אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

פיטאיה

ב"ה

שם הצמח: פיטאיה

אנגלית: Pitaya, Dragon Fruit 

משפחה: צבריים Cactaceae

שם מדעי: Selenicereus

הפיטאיה הוא צמח ממשפחת הצבריים שמקום גידולו הטבעי הוא יבשת אמריקה, הצמח זקוק להשקייה מרובה, הגנה מקרינת השמש. וכן הוא זקוק לתמיכה על מנת להתפתח כראוי, בטבע הוא נסמך על עצים יציבים, ובגידול חקלאי על מערכות הדלייה.[1]

מערכת השורשים של הצמח היא מאוד רדודה, עד ל40 ס"מ בלבד (עומק שלרוב הוא של צמחים חד שנתיים), ועל מנת לקבל די מים הצמח מפתח שורשי אוויר. שורשי אוויר הם אברים בצמח שמתפקדים מבחינה פיזיולוגית כשורשים לכל דבר מבחינת קליטת המים והמינרלים, אלא שהם מתפתחים מהענפים ומצויים באוויר הפתוח, בשונה ממערכת שורשים רגילה המתפתחת כולה מצוואר השורש מתחת לפני הקרקע, ובאוויר הפתוח היא מאבדת את יעילותה. בשל העובדה שמדובר בצמח עם שורשי אוויר, יש לגדלו באזורים לחים, שלחותם היא טבעית (כמו באזורים טרופיים שונים), לחלופין ניתן ליצור לחות סביבו באמצעים מלאכותיים (ערפול וכדומה).

חסרון נוסף למערכת שורשים רדודה היא חוסר היכולת של הצמח לייצב את עצמו ולקבע את עצמו בקרקע, וזו אחת הסיבות לצורך שלו בהדלייה. ריבוי הצמח הוא באמצעות יחורים. הפרי מפתח ענפי משנה, הפירות מתפתחים ישירות מהגזע או מענפי המשנה.

עובדה מעניינת היא כי הפיטאיה במקום מוצאה היא תפלה ולעיתים רבות חסרת טעם, פרופ' יוסי מזרחי מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע הצליח לפתח זנים בעלי טעם יחודי, זנים אלו משווקים כיום בכל רחבי העולם[2].

 

שימושים בצמח

השימוש בפרי הוא לרוב כפרי טרי, סחוט כמשקה, או במקפאים שונים.

עובדה מעניינת היא שבצורתו הטבעית הפרי די תפל וחסר טעם, פרופ' יוסי מזרחי מאוניברסיטת באר שבע פיתח זנים שונים בעלי טעם עשיר, שמשווקים לכל העולם.

 

השלכות הלכתיות

חיובו בערלה: הפוסקים דנו האם בשל העובדה כי מאפייניו הבוטניים שונים מעצים רגילים, עיקר התפתחותו היא משורשי האוויר, אם כי גם מעט מהקרקע, והפירות מתפתחים ישירות מהגזע, דינו כעץ, או שמא כפטריות, שאינן יונקות כלל מהקרקע ולא חלים עליהם כלל דיני המצוות התלויות בארץ, להלכה נפסק שדינו כעץ לכל דיני ערלה ותרומות ומעשרות.[3]

ראה כאן את גידול הפיטאיה: 

 



[1] ראה למשל כאן: https://www.planetnatural.com/dragon-fruit-plant/

[2] Mizrahi, Y. et al., New fruits for arid climatesTrends in new crops and new uses., ASHS Press, Alexandria, VA., 2002

[3] ראה הרב שלמה משה עמאר והרב יהודה עמיחי בקובץ תחומין כו (תשס"ו) עמ' 57- 67.

toraland whatsapp