אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

צומת הגידים

ב"ה

צומת הגידים

כתיבה: הרב דוד אייגנר

משמעות לשונית: צומת הוא קשר, מקום חיבור[1]. משמעותו ב"צומת הגידים" הוא שמדובר באזור בו ישנם כמה גידים שמצויים יחדיו[2]. הדיון ההלכתי נסוב סביב פגיעות שונות ברגליים האחוריות של בהמה או של עוף. צומת הגידים הוא המקום שבו עוברים הגידים מהשוק לחלק התחתון של הרגל.

חלק מדעי

תיאור הגידים

מערכת השריר-שלד (Musculoskeletal System) מורכבת מעצמות (Bones) מפרקים (joints), שרירים (muscles) וגידים (Tendons). הגידים מצויים בכל אברי הגוף, עיניים, פה, גפיים, ועוד. מטבע הדברים יש גידים ארוכים בעלי חתך עגול ויש גידים קצרים ושטוחים. גיד הוא רקמת חיבור, לרוב הוא מחובר בצדו האחד לשריר ובצדו האחר לעצם, אך יש גידים הנאחזים ברקמות אחרות. הגיד מצוי בקצה השריר ולעיתים אף נראה כחלק ממנו. יש בו מעט תאים פיברובלסטים (תאי סיב שמייצרים קולגן- חלבון המרכיב אברים רבים בגוף האדם), וחומר בין תאי המכיל סיבי קולגן המסודרים באגודות שקוטרן הולך ועולה, בדומה לחבל המורכב מסיבים זעירים היוצרים אגודות של סיבים גדולים יותר ויותר. הסידור האורכי של סיבי הקולגן מעניק לגיד חוזק ועמידות בפני כוחות מתיחה. בשל העובדה כי הגיד עשוי בעיקר מקולגן צבעו הוא לבן. הגיד עטוף ברקמת חיבור הנקראת אפיטנון (Epitenon) ובחלק מהגידים קיימות מעטפות נוספות שתפקידן להקטין את החיכוך בזמן התנועה. לעיתים הגידים מתפצלים או מתאחדים.

תפקיד הגידים

תפקיד הגידים הוא לחבר כאמור בין העצם לשריר ובכך לאפשר את ביצוע הפעולה המתאימה של אותו איבר. השריר מתכווץ או מתרחב, והגיד בהתאם לכך פועל על האיבר. לרגל העוף ישנן פעולות רבות שנדרשות: הליכה, סיוע בתעופה, מציאת מזון על ידי חפירה קלה בקרקע/ תפיסת מזון במקרים של עופות טורפים, יצוב העוף בשעות מנוחה ועוד, בשל כך נדרשת הפעלת שרירים רבים ומגוונים. ברגל הבהמה התנועות הנדרשות הן כיפוף ויישור הרגל בלבד. לשם השוואה על מנת להפעיל את אצבעות הרגליים של האדם בלבד נדרשים לפחות 10 גידים, 5 המחוברים לאצבעות בכף הרגל, ו5 לאצבעות בגב הרגל, מלבד גיד האכילס, ועוד.

פגיעות בגידים

ישנם מספר סוגי פגיעות בגידים: 1. פגיעות בשל מתיחה, לגידים ישנה אלסטיות מעטה ולכן בהפעלת כוח גדול מדי הגיד נקרע ולא מתארך (בשונה משריר שהוא בעל אלסטיות גבוהה יותר והוא יכול גם כן להתארך). 2. דלקת- תהליך דלקתי חריף במעטפות גידים נקרא Tenosynovitis או Paratenonitis וגורם לכאב, להצטברות נוזל במעטפות הגיד ולהופעת נפיחות סביב הגיד. במישוש האזור בזמן תנועת הגיד ניתן לחוש לעתים קרובות בחריקות (crepitations). 3. יתכנו גם שינויים ניווניים כרוניים ברקמת הגיד (Tendinosis) אלו אינם מלווים בתהליך דלקתי ניכר מפני שרקמת הגיד עצמה אינה מכילה כלי דם, אך הם מביאים להחלפת רקמת הגיד הבריאה ברקמת חיבור לא מאורגנת ולעתים קרובות להופעת אזור כישורי תפוח[3]. ממחקרים שנעשו בשנים האחרונות עולה כי אחד הגורמים המרכזיים לפגיעות בצומת הגידים בעופות הוא נגיף "ריאו"- avian reovirus נגיף שפוגע במערכת הנשימה ויוצר גם כן דלקות במפרקים השונים, במיוחד במפרק השוק, דבר שגורם לפגיעה בגידים הסמוכים למפרק זה[4]. חיתוך של גיד יכול לגרום לחוסר יכולת הפעלת השריר שאליו הוא מחובר.

חלק הלכתי

כללי

במשנה הובא, כחלק מאזכור הפגיעות ברגל הבהמה שמטריפות אותה, שבהמה שיש לה פגיעה משמעותית בצומת הגידים שלה: שניטל, או שנחתך צומת הגידים שלה היא טריפה, למרות שיתכן שהעצם נשארה שלימה.[5]

בשל העובדה כי הגיד מחבר את העצם לשריר, משמעותה של פגיעה מהותית בו היא שבעל החיים לא יכול להפעיל את האיבר. הדיון בסוגיית צומת הגידים הוא ביחס לרגל, ומדובר אם כן במקרה בו הבהמה לא יכולה להניע את רגלה ולכן היא תיחשב כטריפה. ישנם גידים רבים ברגל שמתחברים האחד לשני, אך הם אינם חלק מצומת הגידים.[6] ולכן עיקר הבירור ביחס לצומת הגידים הוא "מהיכן מתחיל והיכן כלה כח חיות הגידין"[7]. וכן איזה חלק בגידים נחשב כחלק המשמעותי שאם הוא נחתך אזי מדובר בטריפה[8].

הגדרת הגיד

כאמור הגיד מהווה המשך ישיר לשריר ואף נראה כחלק אינטגרלי ממנו, הסימן שהוזכר להבחין בין גיד לצומת הגידים הוא וממנו את החיבור לשריר: גיד- מתחיל מהעצם ("גרמא מלבר"), קשה וצבעו לבן. צומת הגידים הוא כשהגוון משתנה לאדום והגידים מתחילים להתרכך.[9]

מבנה רגלי בהמה[10]

בבהמה, ישנן שלוש עצמות מרכזיות ארוכות בכל אחת מהגפיים, העצמות מחוברות ביניהן במפרקים, שתפקידם הוא לאפשר תנועתיות של הרגל, כל מפרק בנוי ממספר עצמות וסחוס ביניהן. בסך הכל ברגליים האחוריות ישנן 27 עצמות, וברגליים הקדמיות ישנן 25 עצמות.

בחז"ל הוזכרו מספר שמות לעצמות אלו: הגפיים הקדמיות (מהפרסות ומעלה): 1. העצם התחתונה/ ארכובה הנמכרת עם הראש. (metacarpal bones) 2. העצם האמצעית/ שוק. (radius) 3. העצם העליונה/ זרוע (humerus).

הגפיים האחוריות- הרגליים נקראות (מהפרסות ומעלה) 1. ארכובה הנמכרת עם הראש/ ארכובה תחתונה/ עקב (metalarsal bones). 2. ארכובה העליונה/ עצם האמצעית/ שוק. (tibia) 3. קולית/ ירך העצם העליונה (מתחברת לאגן ב"בוקא דאטמא"). (femur). המסה המרכזית של השרירים נמצאת החל מהעצם השניה לכיוון האגן, אך גם בעצם הקרובה לפרסה ישנם מספר שרירים שאחראים על התנועתיות של כף הרגל.

צומת הגידים בבהמה

מיקום הגידים: הגידים נמשכים כאמור לארכה של הרגל, האמוראים נחלקו בגמרא מאיזה איזור ברגל הבהמה ניתן להגדיר את הגידים שעוברים שם כצומת הגידים: "גרמא (עצם) לבר", "גרמא לגיו", "עילוי דערקומא (עצם שבמפרק)" או "ערקומא".[11] לדעת רש"י צומת הגידים הוא מעט מעל תחילת העצם השניה, בצידה התחתון של עצם זו, ארכו של חלק זה הוא ארבע אצבעות[12] לדעת הרמב"ם צומת הגידים הוא "למעלה מן העקב במקום שתולין בו הטבחים", ארכו הוא כ16 אצבעות בשור[13] ישנם שני הסברים בדעת הרמב"ם מהיכן מודדים שיעור זה. מהצד התחתון של העצם האמצעית, עד לתחילת העצם העליונה. או מתחילת העצם התחתונה עד הנקודה בה הגידים נעשית לשריר, באמצעה של העצם האמצעית[14].

הגידים העיקריים: ברגל ישנם גידים רבים, אך בחז"ל הוזכרו 3 גידים מרכזיים, אחד עבה ושנים דקים[15]  שהם העיקריים שפגיעה בהם יכולה לגרום להטרפת הבהמה. הראשונים חלקו באיזה צד של הרגל הם אלו הגידים המרכזיים, לדעת רש"י אלו הגידים שבצד האחורי של הרגל, מכיוון הזנב, ולדעת הראב"ד מדובר בגידים שבצד הקדמי לכיוון של הרגל לכיוון הראש, להלכה כתב השולחן ערוך שיש לחשוש לכל השיטות, הן לגידים בצד הפנימי והן לגידים בצד האחורי.[16].

גידי העוף

בדומה לבהמה, רגל העוף אף היא מורכבת משלוש עצמות: ירך שמובלעת בגוף העוף, שוק שהיא העצם החזקה והמרכזית שעליה נשען העוף וארכובה- שרשכף. הארכובה היא החלק ברגל שמכוסה במעין קשקשים, בקצה הארכובה מצויות האצבעות. השרירים המפעילים את האצבעות מצויים בשוק, חיבור האצבעות לשרירים נעשה על ידי 16 גידים. בחז"ל הובא שישנם אחד עשר מהצד האחורי-החיצון וחמישה מהצד הקדמי-הפנימי.

צומת הגידים: מיקומה של צומת הגידים לדעת הרמב"ם הוא בארכובה: "תחלתן מן העצם של מטה מאצבע יתירה עד סוף הרגל שהוא עשוי קשקשים קשקשים", אולם לדעת הראב"ד מיקומם של הגידים הם באיזור גבוה יותר, בדומה לבהמה ולכן מדובר באיזור השוק, וכך נפסק להלכה, שצומת הגידים הם מאמצע השוק עד החיבור לארכובה[17].

בדיקת צומת הגידים

מעיקר הדין מכיוון שבדיני טריפות, כל עוד לא מזהים פגיעה שבגינה נוצרה "ריעותא" אין חובה לבדוק באופן שגרתי פגיעה זו. ולכן מכיוון שפגיעות בצומת הגידים לא היו שכיחות, אין חובה לבדוק את צומת הגידים באופן שגרתי, בשונה מהריאות של בהמות שמכיוון שהטריפות היו שכיחות, בדיקתן היא באופן קבוע[18]. בעשרות השנים האחרונות בשל עליה בשכיחות הפגיעות בצומת הגידים בעוף, בשל הפגיעה בוירוס כאמור, הזרקת חיסונים בשוק, ועוד, בכל ועדי הכשרות בודקים באופן שגרתי את צומת הגידים, על פי ההנחיות הבאות:

נכון לשנת תשפ"ג נהלי הרבנות הראשית במשחטות הם:

בשחיטת "חלק" ההנחייה היא לפתוח כל רגל ורגל לבדיקת הגידים.

בשחיטת "מהדרין" יש לבדוק את הגידים ע"י ראיה ומישוש, בנוסף לכך, יש לעשות בדיקה מידגמית בפתיחת הרגל לכל משק, הבדיקה המדגמית היא עשר עופות פעם בשעה.

בשחיטת "כשר" יש לעשות בדיקה מדגמית ע"י פתיחת הרגל לוודא שהמשק (ממנו הגיעו העופות) נקי, במקרה שאינו נקי, יבדקו כל רגל.

פגיעה בצומת הגידים, ישנה דלקת ככל הנראה.