אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

יין נסך ויין גוים

ראשי פרקים

א. הקדמה

ב. השלב האוסר את הענבים והיין מדין "יין נסך"

ג. בוצרת מכנית

הקדמה

מן התורה, יין שגוי השתמש בו לצורך עבודה זרה אסור בהנאה, יין זה נקרא "יין נסך".

בנוסף לאיסור זה, חז"ל גזרו שאין ליהנות מכל יין של גוים, ואף לא מחומץ שנעשה מיין גויים, אף אם לא ידוע אם השתמשו ביין לצורך עבודה זרה.[1] בטעמי האיסור נאמרו שני טעמים, האחד הוא החשש שמא הגוי ייעד את היין לצורך עבודה זרה, והשני הוא מחשש "בנותיהם", שמא שתיית היין עם גוי תביא לידי זימה ועבודה זרה, כפי שהתרחש במואב.[2]

מעבר לאיסור זה, חז"ל גזרו שישנם מצבים מסוימים שיהודי יאסור את היין מדין "יין נסך", כגון שהוא נעשה מומר לעבודה זרה[3], שהוא מחלל שבת בפרהסיא, ומקרים נוספים.[4] פוסקי זמננו דנו במעמדם של יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, באלו מצבים הם אוסרים את היין במגעם.[5]

השלב האוסר את הענבים והיין מדין "יין נסך"

נחלקו התנאים מאיזה שלב של הכנת היין הוא יכול להיאסר ביין נסך, לדעת המשנה הראשונה היין יכול להיעשות כיין נסך רק לאחר שיתחיל לעבור מהגת העליונה לגת התחתונה.[6] ולדעת המשנה האחרונה היין יכול להיאסר כיין נסך משלבים מוקדמים יותר, משלב שבו נגמרת הדריכה.[7]

ישנם מקרים בהם הענבים מתבקעים לפני הדריכה, הן כשהוא נושא אותם בסלים, והן כשמכניס אותם לגת, הנוזל היוצא מהם אינו מכשיר לטומאה ואינו נאסר ביין נסך.[8]

להרחבת והבנת שלבים אלו ראה שלבי הכנת היין.

בוצרת מכנית

אחת השאלות שהתעוררו בימינו היא בצירת היין. בעוד שבעבר הבצירה היתה ידנית- על ידי פועלים שהניחו את הענבים בסלים ובמיכלים. כחלק מתהליך המיכון החקלאי ישנם כלי עבודה ייעודיים שבוצרים את הענבים בקצב מהיר כלי זה נקרא "בוצרת" הבוצרת עוברת מעל שורת הגפנים וחובטת קלות בגפן על מנת לשחרר את הענבים מהשזרות. שיטה זו מהירה וחסכונית ומאפשרת לענבים להגיע מהר יותר ליקב עם מינימום זמן שהייה בשטח, דבר המונע חמצון פוטנציאלי והתחממות הפרי., אולם בתהליך הבצירה אחוז מסוים מהענבים נבבקע, והמיץ מתחיל ליזול ממנו. בשל כך ישנם הסוברים שאיסור יין נסך מתחיל כבר משלב זה, והדרישה הכשרותית היא שרק יהודים שומרי תורה ומצוות יבצרו את הענבים.[9]

לפי דרישות הרבנות הראשית[10] יש לחשוש לאיסור יין נסך רק משלב שפיכת הענבים מהבוצרת למיכלי האיסוף בכרם.[11]

בשמיטה, בשל העובדה שאיסור הבצירה הוא מהתורה, אין לבצור את הגפנים באופן הרגיל, אחד הפתרונות שהוצעו לשם כך הוא מנגנון "שמיטון" של מכון צומת, ו כאן.

כתיבה: ד"א.

[1] ע"ז כט, ב.

[2] ראה במדבר רבה בלק פרשה כג.

[3] דהיינו, שכל מחשבותיו הם לשם העבודה הזרה

[4] כפי שנפסק בשו"ע יו"ד קכד, ח, ומומר, אף על פי שהוא מהול, עושה יין נסך במגעו. ראה בהרחבה אנציקלופדיה תלמודית, ערך "יין של גויים" טור שצה החל מהערה 692.

[5] ראה בשו"ת בנין ציון החדשות (סי' כג יביע אומר א, יא אות כא, שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן נא

[6] ע"ז נה, א.

[7] ע"ז נה, ב.

[8] תוספתא טהרות (צוקרמאנדל) יא, ו; ע"ז ז, ד: "השוקל ענבים בכף מאזניים אף על פי שהיין צף על גבי ידיו טהור וכן בגוי אינו חושש משום יין נסך".

[9] הליכות שדה 61, וראה בחברות 162, 163 מספר הבהרות לדברי הרב אלישיב.

[10] ראה בנספח

[11] לדעת הרב אלישיב, קובץ תשובות ג, קיז, יש לחשוש לאיסור יין נסך רק מהשפיכה מהבוצרת למיכל האיסוף, וראה בהליכות שדה חוברות 162, 163 שביארו שלכתחילה יש לחשוש גם לבצירה עצמה.