אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
שושנת המלך הוזכרה במשנת כלאים[1] כמין שאינו כלאים בכרם, לדעת ר' דוסתאי בן יהודה בתוספתא[2] מין זה הוא מין דשאים והוא אסור בכרם.
בטעם הדבר שאינו כלאים בכרם נחלקו הראשונים, יש הסוברים שמדובר במין זרעים ולכן הוא אינו כלאים בכרם[3], ויש הסוברים שמדובר במין שלא מקיימים בדרך כלל בכרם.[4]
בירושלמי הובא ששושנת המלך היא קרינטון, תרגומו ביוונית הוא שושן צחור, Lilium candidum הריבמ"ץ מתרגם שמדובר ב"רוסא"[5] – ורד Rosa.
הרמב"ם סובר שמדובר ב"שקאיק אלנעמאן". ומדובר בכלנית מצויה- Anemone coronaria.
לדעת פליקס מדובר בשושן צחור.[6]
[1] ה, ח, אזכור זה הוא יחד עם הקיסוס ושושנת המלך, ראה ערכם, מפשט המשנה משמע שהטעם שהוא אינו כלאים בכרם הוא שמדובר במין זרעים.
[2] תוספתא כלאים (ליברמן) ג, יג.
[3] דעת הרמב"ם כלאים ה, יט.
[4] דעת הראב"ד כלאים ה, יט.
[5] כלאים ה, ח וכך מזהה הרע"ב כלאים ה, ח: ושושנת המלך - רוזי"ן בלע"ז. הר"ש בתחילת דבריו נוטה לומר ששונת המלך היא "רוזא", אך לדבריו זהוי זה קשה מכיוון שה"רוז"א" המוכרת בזמנו היא מין אילן, ואילו המשנה הגדירה את שושנת המלך כמין זרעים, ולא כאילן. וכך כתב התפארת ישראל ה, ח: ושושנת המלך. איננה ראזע שלנו הגדילה באילן, וזאת מין זרעים היא ונ"ל שהיא הנקראת אצלינו פויסטראזע, ואין לה ריח", ומדובר באחד ממיני הורדים (ראזע= Rose= ורד בגרמנית).
[6] צמחי המשנה.