חיגור

תקציר: חיגור היא פעולה שנעשית בעצי פרי ושמטרתה היא שיפור הפוריות של העץ. בפעולה זו חותכים את צינורות ההובלה המובילים את המוטמעים מהעלים לשורשים ובכך משפרים את כמות ואיכות הפרי. קיים סיכון רב בפעולה זו, עד כדי המתת העץ, משום שללא המוטמעים מערכת השורשים לא תוכל להתפתח כראוי.

חיגור לעץ- Girdling הוא עשיית חריץ היקפי בשיפת העץ,[1] כעין חגורה לעץ, בעשיית חריץ זה מסירים את הקליפה של העץ לכל היקפו עד שכבת הקמביום, ויוצרים טבעת מלאה סביב העץ. פעולה זו מנתקת את צינורות ההובלה שבשיפה, ואינה מאפשרת העברת הורמונים וסוכרים שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה[2] מן העלים אל כל חלקי הצמח, והחומרים נשארים בענפים שבהם אנו מעוניינים בריכוז גבוה יותר של פרי. החיגור למעשה מעשיר את חלקו העליון של העץ (מעל החיגור) בהורמונים ואנרגיה ובכך תורם ליצירת יותר פרחים חיוניים אשר יהפכו בהמשך לפירות. פעולת החיגור אינה פוגעת בעצה של העץ[3] ולכן העץ יכול להעביר מים ומינרלים מהשורשים לעלים.

פעולה זו עלולה ברגיל להביא לתהליך של המתת העץ, השורשים עלולים להתנוון, דבר שיביא בהדרגה למותו של העץ. תהליך זה הוא איטי ועשוי להימשך מספר שנים[4], אם העץ לא יצליח לשקם את הפצע שנפער בו. העץ מנסה בדרך כלל להנביט ענפים ועלים מתחת לפצע.

את תוצאותיו הקשות של חיגור העץ ידעו כבר בעבר הרחוק,[5] אולם בעת החדשה נמצאו מספר יתרונות לחיגור עדין של השיפה[6], אשר יכול להביא ליבול גבוה יותר של פרי איכותי על העץ. פעולה זו עשויה להניב תוצאות, במידה והעץ בריא וחסון, ומקבל את כמות המים המיטבית ומינרלים לפי הצורך, הוא נטוע באזור שמתאים מבחינה פיזיולוגית, וכמות היבול ו/או איכותו הממוצעת אינה מספקת.

פעולת החיגור יעילה בהגדלת מספר הפרחים, החנטים, הפירות ואיכותם, ומקדימה את כניסת העצים ליצירת הפרי. [7] עובי החריץ נע בין מילימטר אחד למספר סנטימטרים (תלוי בסוג העץ, גילו ונתונים נוספים)

ניתן לבצע חיגור באופן חד פעמי ולראות את השפעתו על העץ, והוא יכול להיות גם מתמשך, כאשר מדי תקופה מחדשים את הפעולה. ההמלצה היא לבדוק את השפעת החיגור החד פעמי, ואז לקבל החלטה לגבי חיגורים נוספים בהמשך. תהליך ההגלדה של החיגור נמשך מספר שבועות בחיגור של 1-2 מ“מ, וזמן רב יותר ככל שהחיגור רחב יותר[8].

ניתן לבצע חיגור בשלושה מועדים: חיגור אביבי, חיגור קיצי וחיגור סתווי.

חיגור אביבי מבוצע בשיא הפריחה, משפר חנטה, מפחית נשירת חנטים ומעלה בכך את מספר הפירות.
חיגור קיצי מבוצע בתום נשירת החנטים ומשפיע על הגדלת ממדי הפרי.
חיגור סתווי מבוצע בסתיו ומגביר השראה לפריחה בעיקר לאביב העוקב.

הערות חשובות לביצוע החיגור:

1.חיגור מבצעים רק לעצים בריאים וחסונים.

יש להקפיד על הקפת הרצועה המחוגרת כולה (קוטר שלם).
יש להקפיד שלא לפגוע בעצה.

ביצוע החיגור[9]: את פעולת החיגור יש לבצע בזהירות וביד מקצועית. יש לעשות שימוש בסכין חיגור היא סכין מיוחדת בדרך כלל מעוקלת עוביה בד"כ כ-2 מ"מ, לעיתים מופיעה עם גלגלות לעזרה בפעולת החיגור. היא מורכבת משני להבים מקבילים המחוברים ביניהם בלהב נוסף. המרחק בין הלהבים קובע את עובי החיגור, לעיתים יעשה שימוש בלהב אחד לחיגור אחד דק ועדין. על מנת לקבל תגובה רצויה מהחיגור יש להקפיד על שלמות הביצוע: הסרת טבעת הקליפה חייבת להיות מושלמת. על מנת לוודא שלמות הביצוע יש לחזור אל העץ כעבור שעה. אם מקום החיגור נשאר לבן הרי הביצוע היה טוב. אם האזור השחיר או התכהה החיגור לא הושלם ויש לחזור ולתקנו. יש לוודא שלא תפגע שכבת העצה. החדרת סכין החיגור תעשה אל אזור הקליפה הרך יותר ומתקלף בקלות. כאשר נתקלים בהתנגדות נדע שהגענו לעצה.

סכין חיגור: באדיבות אורי ורמי לוי, מכשירי חיגור, https://globalwixdomain.wixsite.com/supergridler

בדרך כלל יש לחגר רק זנים מבכירים וזני אמצע העונה, בהם השאיפה לקבלת גודל פרי משופר והבכרה במועד הבשלת הפרי. זני סוף עונה אין עניין להקדימם – להפך, ועל כן בהן אין לבצע חיגור. זני אמצע עונה שאותם מחגרים חייבים להיות בריאים וחזקים וכן והפרי בהם מדולל היטב. החיגור יבוצע כחודש לפני מועד הבשלה חזוי. יש מיני עצי פרי בהם נחגר את הגזע כולו, ויש אחרים בהם נחגר את זרועות העץ או את חלקם,[10] יש לחגר את הזרועות העבים ביותר. אין לחגר עצים חלשים, חולים או כלורותים[11] ועצים בעקה כלשהיא. לא יחוגרו ענפים דקים מעובי של "2 [12](הן בעצים צעירים והן ענפים דקים בעצים בוגרים), או עצים עמוסים מדי בפרי (שלא דוללו כנדרש בזמן). לעיתים מועיל לבצע באותו העץ יותר מחיגור אחד בשנה, ועדיין פעולה זו אינה מזיקה לעץ.[13]

החיגור יוצר פצע משמעותי לעץ. פצע זה הוא נקודת חולשה בעץ ומזיקים שונים יכולים להיטפל לעץ דרך פצע זה, על כן יש לטפל בפצעי החיגור. עם גמר החיגור יש לרסס את פצעי החיגור בכותניון 25[14]. ובכך בד"כ להסתפק. אולם יש לעקוב אחרי פצעי החיגור במהלך העונה ולוודא שאין חדירת מזיקים (עשים) ומחלות, ולוודא שפצע החיגור מגליד היטב. במידה ונמצא מזיקים או מחלות יש לטפל בהתאם. אם החיגור לא מגליד כעבור 4 שבועות יש לרסס שנית את פצעי החיגור בכותניון ולעטוף את טבעת החיגור בסרט ניילון המיועד לכך. ניילון זה יוסר במהלך החורף של אותה שנה.

חיגור רב שנתי –פעולת חיגור רב שנתית עלולה לקצר את חיי העץ. בתנאים מסוימים ניתן לחזור על פעולת החיגור באותם עצים ובאותם ענפים שנה אחר שנה בתנאי שהעץ חיוני ובצימוח וגטטיבי טוב. הענף המחוגר נראה בריא חזק ובצמוח חיוני וצבעו אופייני. החגור החוזר יהיה על טבעת החיגור הקודמת.

חיגור בעצי הדר:[15] חיגור נעשה בכמה מיני הדר כגון קליף מהזן אור, מספר זני אשכולית ועוד.[16] חיגור שנתי הביא לשיפור משמעותי בפריחה, בחנטה, בהגברת יבול הפרי, לאור זאת הפך החיגור לחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הגידול של חלק מהזנים.

חיגור לטיפול בסרוגיות: ישנם זנים כגון הזן "אור" שבהם תיתכן סירוגיות במתן הפרי, בשנה אחת יתכן יבול גבוה עד כדי 5 טון לדונם, ואילו בשנה העוקבת הפריחה תהיה מועטת וכך לא ניתן לקבל יבול גבוה. במחקרים שנעשו נמצא כי חיגור סתווי עשוי להשפיע על ההתמיינות בזני הדרים כמו הסטאר רובי (סנרייז)[17] והאור, ויתרונו בולט בעיקר לאחר שנות שפע, שבה העץ מתקשה להניב יבול רגיל. עצירת המוטמעים בנוף העץ באמצעות חיגור סתווי, הביאה לשיפור משמעותי ברמת הפריחה באביב, והחיגור האביבי מעלה את חנטת הפירות בעץ.

חיגור למניעת נשירת חנטים: בזן אור וגם לעיתים בזנים נוספים קיימת תופעה כי לאחר פריחה שופעת, הפריה וחנטה טובה, ישנה נשירה של חנטים, לעיתים נשירה זו מוגבלת והיא משרתת את העץ לצורך דילול טבעי, אולם לעיתים נשירה זו חריפה למדי ותוך מספר ימים רוב החנטים נושרים, ובפועל יישאר יבול מצומצם למדי של פרי. לאחר מחקר בנושא[18] נמצא כי לעיתים ביצוע חיגור מאוחר ונוסף בזן אור מונע נשירת חנטים גדולה, ויש לבחון בפרדס את כמות החנטים על מנת לבצע חיגור מתאים בעיתוי הנכון.

חיגור באבוקדו: ידוע כי בחלק ניכר של זני האבוקדו הגדלים בארץ, לאחר עונה או שתיים פוריות מאוד של העץ עלולה להגיע שנה בה פוריות העץ יורדת באחוזים ניכרים למדי (סרוגיות). בכדי לנסות ולמנוע תנודתיות רבה ביבולי האבוקדו נעשו מספר ניסיונות לחגר את עצי האבוקדו במטרה להביא לפריחה מוגברת, חנטה טובה ויבול ממוצע לזן בשנות שפל. ניסיונות אלו נעשו בעיקר בזני 'האס' ו'אטינגר'[19]^.הנפוצים למדי בארץ. ולמעשה יעילות החיגור בזנים אלו נתונה במחלוקת בין החוקרים.

מלבד החיגור יש לקחת בחשבון גורמי ממשק נוספים, ובייחוד ממשק עיצוב הנוף. בעשור האחרון פותח בגליל המערבי ממשק עיצוב נוף ב'האס' הכולל חיגור סתווי, שמכונה "העץ הצעיר תמיד". בהתאם לממשק זה יש לעצב עץ 'האס' בעל 6-5 זרועות, כך שניתן להחליף בכל שנה זרוע. ע"י שמירה על עצים לא גבוהים, ונוף הפתוח לאור בכל גבהו, באופן זה מובטחת התחדשות מיטבית של הזרועות המוחלפות.[20]

חיגור בקווי[21] - במטעי הקיווי בניו-זילנד נהוג חיגור כפול, היינו חיגור גזע באביב, שבועיים עד חודש לפני שיא פריחה, וחיגור זמורות כחודש לפני קטיף. מאחר שמבנה מטע הקיווי בארץ שונה מזה שבניו-זילנד, הוחלט לבצע בארץ חיגור גזע וזרועות בשיא פריחה + 21 יום, וחיגור זרועות כחודש לפני קטיף.

החיגור בקווי מבוצע על הגזע, ברוחב חתך של כ-1 ס“מ המקיף את כל הגזע. יש להקפיד שלא להעלות יותר את רחוב החתך ולהיזהר שלא לפגוע בעצה שכן בידוע כי קוטר גזע הקווי קטן מרוב עצי הפרי.[22]

חיגור במנגו: תופעה דומה מתרחשת גם בגידול המנגו, לאחר שנתיים או שלוש פוריות, מגיעה שנת שפל ולעיתים אף שנתיים. גם בגידול זה נבדקה יעילות החיגור הסתווי להעלאת התמיינות הפריחה, וחיגור אביבי להעלאת יבול הפרי. החיגור נעשה ברך כלל על ידי סכין חיגור מיוחדת. חורצים חריץ בעומק של עד 1.5 ס"מ בשיפת העץ בקוטר מלא בגזע העץ, לפני התפצלות ראשונה של הענפים המרכזיים, ובגזעים המשניים, לפני ההתפצלות לענפים הדקים יותר.

מסקנות המחקרים העלו, בכל הנוגע לחיגור סתווי להעלאת התמיינות הפריחה, טרם נמצא כי הוא מועיל. חיגור בעצי המנגו לאחר הפריחה בחודשים אפריל - מאי, משפר את יבול הפרי בעץ, והאמור בשנים בהם צפוי יבול נמוך מהממוצע.

חיגור בשמיטה: עיקר הדיון בפוסקים הוא האם ניתן לבצע את החיגור בשמיטה, זאת מכיוון שמטרת הפעולה היא שיפור כמות ואיכות הפרי ואינה נצרכת לקיומו של העץ.

כאמור בערך "אוקמי ואברוי" ישנן שלוש שיטות בפוסקי זמננו בהגדרת פעולה כ"אוקמי" או כאברויי", לסבורים שפעולות אלו נאמרו ביחס לעץ, פעולת החיגור אסורה בשמיטה. לסוברים שפעולות אלו נאמרו ביחס לפרי שקיים על העץ, ולא ביחס ליצירת פרי חדש על העץ, מותר לבצע את החיגור רק לאחר החנטה.[23]

לסוברים שפעולות אלו נאמרו ביחס לפרי, נחלקו אחרוני זמננו האם ניתן לבצע את החיגור. ויש שחלקו בין השלבים השונים של התפתחות הפרי[24], או שאם ללא החיגור כמות הפרי תפחת באופן משמעותי ניתן לבצע את החיגור.[25] ויש הסוברים שאם השפעת החיגור היא רק הגדלת הפרי אין לעשותו בשמיטה.[26] ולמעשה הדבר תלוי בגורמים רבים נוספים כגון, הזן המדובר, האם מדובר בשנת "שפל" או שנת "שיא" בכמות הפרי, מנות הקור באותה שנה (ביחס לנשירים) ועוד.[27]

חיגור כתחליף לגיזום: במהלך השננים הוצעה אפשרות לבצע חיגור בענף על מנת לייבש את הענף במקום לגזום אותו באופן מלא, פעולה זו נחשבת כשינוי מאופן פעולת הגיזום האסורה בשמיטה.[28]

חול המועד: הפוסקים לא דנו בשאלת החיגור בחול המועד, פעולה זו אינה מוגדרת כדבר האבד, ולכן אין לעשותה בחול המועד.

כתיבה ד"ר עקיבא לונדון, הרב דוד אייגנר

עץ הדרים לאחר חיגור

בביליוגרפיה

[1] הגזע וענפי העץ מורכבים ממספר רקמות שונות שבתוכן עוברים צינורות ההובלה של הצמח, הרקמות המרכזיות הן עצה ושִׁיפָה )Phloem. רקמת העצה היא פנימית יותר מהשיפה ובה מצויים צינורות ההובלה המובילים את המים והמינרלים מהשורשים אל עבר העלים, רקמת השיפה העוטפת את רקמת העצה, ובה עוברים צינורות ההובלה המעבירים את הסוכרים הנוצרים בתהליך הפוטוסינתזה וחומרים אחרים לכל חלקי הצמח.

[2] פוטוסינתיזה- הטמעה, תהליך שבו העץ קולט פחמן דו חמצני מהאוויר ויוצר ממנו סוכרים, תהליך זה נעשה בעלים.

[3] כאמור, רקמת העצה היא פנימית יותר מהשיפה ובה מצויים צינורות ההובלה המובילים את המים והמינרלים מהשורשים אל עבר העלים.

[4] בכל מין התגובה לחיגור שונה והדבר משפיע על מידת הנזק ומהירות השפעתו על העץ.

[5] חוקרי החקלאות בעבר הזכירו נושא זה, כגון: קולומלה, וארו וקאטו.

[6] ראה הערה מס' 1.

[7] כאמור: צינורות השיפה תפקידם להעביר הורמונים וסוכרים ולמעשה אנרגיה שנוצרה בתהליך הפוטוסינתזה מן העלים אל כל חלקי הצמח.

[8] הדבר תלוי גם בגורמים נוספים כגון: סוג העץ, עופי השיפה, מצבו הפיזיולוגי של העץ ועוד.

[9] הנחיות חיגור של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מאת יעל גרינבלט אברון וסימנסקי אלי.
www.agriyosh.co.il › wp-content › uploads › 2014/06

[10] הדבר תלוי במיני וזני פירות שונים, וכן באותו זן לעיתים יהיה שוני בהנחיות עקב, מצב פזיולוגי של העץ או כמות היבול הנמצאת עליו.

[11] עצים בהם יש חוסר ביסוד ברזל וכדומה, עלי עצים אלו בדרך כלל בהירים מהמראה הרצוי, וצבעם מירוק בהיר ועד צהוב בהיר.

[12] 2" – סימון זה הוא 'צול', צול הוא יחידת מידה גרמנית שוות ערך לאינץ'. צול אחד = 2.63 ס"מ, 2"= 5.26 ס"מ.

[13] ראו להלן דוגמא בזן הקליף האור ובקווי.

[14] כותניון 25 הוא חומר הדברה רעיל, מבוסס על זרחן אורגני שהוא גם רעל עצבים.

[15] הניסוי נערך במו"פ צפון על ידי זמיר עשור ועידו אייזנברגhttp://www.mop-zafon.org.il/sites/default/files/uploads/pdf-files/articles/0085_4.pdf

[16] משתלת וונדי: https://www.facebook.com/notes

[17] זני אשכולית אדומה.

[18] ניצן רוטמן: https://www.moag.gov.il/shaham/professionalinformation/documents/amlasot_laona_galil_golan_may_2017.pdf

[19] http://www.plants.org.il/uploadimages/av15012.pdf, שם התכנית: חיגור באבוקדו מזן 'האס' ו'אטינגר' 2015. החוקרים: ליאור רבינוביץ והדר כהן.

[20] ניסוי חיגור באבוקדו במטעי גרנות: עלון הנוטע אוקטובר 2010, עמ' 19 – 22.

[21] http://www.perot.org.il/Alon/201211/10.pdf – עלון הנוטע נובמבר 2012 עמ' 40 – 42.

[22] ישנו דמיון בקוטר הגזע לגזע הגפן המוכר יותר.

[23] ראה קטיף שביעית עמ' 83, הארץ ומצוותיה עמ' רה.

[24] ראה הרב מנדלסון, אמונת שביעית עמ' 70

[25] פסקים בשם הרב אלישיב, המעין ניסן תשעד (נד, ג) עמ' 80, קטיף שביעית עמ' 79.

[26] הרב מ. עמנואל בשם הרב נויבירט, המעין תשרי תשעד (נד, א) עמ' 93

[27] הליכות שדה 43 עמ' 21

[28] הליכות שדה 36 עמ' 29, דפי הלכה להתיישבות החקלאית בהוצאת המכון לחקלאות על פי התורה, טיפול בגינות נוי בשמיטה עמ' 8, סעיף ו.

אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

חיגור

אודות

שימושי

קישורים מומלצים

עדכונים

בית מדרש