אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

סיטוף (זירוז הבשלת פירות)

סיטוף (זירוז הבשלת פירות)

 כתיבה: הרב דוד אייגנר

על מנת לשפר את איכות היבול של פרי השקמה נהגו במצרים וישראל לחתוך את פני השטח של הפגות הצעירות או לפצוע אותן[1] על מנת לגרות אותן להפריש את הורמון האתילן (ethylen) שהוא הורמון ההבשלה (עיין ערך הבשלה). פעולה חקלאית זו של חיתוך פני פגות השקמה נקרא, כפי הנראה, במקרא בשם 'בליסה'[2] או 'סיטוף' בספרות חז"ל.[3] חיתוך הפגה ימים אחדים קודם ההבשלה גורם להתפתחותה המהירה בגודל ובמתיקות, ללא הבליסה הפרי המתקבל תפל למדי.[4] היו שנהגו תוך כדי שמרחו אותן בשמן.[5] טכניקה זו הייתה מקובלת כבר במצרים העתיקה כפי שניתן להסיק ממציאתן של פגות מיובשות הנושאות את סימני החיתוך האופייניים באתרים ארכיאולוגיים בני אלפי שנים. עדויות לפעילות זו ניתן למצוא גם בספרות חוקרי הטבע היוונים והרומים.[6] קיימים זני שקמה בהן אין צורך לבצע את פעולת החיתוך ואלו מבשילות היטב גם ללא הסיטוף. פעולה זו דומה לפעולת הנקוב שהייתה נעשית בפגי התאנה.[7]

 חוקר הטבע היווני תאופרסטוס (מאה 4 – 3 לפני הספירה) הזכיר את עץ השקמה, הוא מפרט את אופן הבליסה והוא מציין כי לאחר ארבעה ימים לאחר הבליסה, הפרי מבשיל.[8] פליניוס (מאה 1 לספירה) מכנה עץ זה 'תאנה מצרית'[9] והוא מסיק כי השקמה יכולה להניב עד 7 יבולים בקיץ אחד. אם לא חותכים או מנקבים את הפרי, הפירות יכולים לנשור בעודם בוסר.[10]

הנביא עמוס מציין כי מקצועו היה בליסת שקמים.[11] 'בולס' היא מילה יחידאית במקרא והדעות למשמעותה חלוקות. והכוונה היא שהוא גידל שקמים[12], פוצע את הפרי על מנת שיבשיל,[13] קוטף את הפרי או מערבב את הפרי עם חומרים אחרים להאכלת בקר[14]. או ייבש את פירות השקמה[15]. ניתן להניח כי בליסת השקמים לא הייתה בתקוע ההררית, מאחר ועץ זה סובל מקור בהר הגבוה, ככל הנראה הבליסה הייתה בשפלה או בבקעת הירדן, לשם הגיע עם צאנו ובקרו.[16]

הפירות שסטפו אותם הם פירות שהתבקעו כבר בהיותם על העץ[17], או שאלו פירות שפצעו אותם על מנת שיהיו ראויים לאכילה[18]. או שנראו כאילו נתבקעו בסייף.[19]

השקמה נחשבה לפרי בעל איכות נמוכה, או שלא גדלו את העץ לצורך פירותיו, ולכן פירותיו נחשבים כהפקר[20]. בשל כך, במקרה בו יש ספק אם הפירות עושרו (פירות דמאי) לא גזרו עליהם חובת הפרשה, והם פטורים מהפרשה.[21] עם זאת, יש הסוברים שאם פירות אלו עברו תהליך של "סיטוף"- זירוז ושיפור ההבשלה הם חייבים בהפרשה במקרי ספק[22].