אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

מדרגות/ טרסות

מדרגות/ טרסות Terraces[1]

כתיבה: הרב דוד אייגנר

ראשי פרקים:

א. רקע מדעי

ב. אופן בניית הטרסה

ג. תחזוקת הטרסה

ד. תיארוך בניית הטרסות בארץ

דיון הלכתי:

ה. מבוא

ו. הגדרת המדרגות

ז. בניית המדרגה

ח. השלכות הלכתיות

ט. ביבליוגרפיה

רקע מדעי

הגידול במדרגות חקלאיות (טרסות) הוא גידול שמאפיין בעיקר את המזרח התיכון, אסיה ואמריקה הדרומית, זאת בשל אופיין ההררי, גידול זה נפוץ במיוחד באקלים ים תיכוני,[2] אם כי ניתן למוצאן גם באזורים צפוניים[3] ודרומיים[4] יותר לאזורים אלו. בארץ, שימוש במדרגות חקלאיות נפוץ בכל האזורים ההרריים, וכן בנגב, עיקר ריכוזן נמצא ביהודה ושומרון, וסובב ירושלים[5]. במחקר הארכיאולוגי תופסות הטראסות מקום נכבד להבנת תהליכים שונים שהתרחשו באותו אזור.

פליניוס מציין את הגנים התלויים בבבל כגנים שבנויים בצורת טרסות, אך אינו מציין שיטת גידול זו כשיטה מוכרת באירופה.[6]

מבחינה היסטורית לא ברור מתי וכיצד החל ניצול הקרקע באופן זה, גם הסיבות לבנייתן נתונה במחלוקת[7], ומסתבר כי חוסר בקרקע וניצולה, ברוא יערות , וסחיפת קרקע גרמו ליצירת הצורך לנצל באופן זה את שיפוע ההרים. מממצאים שונים עולה כי גידול באופן זה נמשך כבר אלפי שנים[8], עד ימינו אלו, באזורים בהם החקלאות היא בעיקר חקלאות מסורתית ולא תעשייתית.[9]

הצורך בגידול באופן זה נובע ככל הנראה בשל העובדה כי מבנהו המדרוני של ההר גורם לכך שהגשמים היורדים עליו גורמים לסחף הקרקע הפורייה אל עבר העמק השוכן למרגלותיו, ובכך קיים קושי לגדל צמחים בצורה אינטנסיבית. ויתכן כי לחצים דמוגרפיים והתיישבותיים שונים גרמו ליצירת חקלאות ההר.

לפי גיבסון, המדרגות החקלאיות אפשרו לבני האדם ליישב אזורים דלילים בקרקע פורייה, והן הגדילו את השטח המאפשר חקלאות. המדרגות מאפשרות צבירת קרקע באזורים מדרוניים, הגברת כושר אגירת מים, ועוד.

יש ובניית המדרגות לא נעשתה מלכתחילה לשם שימוש כמדרגה חקלאית אלא כסכר לעצירת מי השיטפונות, ולאחר שהאגן הסמוך למדרגה התמלא באדמת סחף, החלו לנצלו לשם גידולים חקלאיים.[10] או שבתחילה השתמש החקלאי בגומחות טבעיות הקיימות בקרקע, ולאחר מכן "שדרג אותן" למדרגות. אך רובן של המדרגות נבנה לכתחילה לשם שימוש בהן לצרכים חקלאיים[11].

אופן בניית הטרסה: יש טרסות שנבנו על בסיס רצועת סלעים קיימים, ויש שהן נבנו על האדמה, מקורן של אבני הבנייה הן מאבנים הפזורות בשטח, או שנחצבו לשם כך וכן אבנים בשימוש משני שנלקחו מחורבות בסביבה הקרובה[12]. ישנן טראסות בהן חלקו החיצוני של הקיר בנוי מאבנים גדולות, ובצדו הפנימי עיבוי של אבנים קטנות יותר על מנת למנוע התמוטטות. או שהקיר  בנוי משכבת אבנים אחת בלבד[13]. לאחר בניית הקיר יש למלא את המרווח שנוצר בין הקיר למדרון באמצעות אדמה שהובאה מן הגאיות וערוצי הנחלים[14]הזורמים באזור, ולעיתים אף שימוש בשאריות חציבת הקרקע.[15] פעמים רבות על מנת להרחיב את המדרגה חצבו בהר, את החומר שנוצר עקב החציבה לקחו לבניית המדרגות. פעמים רבות ניתן למצוא כי הטראסות מקבילות לקווי בניה קודמים להן, ולעיתים אף מבוססות עליהן. גובהן נע בין כמטר אחד עד לכדי 3 מטרים.

תחזוקת הטרסה: טרסה בנויה כך שהמים היורדים מן ההר יכנסו לטרסה ירוו אותה ויצאו ממנה בחלקה התחתון לכן בחלק התחתון בונים עם אבנים גסות יותר על מנת שיהיו רווחים בין האבנים ומשם יצאו גם המים הנותרים. ישנן טרסות רבות בשטח אשר מחזיקות זמן רב ללא תחזוקה. עם זאת, הגורמים לפגיעה בה הם רבים כגון: חשיפתן למזג האוויר ולנגרי מים השוטפים אותן, העיבוד החקלאי האינטנסיבי, מרעה, שורשי העצים, ועוד. חוקרים רבים מציינים כי טרסה שאינה מתוחזקת כראוי, או שנבנתה באופן לא מדויק, מתמוטטת במהרה, ועל החקלאי לטפל בה בכל שנה.

תיארוך בניית הטרסות בארץ: חלק לא מבוטל של החוקרים סבור כי פיתוח המדרגות החקלאיות כפיתוח ציבורי וממלכתי התפתח ביותר עם ולאחר כניסת בני ישראל לארץ.[16] קיימות שתי גישות שונות לבחינת תיארוכן של הטרסות, האחת דוגלת בארכאולוגיה של המרחב[17] דהיינו, בחינת הנוף והמרחב בו נמצא האתר הארכיאולוגי ולא להתמקד באתר עצמו גרידא. והשניה דוגלת בשיטת בדיקה שנקראת OSL[18] שעיקרה הוא בחינת זמן ההיחשפות האחרון למינרלים שונים הקיימים בקרקע ובייחוד של גרגרי קוורץ[19], לקרני השמש, דבר המלמד על הזמן המשוער בו נבנתה הטראסה.

קיים קושי רב לתארך באופן מדויק את זמן בנייתן של הטרסות זאת בשל העובדה כי הן דורשות תחזוקה מתמדת, ויתכן כי אותה טרסה נהרסה ונבנתה פעמים רבות. עם זאת, טרסות רבות נמצאו באזורים בהם ישנן עדויות לישוב מזה אלפי שנים.[20] לגישה הראשונה, תחילתן של בניית הטראסות הייתה בתקופת הברונזה[21] ונמשכה מאז במחזורים של כ 250- 300 שנה, בד בבד עם שיפורים חקלאיים שונים. לגישה השניה, ישנן אמנם עדויות על תקופת הברונזה התיכונה אך עיקר בניית הטרסות היה באלף השנים האחרונות, ולדעתם לא ניתן למצוא קשר ישיר בין שנויים דמוגרפיים לעיבוד בטרסות. לדעת ז. ספראי טרסות אמנם ככל הנראה לא החלו בתקופה הישראלית אך בתקופה זו, התנחלות והמשכה בתקופת המלוכה בעיקר היו מפעלי בניה ממלכתיים אשר הכילו בתוכם בניית טרסות מאוד משמעותית כחלק מהגידול הדמוגרפי והכלכלי שהיה באותה עת).

הגידולים בטראסות[22] היו בעיקר גידולי מטעים מסורתיים כגון זיתים וגפנים וכן דגנים שונים, ביניהם חיטה, שעורה ואורז (בעיקר במזרח אסיה והודו).

דיון הלכתי

מבוא

עיבוד ההרים לצרכים חקלאיים נחשב כעיבוד לא נח, כפי שטוענים בני אפרים ומנשה כלפי יהושע[23]: "וידברו בני יוסף את יהושע לאמר: מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד... ויאמר אליהם יהושע עלה לך היערה ובראת לך שם... ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק... ויאמר יהושע.... עם רב אתה וכח גדול לך... כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו". וכפי שאומר יחזקאל[24] שהצלחת הצמחייה בהרים מהווה מאורע חריג.

עם זאת, בשל סיבות שונות, העיבוד החקלאי בהר היה מוכר כפי שמנבא ישעיהו[25]: "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון, לא תבוא שמה יראת שמיר ושית". בין שיטות העיבוד שהוזכרו היא "מדרגות" כפי שנאמר ביחזקאל[26], שבזמן מלחמת גוג ומגוג יהיה רעש גדול, "ההרים יהרסו והמדרגות תיפולנה". יתכן כי העובדה שהקושי לכבוש את יושבי העמק בזמן כניסת ישראל לארץ תרם לצורך לעבד גם את שטחי ההר.[27]

העיבוד החקלאי במדרגות הוזכר בחז"ל במספר הקשרים; עשייתן, וכיצד להתייחס למדרגות הסמוכות האחת לשניה, הגדרתן כיחידה חקלאית אחת או כיחידות חקלאיות שונות. בהלכות פאה, כלאים, שביעית, ושבת כפי שיפורט להלן.

הגדרת המדרגות

בהגדרת המדרגות נאמרו בראשונים מספר הסברים: א. שטח שמיועד לשימוש חקלאי שנוצר במדרון ההר על ידי בניית גדר העשויה מאבנים, ומילוי השטח שנוצר בין הגדר למדרון, עד מילוי שטח זה, כפי שמוכרות לנו הטראסות כיום.[28] ב. מדרגות הנחצבות או הנבנות במורד ההר על מנת להקל על האדם להגיע למקור המים הנמצא בתחתית ההר, על מנת שלא יחליק ברדתו למקור המים.[29] ג. מדרגה שנעשית כדי להקל על האדם להגיע לשדהו.[30] ד. מבנה שנבנה סביב מקור המים, הצורך בו נוצר כדי לשמור מפני נטילת המים.[31] ה. כעין סולם[32] שנבנה בסמוך למגדל או תל שנבנה בתוך המטע, ניתן למלאו עפר ולטעת שם עצים[33]. ו. רכסים בשדה שניתן לטעת שם עצים[34] ז. תל משופע.[35]

בניית המדרגה

אופן בניית המדרגה הוא כפי שהובא בחז"ל הוא בניית קיר תמך תוך כדי שימוש באבנים המקומיות המצויות בשטח, מילוי החורים הקיימים בין האבנים, ולאחר מכן מילוי התווך שנוצר בין הקיר ובין ההר בעפר[36]. המדרגה דורשת תחזוקה תמידית, ויש לחזקה לאחר תום עונת הגשמים, זאת בשל העובדה כי סחף המים, עיבודי הקרקע ושורשי הצמחים גורמים לתזוזת הקרקע ולערעורו של הקיר. פריצת הגדרות גורמת לסחיפת האדמה ולהריסת הצמחייה, נזק שיכול להיות בלתי הפיך למדרגה ולגידולים בה[37]. תיקון המדרגה לאחר עונת הגשמים אינו מועיל לגידולי אותה שנה, אלא נועד בלבד לגידולי השנה העוקבת.[38] גובה קיר התמך הגיע אף לגובה עשרה טפחים ויותר.[39] חז"ל דנו בשאלה כיצד להתייחס לקיר עצמו, האם הוא נחשב כיחידה בפני עצמה, או כבטל למדרגות שמעליו או מתחתיו.[40] מתיאור המדרגות בחז"ל עולה כי פעמים רבות מדובר במכלול של מדרגות על גבי מדרון ההר.

השלכות הלכתיות

שביעית: במשנה[41] הובא שמותר לבנות את המדרגות על פי הגאיות בערב השביעית רק עד סוף עונת הגשמים, ומאידך לאחר תום הגשמים בשביעית עצמה הבנייה מותרת. יש המבארים שהאיסור בערב השביעית מחד, וההיתר בשביעית עצמה מאידך נסוב סביב בניית הגדר עצמה[42], ויש הסוברים שמדובר במילוי התווך שבין הקיר וההר בעפר.[43]

לדעות אלו קיים הסבר שונה מדוע אין לבנות את המדרגות בשמיטה: לדעה הראשונה אין למלא את השטח שנוצר על ידי בניית הגדר בעפר, מפני שבכך הוא מכין אותה לזריעה אולם מאידך מותר לבנות את הגדר עצמה, בכפוף למגבלות נטילת אבנים מן השדה בשמיטה.[44] לדעה השניה האיסור נובע מכך שהפעולה נראית כתיקון הקרקע לצורך השקיה אסורה בשמיטה.

שבת: בניית המדרגות בשבת אסורה משום חורש.[45]

פאה וכלאים: בהלכות פאה קיים כלל, שיש להשאיר פאה מכל שדה בנפרד[46], וכן הגדרתו של כרם הוא כשיש בו לפחות שתי שורות[47]. כאמור, מתיאורים המובאים במשניות העוסקות בדינים אלו מובן שהמדרגות נבנו כמכלול של מדרגות על גבי המדרון, ובגבהים משתנים של קיר התמך. התנאים דנו בהשלכות ההלכתיות לכך, באיזה מקרה ניתן לחשב שתי מדרגות, העליונה וזו שמתחת לה כיחידת שדה אחת, ואזי ניתן להשאיר פאה אחת משתי מדרגות אלו, ולחשב את שתי שורות הגפנים ככרם אחד, ובאיזה מקרה קיר התמך בנוי באופן כזה שיוצר הפרדה בין שתי המדרגות והן נחשבות כל שורה בפני עצמה, ויש להשאיר פאה מכל מדרגה בנפרד'[48] ובאלו מקרים שתי המדרגות יחשבו ככרם אחד או כשתי שורות בפני עצמן.[49] 

קניינים: במשנה הובא דיון למי שייך ירק שגדל בגובה המדרגה המפרידה בין שדות שונים.[50]

ביבליוגרפיה

ברושי, מגן ,האש, העפר והמים — על יישובו של חבל ההר בראשית תקופת-הברזל ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כה, עמ' 94- 98.

 י. אבני, ג. אבני ונ. פורת, החקלאות הקדומה בהר הנגב- בחינה מחודשת, קתדרה 133, תשרי תש"ע, עמ' 13- 44

י. גדות, א.דוידוביץ', ג. אבני, י. אבני, א. אברהם, ש. קיסילביץ, ד. עין–מור, נ. פורת, מתי נבנו טרסות חקלאיות בהרי ירושלים? המקרה של נחל רפאים בתוך: חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, קובץ מחקרים כרך ט.

י. פליקס, משנת שביעית.

י. פליקס טבע וארץ.

ע' אייזנברג, 'נחל רפאים – כפר מתקופת ברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 82 – 95.‏

ש. גיבסון, ר. לואיס; על שיטת תיארוך טרסות במרחב ירושלים, בתוך חידושים בחקר ירושלים הקובץ העשרים ושניים, עמ' 281- 302, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשע"ז

Gadot y,  OSL dating of pre-terraced and terraced landscape: Land transformation in Jerusalem's rural hinterland, Journal of Archaeological Science: Reports 21 (2018) 575–583

Gadot Y., Davidovich U., Avni G., Avni Y., Piasetzky M., Faerstein G., Golan D. and Porat N. 2016. The Formation of a Mediterranean terraced landscape: Mount Eitan, Judean Highlands, Israel. Journal of Archaeological Science Reports, Vol. 6, 397-417.

Gadot, Y., Davidovich, U., Avni, Y., Avni, G. and Porat, N., 2016. The formation of terraced  landscapes in the Judean Highlands in Israel, and its implications for biblical agricultural history. Hebrew Bible and Ancient Israel, vol. 5, no. 4, pp. 437-455.

porat, N.; Davidovich, U.; Avni, Y.; Avni, G. &Gadot, Y., 2018. Using OSL measurements to decipher soil history in archaeological terraces, Judean Highlands, Israel. Land Degradation & Develop., vol. 29, no. 3, pp. 643-650

Lasanta, Teodoro &Arnáez, J & Ruiz-Flaño, P & Lana-Renault, N. (2013). Agricultural terraces in the Spanish mountains: an abandoned landscape and a potential resource. Boletín de la Asociación de GeógrafosEspañoles. 63. 487-491.

Pennig, L. (2012): InfoblattFlurbereinigungimKaiserstuhl. TERRASSE online, Ernst-Klett-Verlag: https://www.klett.de/sixcms/detail.php?template=terrasse_artikel__layout__pdf&art_id=1006208

Saiz, Gustavo et al. “Long-Term Assessment of Soil and Water Conservation Measures (Fanya-Juu Terraces) on Soil Organic Matter in South Eastern Kenya.” Geoderma 274 (2016): 1–9. Web.

[1] צרפתית terrasse גרמנית Terrassen.

[2]ראה Lasanta

[3]ראה Pennig

[4]למשל בקניה, זו שיטת גידול שקיימת כיום, ראה Saiz

[5] למשל, בהרי ירושלים המדרגות מהוות קרוב ל60 אחוזים מהשטח המעובד.

[6] ספר 36 פרק 20.

[7]זאת בשל העובדה כי בנייתן ותחזוקתן דורשת עבודה רבה.

[8]גיבסון...אייזנברג  לדבריו ניתן לתארך את הטראסות שבנחל רפאים לתקופת בית ראשון.

[9]ראה Saiz וכן בסין מגדלים אורז בשיטות אלו גם כיום, ובעוד ארצות.

[10]פורת, קתדרה

[11] ברושי.

[12] ברושי.

[13]השינויים בבניית קיר התמך נובעים בעיקר מזמינות חומרי הגלם באותו מקום, גיבסון 287

[14]אייזנברג

[15]פורת 127

[16] ניתן לתארך את בניתם המדרגות (טרסות) על פי ממצא ארכאולוגי המצוי בבסיסם.

[17], ראה בהרחבה גיבסון עמ' 281- 283

[18] Optically Stimulated Luminescence  זו שיטה פיסיקלית מתחום הלומינסנציה- בחינת האור הנפלט מגופים שונים

[19]שמהווים את אחד המרכיבים המרכזיים של הקרקע.

[20]גיבסון, פורת

[21] מקבילה לתקופת האבות.

[22] ראה Lasanta

[23] יז, יד- יח.

[24] יז, כב- כד; לא א- יד.

[25] ז, כה.

[26] לח, כ, ראה גם שיר השירים ב, יד: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה", ומובן שהמדרגה מצויה בסמוך לסלעים.

[27] ראה שופטים, א.

[28] רמב"ם פירוש המשניות שביעית ג, ח, כלאים ו, ח, שמיטה ויובל ב, יא, גם לדעת הראב"ד החולק על הרמב"ם בהגדרת המלאכה האסורה בשביעית סובר שמדובר במדרגה שנעשית על מנת לזרוע בה. ראה גם חזו"א שביעית כז, ה, ראה שבט הלוי (ח"א סימן עה) שכתב בניית המדרגה במקרה שיש את מורד ההר שאינו ראוי לזריעה, חותכים חלק מהסלעים ועושים את ההר כעין מדרגות, ושופכים עפר ע"ג הסלעים ונעשה שדה ראוי לזריעה ממש, וזה ודאי חורש ממש הוא, דכל עצמו אינו מכוון אלא להרויח מקום ראוי לזריעה.

[29] ר"ש, רא"ש שביעית ג, ח יש לציין כי לדעת הר"ש והריבמ"ץ הגאיות הן הנקודה הגבוהה בראש ההר, ואילו לדעת הרא"ש הגאיות הין דווקא הנקעים מלאי המים הנמצאים בתחתית ההר.

[30] כך נראית כוונת הערוך ערך דרג בפירוש א, שכותב שהמדרגה היא בניית דרך סלולה על מנת להקל על המעבר בשדה, בערוך מובא הסבר נוסף והוא: שהמנהג לעשות חלול תחת סולם של אבנים שנקרא מדרגה".

[31] ריבמ"ץ, ר"ש, שביעית ג, ח.

 [32]ריבמ"ץ כלאים ו, ב בפירוש ראשון.

[33] ר"ש כלאים ו, ב.

[34]ריבמ"ץ כלאים ו, ב בפירוש שני וכתב ש"על פירוש זה האחרון אנו סומכין".

[35] שנות אליהו כלאים ו, ב.

[36] שני שלבים אלו מבוארים היטב בדבריו של רבי נחמיה בתוספתא שדן אמנם בשאלת עשיית פעולות אלו בשביעית, אך מדבריו מובנים שלבים אלו: תוספתא שביעית (ליברמן) ג, ד: "ר' נחמיה אומרבוניןמדריגות על פי גאיות בערב שביעית ובשביעית סומך להן עפר ונותנן על פי גאיות" כלומר ישנה את בניית המדרגה= הקיר על פי הגיא- בנקודה שבה מעוניינים לעשותה, ופעולה זו מהווה את התחלת הפעולה, ולאחר מכן יש לסמוך- למלא אותן בעפר ולייצבן. ראה תוספתא כפשוטה כאן.ראה רמב"ם פירוש המשנה שביעית ג, ח, במהדורת הרב קאפח.

[37] פליקס טבע וארץ.

[38] פליקס, משנת שביעית ג, ח, לדבריו, בדומה להוצאת זבלים שמותר להוציא זבלים מן הבית לשדה לאחר הזמן שבו כבר לא מזבלים את הקרקע.

[39]משנה כלאים ו, ב; פאה ב, ב.

[40]בירושלמי כלאים ו, ב

[41]שביעית ג, ח

[42]ראב"ד שמיטה ויובל ב, יא.

[43]רמב"ם שמיטה ויובל ב, יא.

[44] רמב"ם וראב"ד שמיטה ויובל ב, יא.

[45] ירושלמי שבת ז, ב: "כל דבר שהוא להניית קרקע חייב משום חורש... הבונה מדריגות". ראה שבט הלוי (ח"א סימן עה) שכתב בניית המדרגה במקרה שיש את מורד ההר שאינו ראוי לזריעה, חותכים חלק מהסלעים ועושים את ההר כעין מדרגות, ושופכים עפר ע"ג הסלעים ונעשה שדה ראוי לזריעה ממש, וזה ודאי חורש ממש הוא, דכל עצמו אינו מכוון אלא להרויח מקום ראוי לזריעה

[46]ראה משנה פאה ב, א.

[47] משנה כלאים ד, ה.

[48]ירושלמי פאה ב, ב, תוספתא פאה (ליברמן) א, ט.

[49] משנה כלאים ו, ב, תוספתא כלאים (ליברמן) ג, ז- ט

[50] משנה ב"מ ו, י.