עיקר השימוש בעולם בשיבולת שועל הוא לצורך מאכל בהמה כצאן, וסוסים. השימוש הוא במזון גס בו משתמשים בכל חלקי הצמח, גבעולים, עלים וגרעינים וכמעט אין שימוש בגרעין הבשל בפני עצמו[24]. ברוב העולם משתמשים בגרעין השלם או חלקיו לצורך דייסות, גרנולה וכדומה, אם כי ישנן ארצות בעיקר בצפון אירופה בהן מכינים ממנה גם לחם הנקרא Oat bread.
ההרכב הכימי הוא: 56% פחמימות, 13% מים, 10% סיבים, 11%- 15% חלבונים, 9.8% סיבים, 7-8% שומנים ו 3% מינרלים.
על אף השיעור הגבוה יחסית של החלבון, החלבון הדומיננטי בשבולת שועל הוא הגלובולין[25], לעומת חיטה שבה החלבונים העיקריים הם גליאדין וגלוטנין דבר המלמד על כך שאיכותו של המאפה הנוצר משיבולת שועל הוא נמוך. שבולת השועל נחשבת למאכל בטוח יחסית לחולי צליאק.[26] הפרולמין[27] נקרא אבנין (avenin). עיין ערך גלוטן.
שבולת שועל מכילה גם אחוז גבוה יחסית(3.5–5%) של בטא גלוקן (b -Glucans).[28]
הגרעין של שבולת שועל הוא עטוי, דהיינו מכוסה במוץ צמוד, מוץ זה אינו יורד בדישת הזרעים מן השבולת, ויש לכתוש את הגרעין ולהסיר את המוץ לפני שניתן לטחון אותו. הפוסקים דנו במקרה שנמצאה קליפה של גרעין שבולת שועל בפסח בתוך תבשיל, ולא ברור מהיכן מקורו, האם מהמוצים החיצוניים או מהמוצים הפנימיים, ההשלכה ההלכתית לשאלה זו היא יש לחשוש לכך שהגרעין עצמו גם היה בתוך התבשיל, במקרה של הקליפה הצמודה, או שמא מדובר בקליפה החיצונית יותר ואז אין חשוש שמא הגרעין גם כן נמצא בתוך התבשיל.[29] ראה בנספח, חלקי הצמח.
שבולת שועל נמנתה כחלק מהמינים אותם הגדירו חז"ל שניתן לצאת בהם ידי חובה בפסח, מכיוון שם מחמיצים.[30] אין לאכול מתבואתה לפני הקרבת העומר, אך לא יוצאים בה ידי חובת הקרבת העומר.[31] מכיוון שאחוז הגלוטן בחלבוני שבולת שועל הוא נמוך מאוד, מאכל זה מתאים לרוב חולי הצליאק[32], ישנם מספר גופים שהחלו לייצר מצות העשויות מקמח שבולת שועל.[33] דנו פוסקי זמננו האם ניתן לצאת ידי חובת אכילת מצה בפסח ממצה העשויה משיבולת שועל.[34]
בשיבולת שועל קיימת תכונה של התפרקות חומצות שומן שונות וחומצות אמינו לאחר טחינת הגרעין או חיתוכו, תופעה זו גורמת למרירות של הגרעינים[35], על מנת לבטל מרירות זו מקובל להעביר את גרעיני שיבולת השועל בתוך גליל ארוך, לאייד אותו באמצעות קיטור וניצול הלחות הקיימת בגרעין[36]. לעובדה זו יש השלכות על ייצור מצה לפסח[37], וכן האם מוצרי הקוואקר השונים מוגדרים כחמץ לענין מכירתם לפני פסח.
שיבולת שועל היא צמח שזקוק למנות קור על מנת להתפתח כראוי, אי לכך עונת הגידול המיטבית עבורו היא החורף. ישנם מקומות בהם בשל השלג היורד בחורף ניתן לזרוע אותה רק באביב, הפוסקים דנו בשאלה האם יש לחשוש בתבואה המצויה לאיסור 'חדש'- ע"ע.[38]
בהלכות טריפות קיים כלל שבעל חיים שנופל מגובה מסוים, או על חומר מסוים, יש לחשוש שמא הוא נעשה טריפה בנפילה זו[39], יש שכתבו שעוצמת המכה שסופג עוף הנופל על ערימת גרעיני שיבולת שועל אינה חזקה ואינה מטריפה אותו. הסיבה לכך היא הגרעינים החלקים שאינם נאחזים זה בזהואינם יוצרים משטח קשה[40].
צמחים רבים סובלים מתופעה בוטנית הנקראת 'רביצה' שבה הצמח משתרע ואינו צומח כלפי מעלה. תופעה זו גורמת להדבקה רבה יותר במחלות, וכן איבוד יבול בשל הקושי לאספו. צמח ה'בקיה'[41] הוא אחד מהצמחים שסובל מכך ואחת מהשיטות לפתור בעיה זו היא זריעת שיבולת שועל יחד עם הבקיה. באופן זה הבקיה "מטפסת" על שיבולת השועל וכך אינה רובצת. יש לציין כי שיטה זו אינה מיושמת כיום בשל פיתוח זנים שאינם רובצים[42], אם כי ישנם מחקרים הבודקים האם זריעה כזו מניבה יבול בכמות כדאית[43]
הפוסקים דנו בשאלה האם למרות שמדובר בשני מינים שונים שאסורים בכלאים, ניתן לזרעם יחד יש שכתבו שמכיוון שהבקיה היא מאכל בהמה, ואיסור כלאים בזמן הזה הוא מדרבנן, ניתן במקום צורך גדול להקנות את התבואה לנכרי שיזרע בשביל עצמו, ואח"כ יקנה ישראל[44] או שניתן לקנות שדה בשותפות, וכל אחד מהשותפים יזרע בשלו מה שירצה.[45] ויש שכתב שפתרון זה אינו מועיל.[46]
לדיני צירוף לחלה ולדיני כלאים עיין ערכיהם.
א. קסטנבאום, מצות משיבולת שועל- הלכה למעשה, בתוך: א' ורהפטיג (עורך). מנחה לאי"ש, בית כנסת בית יעקב רמות אשכול, ירושלים, עמ' 169- 170.
ז. עמר, חמשת מיני דגן, הר ברכה תשע"א עמ' 60- 67.
ח. צ. אלבוים, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן עמ' 158-160, תשס"ח.
י. אפרתי, תשמ"ט. לשאלת זיהוי שיבולת שועל. הליכות שדה 57, עמ' 11-16
י. פליקס, "לשאלת זיהויה של שיבולת שועל", בתוך: א' ורהפטיג (עורך). מנחה לאי"ש, תש"ן. בית כנסת בית יעקב רמות אשכול, ירושלים, עמ' 171-177
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה, עמ' 155
מ. כסלו, "לזיהוי שיבולת שועל", בתוך: א' ורהפטיג (עורך). מנחה לאי"ש, בית כנסת בית יעקב רמות אשכול, ירושלים, עמ' 155-157
מ. כסלו, "עוד לזיהוי שיבולת שועל", בתוך: א' ורהפטיג (עורך). מנחה לאי"ש, תש"ן. בית כנסת בית יעקב רמות אשכול, ירושלים, עמ' 179-185
מ. רענן, פורטל הדף היומי, בכוסמין, ובשיפון ובשיבולת שועל – שיבולת שועל.
Feedipedia- Animal feed resources.
Zohary, Hopf, Weiss Domestication Of Plants in the Old World Fourth Edition Pp 66- 69.
Chemistry of Cereal Grains, Peter Koehler and Herbert Wieser
תמונות הצמחים השונים שזוהו כשיבולת שועל
שיבולת שועל נפוצה, זכויות: אבינועם דנין, אתר צמחיית ישראל ברשת
שבולת שועל ביזנטית (ההבדל בין ש"ש ביזנטית לנפוצה הוא בין השאר בזרעים, בעוד שבש"ש נפוצה הזרעים הם מאורכים, בש"ש ביזנטית הזרעים הם יותר מעוגלים. מקור: http://www.sortengarten.ethz.ch/?content=nav&node=125&setlang=en
שעורה דו טורית משמאל, ושש טורית מימין, מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/File:BarleyEars.JPG
שיפון ההרים, מקור: שרה גולד, אתר צמח השדה
סורגום (שים לב לתפרחת האדומה) מקור: http://www.mississippi-crops.com/2014/04/29/seeding-rates-and-other-grain-sorghum-planting-tips/
שבולת שועל עם המוץ העוטף אותה, מקור: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Haverkorrels_Avena_sativa.jpg
[1] אם כי חז"ל בירושלמי חלה א, א, בביאורם את הפסוק בישעיהו כח, לד- לה, העוסק במלאכות הקרקע: "הֲכֹל הַיּוֹם, יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ... וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ" ביארו ששורה זו שבולת שועל, לימוד נוסף מפסוק זה הוא מהם המינים שניתן ליצור מהם לחם.
[2] פסחים לה, א. מנחות ע, א.
[3] רש"י פסחים לה, א וכן התרגום של 'תעלא' הוא שועל.
[4] ישעיהו כח, כה, יש לציין כי בפסוקים הסמוכים הנביא מתאר מספר פעולות חקלאיות הנעשות בקרקע, ביניהן חרישה וזריעה.
[5] ראה רמב"ם פיה"מ חלה א, א שהפסוק שהובא בירושלמי חלה א, א הוא אסמכתא בעלמא.
[6] רבנו גרשום מנחות ע, א רש"י פסחים לה, א, מנחות ע, א, רא"ש כלאים א, א, ר"י מלוניל על הרי"ף פסחים לה, א, פנ"מ כלאים א, א. ראה תשובות והנהגות כרך א סימן שב שכתב שהוכח ששבולת שועל המוכרת אינה שבולת שועל האסורה מהתורה, אך בכרך ה סימן קל חזר בו וכתב: ומה שבזמן האחרון מפקפקים המדענים אם חז"ל נתכוונו לשבולת שועל שלנו, המעיין יראה שאין בדבריהם יסוד, וכל כוונתם לפקפק במקובל בישראל מדור דור. וראה בפירוש הרב קאפח לפיה"מ לרמב"ם כלאים א, א הע' 2.
[7] אליה רבה תנג, א, תפארת ישראל כלאים א, א, התרגום של שיבולת שועל בגרמנית הוא 'האבר' (Hafer) אך ראה שו"ת הרד"ל סימן ו הוב"ד גם ב בשו"ת יד חנוך סימן כב ב, שכתב ש"זיהוי שבולת שועל כ'האבע"ר'... קרוב לודאי שאינו כן, כי רש"י ז"ל כתב בפסחים ששבולת שלה עשוי כזנב שועל, ודבר ידוע הוא שהאבע"ר אינו כן שאין לו שבולת כלל, רק כל גרעין גדל בפני עצמו כדוחן ושאר זרעונים".
[8] ראה עמר, חמשת, עמ' 60 הערה 173.
[9] כלאים א, א דעת הרמב"ם כאמור אינה ברורה, ויתכן שמדובר בתרגום מילולי לערבית של שבולת שועל, ולא בזהוי מין מסוים, ראיה לדבר ניתן למצוא בדברי הריבמ"ץ כלאים א, א שכתב ששיבולת שועל היא איספיק' בולפי, לדברי ח. צ אלבוים מדובר בתרגום מילוי של שיבולת שועל לאיטלקית ולא בזהוי מין, וכן תרגומה של שיבולת שועל באיטלקית היא אוונה.
[10] כלאים א, א.
[11] הערוך (ערך "שבל") מתרגם (פירוש ראשון) "שיבולת שועל" לסיקאל"א.
[12] כלאי זרעים והרכבה עמ' 24- 27, הוא הוכיח את שיטתו גם כן בקובץ "מנחה לאי"ש".
[13] אם כי בשנת תשס"ו- 2006 נמצאו באזור קיבוץ גלגל כ 12,000 זרעים של שבולת שועל מצויה- Oat- זהרי, הופף, וייס עמ' 67.
[14] כלאים א, א, עמ' 30, מהד' זק"ש.
[15] "לזיהוי שיבולת שועל" בתוך מנחה לאי"ש... ראה בדבריו שדן באריכות בדברי פליקס.
[16] ראה הרב י. מרצבך, עלה יונה, עמ' תמו- תמט, הרב י. אפרתי הליכות שדה מס' 57 עמ' 11- 16, יש לציין כי בחוברת זו הביא הרב אפרתי מחקר שנעשה ביחד עם ד"ר זק"ש, ולפי מחקר זה שיבולת השועל מחמיצה בדומה לחיטה.
[17] חי בימי בית שני.
[18] חיו בתקופת המשנה.
[19] ראה כסלו, בקובץ מנחה לאי"ש, שהביא את דברי לעף (.(Löw, 1928:738 הזיהוי הזה מתבסס בעיקר על העובדה שמכבד זרעיה של דורה מצויה דומה בצורתו לזנב השועל ומכאן לדעתו שם הצמח (עמ' 743). לעף מתנגד לזיהוי המסורתי, ומצדד (עמ' 686) בדעתו של דה קנדול ( (Candolle, 1886:373שהיהודים מעולם לא גידלו ש"ש תרבותית.
[20] וזאת מכמה טעמים : א. אי אפשר לזרוע אותה ואת השעורים בתקופה אחת, מפני שהדורה הוא גידול קיץ והשעורה גידול חורף, והרי המשנה קובעת שהם אינם כלאיים זה בזה. ב. ברור שאין כל דמיון בין הדורה לשעורה ובוודאי שלא ניתן להחשיבם למין אחד לעניין כלאיים.
[21] זוהרי, הופף, וייס עמ' 66.
[22] זוהרי, הופף, וייס עמ' 67 לדעתם מדובר בתקופה הניאוליתית המוקדמת, המקום הראשוני בו נמצא גרעיני שבולת שועל שאינה מבוייתת הוא באתר הסמוך לקיבוץ גלגל, נמצאו בו כ12,000 זרעי שבולת שועל כחלק ממצבור של כ260,000 זרעים. ראה: The plant subsistence of Hunter-Gatherers at Neolithic Gilgal I, Jordan Valley, Israel
[23] זוהרי, הופף, וייס עמ' 69.
[24] הצמח נקצר בעודו ירוק, כשתכולת המים בגרעין היא קרוב ל 70%, בשלב הבשלת חלב והבשלת דונג. עיין ערך 'דגן', ראה בהרחבה במרשתת, באתר ה FAO: Fodder Oats: a world overview. אחת ההשלכות לעובדה שאחד השימושים המרכזיים של שבולת שועל הוא לבהמה הוא זריעתה בערב השמיטה באופן שלא יהיה בו חשש ספיחין ראה שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן רמב.
[25] Chemistry of Cereal Grainsp p.19-20
[26] ראה Oat Proteins באתר Oats and Health. וכן The University of Chicago Celiac Disease Center.
[27] פרולמין הוא שם של קבוצת חלבונים המצויים בגרעין.
[28] בטא גלוקן הם שם לקבוצת סוכרים המצויים בגרעין, ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות עלה שאכילה של כמות מסויימת שלהם גורמת להורדת רמת הכלוסטרול והסוכרים בגוף, ראה סיכום של מספר מחקרים שנעשו בנושא זה: Cholesterol-lowering effects of oat b-glucan: a meta-analysis of randomized controlled trials, The American Journal of Clinical Nutrition A. Whitehead, E. J. Beck, Susan Tosh, and T. MS Wolever
[29] שו"ת בית אפרים אורח חיים סימן לא.
[30] פסחים מב, ה.
[31] תורת כהנים, פרשה יג, פרק יד אות ה.
[32] אם כי ישנם חולים שאף כמות מזערית של גלוטן (אפילו פחות מ20 ppm, 20 חלקים למליון) גורמת להם לתופעות הלוואי של מחלה זו.
[33] ראה הרב אפרים קסטנבאום, מצות משיבולת שועל- הלכה למעשה בתוך מנחה לאי"ש, וכתב שם מספר הגבלות על אופן שמירת הקמח וייצר המצה על מנת שלא יתפתחו בהם תהליכי חימוץ.
[34] ראה תשובות והנהגות כרך ה סימן קל שהתיר במגבלות מסוימות להשתמש במצות אלו בפסח, ראה בחלק א סימן שב שדן בשאלה האם חולי צליאק מחוייבים להסתכן ולאכול כזית מצה בליל הסדר, וכן דן בנושא ציץ אליעזר חלק יט סימן כב. לדעת המשנת יוסף חלק יא סימן עח, אם נשאר בקמת העשוי משיבולת שועל יכולת החמצה, אפילו אם קטנה, מותר להשתמש במצות אלו בפסח, ויוצאים בהן ידי חובת מצה. ויש שאסרו שימוש בשיבולת שועל לצורך מצה בפסח, ראה מנחת יצחק ט, מט. ראה בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קיז שדן בשיטת הכנת קמח שיבולת שועל, כפי שהיה בזמנו, האם הוא כשר לפסח. יש לציין כי מדובר בזנים בהם אחוז הגלוטן הוא נמוך, וכן הצמחים גדלו בסביבה בה אין חיטה כך שאין בקמח עירוב כלל של גלוטן. לסיכום הדעות והשיטות השונות ראה נשמת אברהם או"ח סי' תסא מהדורת תשס"ז, עמ' תריז- תרכב.
[35] The cause of bitter flavour development in toasted rolled oats (Avena sativa L.), Rong (Mary) Yan, Auckland University of Technology Auckland, New Zealand February 2007
[36] הליך זה נקרא Kilining oats. ראה בקישור הבא: http://www.namamillers.org/education/oat-milling-process/
[37] ראה הרב יעקב וועסטהיים, קובץ קול התורה נט, עמ' מח- נו, שנת תשס"ה ובדברי הרב אלישיב עמ' נז.
[38] שו"ת הרא"ש כלל ב סימן א, תרומת הדשן סימן קצא.
[39] חולין נא, א- נב, א.
[40] אור זרוע ח"א - הלכות טריפות סימן תיז.
[41] סוג Vicia, כיום מקובל לזרוע שני מינים מסוג זה: בקיה שדות ובקיה פופאני.
[42] ראה אנציקלופדיה לחקלאות עמ' 266.
[43] ראה למשל: Oats (Avena sativa) — common vetch (Vicia sativa) mixtures grown on a low-input basis for a sustainable agriculture
[44] שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן כו.
[45] כך כתב הרב ישראלי בקובץ זיכרון לרב גדליה אונא, עמ' 54, ובאריכות יותר בספרו ארץ חמדה במהדורה הראשונה שנת תשיז, עמ' שז, אמנם, בהדפסה השניה בשנת תשנט תשובה זו הושמטה לפי הוראתו.
[46] תשובתו של הרב חרל"פ בקובץ הזכרון לרב גדליה אונא.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
