אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
פטריות
שם מדעי: Fungi
פטריות נאכלות, שם באנגלית: Mushrooms
כמהין:
שם מדעי Tuber
תיאור הפטריות
הפטריות אינן צמחים או בעלי חיים, אלא ממלכת אורגניזמים נפרדת. ישנן פטריות חד תאיות כגון השמרים שאחראים לתהליכי תסיסה שונים של לחם ויין, פטריות שגורמות לפירוק חומרים אורגניים, וכך למעשה גורמות לקלקול מזון. ישנן פטריות שניתן להבחין בהן שניתן לאכלן, או למצער פטריות רעילות. ישנן פטריות הגורמות למחלות שונות כגון מחלת הכימשון, פוזריום ואלטרנריה שגורמות לחקלאות נזקים רבים. מערכת הפטריות מחולקת ל5 מערכות שונות, שוטניות, זוגניות, נאדית, בסיסה ולקויות.[1] הפטריות שימשו למאכל גם בעולם העתיק,[2] והיו איכרים שהתמחו באיסוף הפטריות.[3]
ההתייחסות בחז"ל לפטריות היא רק לפטריות שניתן להבחין בהן בעין ולא לפטריות שמורכבות מתאים בודדים, ערך זה עוסק רק בפטריות שניתן להבחין בהן, להלן תיאורן:
הפטריות חסרות שורשים, גבעולים ועלים, הן אינן מכילות כלורופיל ובשל כך הן אינן מסוגלות לינוק חומרים מהקרקע או לבצע פוטוסינתזה ובכך לייצר את מזונן בעצמן. הן ניזונות מחומר אורגני קיים:[4] הן מפרקות אותו באמצעות אנזימים שהן מפרישות, סופגות אותו ומשתמשות בו למזונן. בכך הן שונות מממלכת הצמחים, שכן אלו בעזרת הפוטוסינתזה ויניקת המים והמינרלים השונים מייצרים את מזונם.[5]
גופה של הפטרייה, שנקרא תפטיר (hypta), בנוי מקורים דקים ועדינים היוצרים רשת.[6] הקור מתארך כל הזמן, ואילו רוחבו נשאר קבוע, רשת זו גדלה בתוך חומר אורגני או בתוך האדמה. שטח הפנים שלה גדול מאוד יחסית לנפחה, והוא מאפשר לה לספוג מזון ביעילות. מרשת זו מתפתחים גופי הרבייה נושאי הנבגים. גופי רבייה אלו הם ה'כובעים' של הפטריות הבולטים מעל פני הקרקע, והם משמשים לאכילה. הגופים אף הם בנויים מקורים, אך הם אינם חלק מהתפטיר.[7] דופן תא הפטרייה עשויה מ'כיטין' (בדומה לחרקים), גלוקו או מתאית, שנועדו לשמור על יציבותה של הפטרייה.
קליטת המזון על ידי הפטריות
כל אחד מסוגי הפטריות קולט מזון באופן שונה:[8]
1. פטריות טפיליות הניזונות מחומר חי, מצמחים, מפטריות אחרות וכדומה – פטריות אלו "מתלבשות" על הצמח ומתחברות למערכת השורשים שלו, ומשם הן יונקות את הנחוץ להן. ישנן פטריות העוטפות את השורש, וישנן פטריות החודרות אליו. פטריות מסוג זה לרוב מזיקות לצמח ואף יכולות להביא למותו.
2. פטריות טפיליות שחיות עם צמח אחר, אך מסייעות לו בקליטת חומרי מזון מהקרקע. הצמח מצידו מספק לפטרייה פחמימות, חומצות אמיניות, ויטמינים וחומרים אורגניים אחרים. שותפות בין פטרייה לבין שורשי צמחים מכונה מיקוריזה (פטרייה = myco, שורשי הצמח = rhiza).
3. פטריות רקב – פטריות הניזונות מחומר אורגני מת. לפטריות אלה חלק חשוב בפירוק החומר האורגני בקרקע, הפירוק נעשה על ידי אנזימים המפרקים תרכובות מורכבות לתרכובות פשוטות. את תרכובות אלו סופגת הפטרייה ומשתמשת בהן לנשימה ולבניית גופה [9]
כמהין
פעמים רבות הפטריות הוזכרו בחז"ל לצד הכמהין.[10] בימינו הכוונה היא לפטריות מסדרת הכמהיאים (Tuberales). איבר הרבייה של הכמהין הוא תת־קרקעי, להבדיל משאר הפטריות שגוף הרבייה שלהן הוא על־קרקעי, כאמור לעיל.[11]
תיאורים בחז"ל
בחז"ל[12] הובא שהפטריות "מאוירא קא רבו", דהיינו ההתפתחות שלהן נעשית מהאוויר (מהלחות שבאוויר),[13] או שאין להן מערכת שורשים[14] והן מתפתחות מ"שמנונית הקרקע"[15] ולא מהקרקע עצמה. בשל כך הפטריות אינן מוגדרות בהלכה כצמח לכל הדינים השונים הכרוכים בכך.
מצוות התלויות בארץ: חיוב הפאה חל רק על הגדל בארץ, כפי שנאמר "ובקצרכם את קציר ארצכם",[16] ולכן הפטריות פטורות מפאה[17].
מחזור החיים של הפטריות שונה מהצמחים בכך הריבוי שלהן הוא לא באמצעות זרעים, או מפני שהן אינן גדלות בקרקע באופן ממשי, ולכן אין חובה להפריש מהן תרומות ומעשרות[18].
קנית כמהין ופטריות בכסף מעשר שני: כמהים ופטריות אינם נחשבים כגידולי קרקע, ולכן לדעת רבי ישמעאל לא ניתן לרוכשן בכסף מעשר שני, אולם לדעת רבי עקיבא מכיוון שהם גדלים בקרקע הם נחשבים כ'ולד פרי' וניתן לרכשם בכסף זה.[19]
שביעית: מכיוון שהפטריות אינן מכות שורשים בקרקע, לא חלים עליהם דיני השביעית.[20]
ברכתן: הפטריות מחוברות לקרקע וגדלות בקרקע, אך מכיוון שהן לא יונקות מהקרקע ברכתן שהכל[21].
דינים נוספים
דיני נדרים: בדיני נדרים הכלל הקובע הוא שהולכים אחרי לשון בני אדם, ולכן הנודר מן 'פירות הארץ' מותר לו לאכול כמהין ופטריות, אך אם אמר שגידולי הקרקע אסורים עליו' אסור גם בפטריות[22].
הפטריות הן דוגמא לכך שלעתיד לבוא הארץ תצמח מאכלים מוכנים לאכילה.[23]
לא ניתן להשתמש בכמהין ופטריות לצורך דיני עירוב ושיתוף מבואות[24]
הפטריות נחשבות כאוכל לדיני טומאה וטהרה.[25] בעת שמחה אין לזרוק לפני החוגגים פטריות מפני שהן נמאסות בכך.[26]
התפתחות הפטריות: הפטריות מתפתחות במהירות, ומיד לאחר שחוני המעגל ביקש גשם, צמחו פטריות והעם ניזון מהן.[27]
חרקים בפטריות
פעמים רבות החרקים מתבססים בתוך כובע הפטריה, ובשל מבנהו קשה להוציאם משם, ויש לבחון היטב את הגידול לפני השימוש בו.
ראו כאן את תהליך גידול הפטריות: גידול הפטריות
להרחבה ראו הרב נ. אוירבך, הפטריות בהלכה, אמונת עתיך 126, עמ' 46- 55.
עץ שניזוק מפטריה:
[1] החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 9 עמ' 110
[2] ראה מ. ענבר בתוך: 'נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי', עורך ש. אחיטוב ירושלים תשסז עמ' 210, 242.
Pliny the Elder, The Natural History, , ספר 22 פרק 47. פליניוס (שם) מתאר בהרחבה את אופן האכילה של הפטריות ומספק כלים שונים להבחין בין פטריות רעילות לאכילות.
[3] Pliny, 1855, ספר 22 פרק 46.
[4] לעניין זה הפטריות דומות לבעלי חיים יותר מאשר לצמחים. יש לציין כי עולם הפטריות הוא רחב מאוד, וכאן אנו מתארים את הפטריות בהקשר המתאים למשנתנו.
[5] תזונה זו נקראת תזונה הטרוטרופית.
[6] אם כי ישנן פטריות העשויות מתא אחד בלבד.
[7] דנין ופרגמן־ספיר, "כמהין ומיני שמשון הקשורים אליהם", אוחזר ב־10 במאי 2023.
[8] ראה בכלבו הל' סעודה סימן כד: "כמהין ופטריות שהן מינין ידועים הנבראים משומן ומלחלוחית הקרקע ויש מהן נבראין בעצים...".
[9] החי והצומח של ארץ ישראל, ערך 'פטריות', כרך 1, עמ' 131; כרך 9 עמ' 110 פאהן, 1993, עמ' 149.
[10] בבלי ברכות מ, ע"ב.
[11]החי והצומח של ארץ ישראל, ערך 'סדרת הכמהיאים', כרך 9, עמ' 122.
[12] ראה גם ירושלמי מעשרות א, א שפטריות וכמהין פטורות מהפרשה מכיוון שהן אינן "זורעות ומצמיחות", דהיינו דרך הרבייה שלהן שונה משל צמחים נושאי זרעים, והיא נעשית באמצעות נבגים.
[13] ריבמ"ץ פאה א, ד.
[14] רמב"ם פיה"מ פאה א, ד
[15] ר"ש פאה א, ד.
[16] וראה בספר 'יש סדר למשנה' כאן שדן בשאלה אם הדגש הוא על שגידולן אינו מן הארץ, או על שאינן יונקות מן הארץ.
[17] בבלי שבת סח, א.
[18] בירושלמי מעשרות א, א הובאו שתי דעות לכך, או משום שאינן נזרעות ומצמיחות, או משום שהארץ פולטתן.
[19] ירושלמי מעשר שני א, ב. ראה ספרא ברייתא דרבי ישמעאל פרשה א עד פרק א אות ח
[20] ראה כרם ציון, אוצר השביעית, הלכות פסוקות פרק יג סעיף כב. קטיף שביעית, מהדורת תשפ"ב פרק יד סעיף י, ראה שם בהערה 23.
[21] בבלי ברכות מ, ב
[22] בבלי נדרים נה, ב
[23] בבלי שבת ל, ב
[24] בבלי עירובין כז, א
[25] משנה עוקצין ג, ב, ראה רמב"ם טומאת אוכלין ג, ג ובכס"מ שם.
[26] מסכת שמחות פרק ח הלכה ג
[27] בבלי תענית כג, א.
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
