אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

[1] מילון בן יהודה ערך 'קשקש'.

[2] זאת בשונה ממלאכת 'חרישה' (ע"ע) הנעשית לצורך תיקון הקרקע, פעולה זו דומה באופייה לפעולת העידור (ע"ע), השווה לאיבוק (ע"ע).

[3] יש לציין כי הפועל 'קשקש' הוזכר אף בהלכות שבת ביחס לדיני השמעת קול, אין לכך משמעות חקלאית-הלכתית כלל.

[4] ראה תורת כהנים (פרשת בהר פרשה א אות ו) שהובא שקשקוש היא עבודה באילן בלבד ולא בקרקע, פאה"ש (סי' כ ס"ק כב) בדעת הרמב"ם.

[5] רש"י (ב"מ פט ע"א ד"ה לקשקש, סוכה מד ע"ב ד"ה סתומי פילי, ע"ז נ ע"ב ד"ה סתומי פילי).

[6] בלשון הגמ' (סוכה מד ע"ב): סתומי פילי, וביאר רש"י שמדובר בסתימת בקעים באילן,  ר"ח (סוכה מד ע"ב, ע"ז נ ע"ב), ר"ש (תורת כהנים פרשת בהר פרשה א אות ו ד"ה לא יקשקש באפשרות ב), ראב"ד (תורת כהנים פרשת בהר פרשה א אות ו), כפתור ופרח (פרק מז ד"ה פרק לולב וערבה). פאה"ש (סי' כ ס"ק כד בדעת רש"י), וראה בערוך ערך 'פילי'.

[7] ריטב"א סוכה מד ע"ב ד"ה

[8] ר"ח (ע"ז נ ע"ב).

[9] לדעות אלו יש לבאר שלמרות שמדובר בעבודת הקרקע, בשונה מהגדרת תורת כהנים, לעיל הע'...  מ"מ היא נעשית בסמוך לאילן ולצורך האילן בלבד ולא לצורך תיקון הקרקע.

[10] ר"ש (תורת כהנים פרשת בהר פרשה א אות ו ד"ה לא יקשקש באפשרות א), רש"י (ע"ז נ ע"ב ד"ה קיקושי), פאה"ש (סי' כ ס"ק כב בדעת רש"י וס"ק כג באפשרות א), שמדובר בפעולה שעוסקת בעפר שתחת האילן, ועי' בערוך ערך 'אברויי' שכתב ש'סתומי פילי' היא סתימת חורים.

[11] מאירי (מו"ק ג ע"א). ולדעתו מדובר בחפירה קטנה שמטרתה היא סתימת הנקבים על מנת שלא יתייבשו.

[12]  ר"ח (סוכה מד ע"ב) ערוך ערך 'אברויי', פאה"ש סי' כ ס"ק כג בשם הערוך.

[13] רש"י (מו"ק ג ע"א), ערוך ערך 'קשקש' בשם יש מפרשים.

[14] שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קנח, הערות על הלכה ז) בדעת הר"ח.

[15] רש"י (בכורות נב ע"ב ד"ה או שלפופי).

[16] ר"ח (מו"ק ג ע"א),קובץ ראשונים על מו"ק (ג ע"א ד"ה אף), וזאת בשונה ממלאכות כגון חרישה שמוגדרות כעבודת השדה, וכ"כ המאירי שפעולה זו נצרכת לצורך האילן, ראה ביאור הגר"א (תורת כהנים פרשת בהר פרשה א אות ו) שכתב שפעולה זו מותרת מכיוון שהיא רק פעולה העוסקת באילנות, ואילו הפעולות שנאסרו עוסקות הן באילנות והן בקרקע.

[17] תורת כהנים (פרשת בהר פרשה א אות ו), בבלי מו"ק ג ע"א, סוכה מד ע"ב, ע"ז נ ע"ב.

[18] פעולה זו מותרת מכיוון שמטרתה היא מניעת הפסד, גדר זה הוא כגדר 'אוקמי אילנא', (ע"ע) שהותר לעשותו בשמיטה, ראה מקדש דוד (סי' נט סע' ו ד"ה מלאכות האסורות) ודרך אמונה (שמו"י פא ה"ז ס"ק סו), ראה לעיל הערות... מהן הדעות הסוברות את אופני המלאכות השונים.

[19] רש"י (סוכה מד ע"ב ד"ה וחד אברויי), באפשרות א.

[20] מו"ק ג ע"א, רמב"ם שמו"י פ"א ה"ז, רש"י סוכה מד ע"ב ד"ה וחד אברויי, באפשרות ב, פאה"ש (סי' כ ס"ק כד בדעת רש"י), גדר זה הוא כגדר 'אברויי אילנא', (ע"ע) שנאסר לעשותו בשמיטה, ראה חזו"א (שביעית סימן יז סע' יט ד"ה והנה) שכתב שדין הקשקוש האסור הוא כדין העידור.

[21] ר"ח (סוכה מד ע"ב).

[22] ר"ח (ע"ז נ ע"ב).

[23] ריטב"א (מו"ק ג ע"א), מאירי (סוכה מד ע"ב ד"ה כבר ידעת, ע"ז נ ע"ב ד"ה כבר ידעת), ראה מקדש דוד (סי' נט סע' ו ד"ה כתב הרמב"ם), שכתב כן בדעת הרמב"ם, וכ"כ הרב קוק בשבת הארץ (פ"א ה"ז עמ' 225) בדעת הר"ח, וכך מובן מפירוש רבינו הלל על תורת כהנים (בהר פרשה א אות ו).

[24] תוספתא (שביעית פ"ג ה"ד) ובחסדי דוד שם.

[25] ב"מ פט ע"א, רמב"ן (ב"מ פט ע"ב ד"ה קצץ) בדעת רבינו תם, אמנם ראה תוספות ב"מ צג ע"א ד"ה לא שנו, שכתב שמ'הלכות מדינה', ראוי שהפועל יאכל, אך כתבו הרמב"ן, הרשב"א בדעתו וכ"כ הר"ש והרא"ש (מעשרות ג,ב) רדב"ז (מעשר ה,ט), שמכיוון שמן התורה הדבר נחשב למכר אינו יכול לאכול באופן ארעי. לדיני 'גמר מלאכה' 'מקח' 'אכילת ארעי', ראה בערכם.

 [26] ר"ת (ספר הישר חידושים סי' תקצט), רמב"ן, רשב"א (ב"מ פט ע"ב ד"ה קצץ) בדעת רבינו תם.

[27] רש"י (מו"ק ג ע"א), רבינו גרשום (מו"ק ג ע"א) מתוך שכתבו עידור בזיתים וקשקוש בגפנים, וכ"כ בפשטות החזו"א (שביעית סי' יז סע' יט ד"ה הנה במו"ק).

[28] כמסקנת הגמרא מו"ק ג ע"א, שמלאכה זו היא תולדה של זורע, רש"י (שם ד"ה כל הני), ר"ש (תורת כהנים פרשת בהר פרשה א אות ו ד"ה לא יקשקש), מקדש דוד (סי' נט סע' ו ד"ה מלאכות האסורות).

[29] כך מובן מרש"י (שמות פרק כג פסוק יא), בביאור הפסוק "והשביעית תשמטנה ונטשתה" בביאורו השני: "ונטשתה מלזבל ומלקשקש", ראה שם ברמב"ן שחלק על דבריו, ועי' חזו"א (שביעת סי' יז סע' יט ד"ה שם) שדן בדברי רש"י והרמב"ן.

[30] מאירי (סוכה מד ע"ב ד"ה כבר ידעת בשם קצת מפרשים).

[31] ראה קטיף שביעית (מהדורת תשסז פרק ט סע' ו, פרק כו סע' ו).

[32] שו"ת משנת יוסף ח"ב סי' ה.