אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

חזור למפתח הערכים

דילול פירות וירקות

דילול פירות (וירקות)

כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון, הרב דוד אייגנר

ראשי פרקים:

א. מבוא

ב. ניגוד עניינים

ג. הגדרות בנושא הדילול

ד. סיבות לדילול הפרי

ה. הזמן המתאים לדילול

ו. כמה לדלל

ז. איך מדללים

ח. דילול ידני

ט. גיזום

י. זנים מוקדמים בעלי פוריות גבוהה

יא. זנים מוקדמים בעלי פוריות בינונית

יב. זני אמצע וסוף עונה בעלי פוריות בינונית וגבוהה

יג. תמרים

יד. רימון

טו. דילול מכני

טז. דילול כימי

יז. דילול פריחה

יח. דילול- הלכתי

יט. דילול הפירות הקיימים בצמח

כ. דילול פרי במסגרת אוצר בית דין בשביעית

כא. דילול העצים

כב. בביליוגרפיה

 

מבוא: צורת הגידול של חלק מעצי הפרי וחלק מירקות הגינה מביאה לכך כך שהרבה מפרחי הצמח מופרים והופכים לחנטים ואחר כך לפירות. חנטה טובה של פרחי הצמח היא תנאי כמעט הכרחי לקיום, ריבוי ושתילה, של זן פרי או ירק מאכל. זן פרי או ירק המתקשה בחנטה בדרך כלל יהפוך ללא רווחי ויעלם מהשטח החקלאי המעובד. ואם הצמח הוא צמח בר קרוב לוודאי כי נוכחותו תצטמצם והוא יכול להעלם כליל מהנוף.

לעיתים, בחלק מעצי הפרי וירק המאכל, שפע הפריחה, חיוניות האבקנים והעלי, תביא לחנטה מרובה בצמח, כל צמח על פי מאפייניו השונים. חנטה מרובה לא אחת תביא גם לריבוי גדול של פירות או ירקות בצמח (לעיתים הצמח משיר באופן טבעי עודף חנטים או פרי). באופן כללי ניתן לומר כי ריבוי הפירות או הירקות בצמח הוא תופעה חיובית לאדם המעוניין להפיק מקסימום פרי ממינימום שטח. אולם ישנם השלכות רבות לריבוי פרי על הצמח, רובם שליליות, הן לצמח והן לאדם, ונעמוד עליהם להלן.

לאור ניסיון של שנות גידול רבות, הגיעו החקלאים למסקנה כמה פרי יכול לשאת העץ או הצמח מבלי שיגרם נזק לצמח או לפרי,[1] במידה ולאחר החנטה כמות הפרי גדולה, את יתרת הפירות החקלאי מדלל ומשיר פירות אלו על הקרקע ובעצם מאבדם. דילול הפרי היא פעולה יחסית יקרה, זאת מפני שהעובד העושה אותה צריך להיות מיומן בעבודה, ויש לקחת בחשבון כמה מדדים בטרם ידלל העובד את הפרי או הירק, כגון: כמות אופיינית של הפרי על הצמח, גילו, גודלו, חוסנו, מצבו הפיסיולוגי, האקלים, הקרקע, ועוד ואילו מבין הפירות 'המיותרים' כדאי להוריד ועוד. ההוצאה על דילול שכזה עלולה להוות כיום למעלה מרבע מסך הוצאות הגידול ולעתים להגיע אף לחצי, הדילול הידני מצריך כ- 10-7 ימי עבודה לדונם = 2000 - 3000 ₪ לכל דונם.[2]

על כן פעולה זו תעשה רק כאשר אין ברירה ואי דילול יביא לנזק לצמח או לפרי. הדילול נעשה בדרך כלל בעבודת ידיים, אולם בשנים האחרונות פותחו מספר שיטות דילול נוספות, קלות יחסית ליישום ומפחיתות באופן ניכר את עלות פעולת הדילול (נעמוד עליהן להלן).

ניגוד עניינים – ישנו "ניגוד מטרות מובנה" בין "רצון העץ או הצמח" לבין רצון האדם. מטרת העץ היא להרבות כמה שיותר פירות, כדי לייצר הרבה גרעינים – זרעים, ולהפיץ את עצמו כמה שיותר בטבע. בטבע עצי הפרי מתרבים מהזרעים של עצמם, ובזה אין קשר לגודל הפרי, צורתו ויופיו, כל עוד זה משרת את מטרת הריבוי של העץ. מזיקים, תולעים ומחלות בפרי, לא מפריעות לעץ, ובלבד שהפרי יזכה להבשיל והגרעינים יהיו מוכנים להפצה, העיקר שתהיה הפצת זרעים לצורך הבטחת עתידו של המין.

ומנגד, בני האדם מעוניינים לרוב לא בגלעין ולא בהפצה, בני האדם מעוניינים כמעט אך ורק בציפה המקיפה את הגלעין (פריקארפ- pericarp), זה הוא החלק הנאכל על ידי האדם. אנחנו מעדיפים לרוב פרי גדול, יפה, עסיסי וטעים. לשם כך אנחנו משקיעים בצמצום מספר הפירות, על חשבון יכולת העץ לזרוע לעצמו צאצאים.

כיוון שבעצי פרי האדם הוא המכווין את המעשה על כן יש לעיתים צורך בדילול חלק מפירות העץ.

מספר הגדרות בנושא הדילול:

1. דילול פריחה – דילול פרחי העץ בשלב הפריחה. מטרתו הפחתת אחוז מסוים של הפרחים כדי להוריד מעומס היבול שעל העץ.
2. דילול חנטים – דילול חנטים ברי קימא, מטרתו קביעת מספר הפירות הסופי שעל העץ.
3. חנט בר קיימא – חנט בגודל 20-30 מ"מ בו חלל הזרע מלא והזרע תקין.
4. חנט שאינו בר קיימא – חנט בו הזרע חום או מצומק או מנוון.
5. דילול ענפי פרי – דילול ענפים מיותרים שהושארו בחורף כדי להבטיח יבול ממוצע עם פירות איכותיים. ענפים אלו יגזמו לאחר הפריחה או החנטה.
6. ענף ירוק – הינו ענף חד שנתי שהחל לצמוח באביב של עונה זו.

סיבות לדילול הפרי[3]

1. הדילול הינו גורם מכריע להשגת איכות פרי. הדילול הוא הכלי שקובע את גבולות הרווח וההפסד.[4] פרי קטן אינו סחיר לחלוטין, ולכן, יש להימנע מלייצר פרי קטן.
2. ניהול משאבים - התאמת כמות הפרי לגודל העץ. העץ משקיע משאבים בגידול הפירות, ובעיקר בהכנת החלק המרוכז שלהם הוא הגרעין – הזרע, כשיש פירות רבים מידי, נעצרת ההתפתחות העץ עצמו.[5] לכן עצים בשלוש השנים הראשונות לשתילתם, רצוי להוריד מהם את כל הפרי (ללא קשר לאיסור ערלה).
3. פירות צפופים ורבים יקבלו פחות משאבים של חומרי מזון, ויישארו קטנים יותר ופחות יפים. לעיתים רבות הפרי הקטן יהיה פחות עסיסי, ואחוז הסוכר בפרי יקטן. פרי לאחר דילול יהיה גדול יותר, יפה ועסיסי, צבעו ואיכותו של הפרי הנותר על העץ יהיה טוב יותר.
4. לעיתים עודף פרי מביא לנשירת חנטים מרובים ו/או פירות עוד לפני הבשלתם.
5. עודף פרי מביא גם לצריכת מים מוגברת, וגם זו לא תביא להגדלת הפרי הקטן. לכן תוספת המים מיותרת לחלוטין.
6. פירות צפופים מידי על ענפי העץ, לעיתים עלולים לכופף ענפים ולגרום לשבירתם.[6]
7. נקודות המגע בין פירות רבים סמוכים וצפופים, משמשים לעיתים קרובות מסתור למחלות ולחרקים המטילים ביצים בפרי בנקודות אלו.
8. לעיתים עומס כבד של פרי במינים מסוימים יכול להביא למיעוט פרי בשנה העוקבת – זה הוא אפקט 'הסירוגיות' (off/on) בעץ, הדילול נועד כדי למנוע את תופעת הסירוגיות .
9. לעיתים השארת כל הפרי על העץ (בעודף) יביא להיחלשות משמעותית של העץ ואף למותו.
10. החלשות העץ יכולה לגרור כניסה מוגברת של מזיקים ומחלות לעץ.[7]

הזמן המתאים לדילול:

1. את דילול הפרי עושים בדרך כלל או בפריחה או לאחר החנטה- כאשר פרחים נושרים מהעץ והחנטים הקטנים (פירות קטנים) נותרו על העץ, ואלו כבר החלו להתפתח.
2. לעיתים הפריחה נמשכת גם לאחר הופעת החנטים, או שהפריחה הייתה בכמה מועדים, אז כדאי לחזור אל העץ לסיבובי דילול נוספים, עד שנגמרת תקופת הפריחה.
3. כדאי לדלל בראשית התפתחות הפירות, בעודם קטנים ממש, כדי שהעץ לא ישקיע משאבים בפירות שעליהם נוותר. מצד שני צריך להתרשם שהנשירה הטבעית של חלק מהפירות הסתיימה. ושהפרי הקטן הגיע לגודל שקל להבחין בו, בכל מין וזן פרי זמן הדילול שונה. ככל שנקדים לדלל, התחרות על המוטמעים תקטן ופוטנציאל גודל הפרי הסופי יגדל.
4. קשה מאד להגיע לדילול מספק בסיבוב אחד. תמיד יש פרי שחומק מעינינו. לכן כדאי לחזור לאותו עץ לסיבובים נוספים בשבועיים הבאים, ולעיתים גם אחר כך (פעולה הגוררת הוצאה כספית משמעותית).
5. ישנם מינים וזני פרי אשר באופן תדיר מגדלים עודף פרי משמעותי על ענפי העץ.[8] עצי פרי אלו כדאי לדלל כבר בשלב הפריחה, או באופן מכני או כימי (פירוט להלן), או באופן ידני, בשלב זה העבודה פשוטה יותר ובדרך כלל מספר ימי העבודה הנדרשים מעט קטן משלב החנטים.

כמה לדלל?

ההחלטה כמה מהפרי להשאיר על העץ היא החלטה מקצועית חשובה למדי.

1. יש להתחשב במין ובזן העץ, בגיל העץ, בגודל העץ, במצבו הפיסיולוגי, בענפים, בגודלם ובמצבם. ענפים חזקים יכולים לשאת יותר פרי. בענפים חלשים להסתפק במעט פרי, או לוותר כלל על פרי.
2. יש ליצור מרווחים בין פרי לפרי, המתאימים לגודל הפרי הסופי שאנו מצפים לו. מרווחים אלו מאפשרים לפירות הנותרים לגדול לנפח הרצוי, רצוי לחלק את כמות הפירות באופן שווה פחות או יותר על הענפים בהתייחס כמובן לאורכו של הענף (דהיינו על ענף של 80 ס''מ יהיו כפול פירות מענף של 40 ס''מ).
3. הדילול מאפשר כניסת אור ואוויר סביב הפירות הנותרים, ומאפשר לחומרי ההדברה להגיע לכל חלקי העץ והפרי, ולפרי לצמוח עם פחות מחלות ומזיקים,
4. לא פעם צריך לדלל יותר מחצי מכמות הפרי ואף יותר. זה מצב אופייני לפירות נשירים, כמו אפרסק, נקטרינה ותמרים, גם עצי אגס לעיתים עמוסים מאד פרי. עצים אלו כדאי לדלל כבר בשלב הפריחה.
5. באופן כללי לכל מין וזן פרי ישנן הנחיות שונות בכל הנוגע לדילול הפירות.[9] יש להתעדכן אצל מדריכי שה"מ במשרד החקלאות בהנחיות הספציפיות לכל זן.

איך מדללים?

דילול פרחים וחנטים הוא מההוצאות הכבדות ביותר בטיפול במטע הנשיר ויכול להגיע לפעמים לכדי 50% מעלויות הגידול. מטרת הדילול היא צמצום מספר הפרחים על העץ בשלב הפריחה, והסרה מוקדמת של חנטים, על מנת להפחית מעומס היבול הצפוי, ולהגדיל את הפרי בקטיף. ככל שמועד הדילול יוקדם, כך תיחלש התחרות על המוטמעים ויגדל הפרי הסופי.[10]

דילול ידני - לרוב קל להוריד את הפרי בתלישה ביד. יש כיוון תלישה שבו הפרי נפרד בקלות. כדאי לבדוק ולנסות אופנים שונים של תלישת הפרי עד שמוצאים את התנועה הנכונה, זו שבה הפרי נתלש בקלות. יש למנוע תלישת ענפי פרי יחד עם הפרי, או מנגד לא לתלוש את הפרי ולהשאיר על העץ את עוקץ הפרי והחלק העליון של הפרי (בעיקר בפירות הדר).

גיזום-  אחת הדרכים להשפיע על "עודפי יבול" היא גיזום (בזנים הידועים שבהם יש עודפי חנטה ופרי).

גיזום של חלק מענפי העץ ושל ענפי הפרי יכניס אור לעץ, יביא להתחדשות הצמיחה ולהקלה בעומס הפרי. הדילול ישפיע על הגדלת כמויות הפרי ואיכותו, ומנגד יפחית את כמות הפרי הכוללת.

כדאי להתחיל קודם כל בדילול ענפים. הורדת מספר הענפים, ובהם פרי רב תקל על מלאכת דילול הפירות. החלפת חלק מן הענפים הישנים בחדשים הוא דבר המועיל לדילול הפרי, ומסייע להתחדשות העץ. יש לקחת בחשבון כי בחלק מזני הפירות ישנה נשירת חנטים בגין מספר סיבות, ועל כן זן הרגיש לנשירת חנטים, יש להמתין עד הנשירה ורק אחר כך לדלל עם עדיין יש צורך בכך.

זנים מוקדמים בעלי פוריות גבוהה[11] - אלו ידוללו כבר בשלב כפתורים (=פרחים סגורים) או פריחה בתנאי שמנות הצינון החורפיות בשנה זו התמלאו לפחות ב- 60% מדרישות הזן. במידה ולא נתמלאו דרישות הצינון יש לדלל רק לאחר חנטה. הדילול המוקדם מטרתו להוריד כמות ניכרת של פרחים על מנת למנוע תחרות עם הפרי הנותר. בשלב זה יש להשאיר כמות כפולה עד פי 3 של פרחים ממספר הפירות הרצוי. הדילול בשלב זה יעשה על ידי מחיקת כפתורים (= פרח סגור) או פרחים או על ידי דילול פרחים.

זנים מוקדמים בעלי פוריות בינונית - במטעים בהם בוצע דילול פריחה, יש לחזור ולדלל בגודל חנט 15-20 מ"מ לעומד סופי, לאחר שבודקים את חיוניות החנט. מטעים בהם לא דיללו בפריחה מחשש לנשירה מאוחרת בגלל אי מילוי דרישות הצינון, אלו ידוללו בגודל חנט 20-15 מ"מ. אם מבחינים בנשירה טבעית ו/או בבדיקת מדגם פירות ובהם זרעים לא תקינים יש לחכות עד גמר הנשירה ורק אז לדלל.

זני אמצע וסוף עונה בעלי פוריות בינונית וגבוהה - זנים אלו יש לדלל רק אחר גמר הנשירה הטבעית. החנטים עלולים לנשור לאחר הגיעם לגודל 3 – 2.5 ס"מ. בגמר הנשירה יש לדלל על פי הצורך.

הנחיות לדילול לעצים נשירים:

א) מרחק בין הפירות 15 ס"מ, לא יותר מ- 4 פירות לענף.

ב) בענף קצר מ- 10 ס"מ יושאר פרי צמוד לנקודת צימוח.

ג) בהתחשב בשתי הנחיות קודמות ידולל קודם פרי קטן יחסית ויושאר הגדול.

בתהליך הדילול יש לבצע בקרה במטע. יש לדגום 6 עצים, יש לבחור זרוע אחת ולספור בה את מספר הפירות שנשארו בזרוע לאחר הדילול, יש להכפיל במספר הזרועות שעל העץ. יש לדגום בכל פעם זרוע בכיוון אחר, כך שיהיה ייצוג במדגם לארבעה כיוונים. אם בספירה מסתבר שמספר הפירות רב מזה שהתכוונו לו, יש לבצע תיקוני דילול על פי אותן הנחיות.

תמרים – אחד מענפי המטע הגדולים והרווחיים בארץ הוא ענף התמרים.[12] דילול תמרים הוא הכרחי, ללא דילול של כמעט 50% מכלל הפרי הגדל על עצי התמר, רווחיות הפרי תרד פלאים. דילול התמרים נעשה באופן ידני, ובו מדללים את מספר הסנסנים על המכבד (אשכול הפרי), ואת הסנסנים שנותרו מקצרים בחצי. כך הפרי הנותר יתפתח לגדלים הראויים ליצוא. במהלך הדילול כדאי להוריד קודם כול פרי שצומח בזוגות או באשכול, יש להסיר את את הפירות הקטנים יותר, פירות מעוותים, פירות חלשים ופגועים, ולהשאיר את הפרי היפה והגדול יותר. ובכלל לבחור להשאיר מבין הפירות את היותר גדולים יפים ומפותחים.[13]

רימון – חלק ניכר של פרי הרימון מיועד ליצוא,[14] לאור החשיבות הכלכלית הרבה שיש לדילול פרי, והיעדר ידע מספק בנושא בכלל ובזנים האדומים המוקדמים בפרט ,נערך במרכז מחקר נוה יער ניסוי ראשוני לבחינת ההשפעה של דילול ידני של פירות רימון על גודל הפרי, איכותו והיבול. התוצאות מראות יתרון ברור לפרי מדולל על פני זה שלא דולל[15]עד כה הדילול הוא ידני.

דילול מכני - מה הוא דילול מכני? דילול זה נעשה על ידי כלי מיוחד המורכב על טרקטור. כלי זה הוא בעל גליל מתכת העומד אנכית לקרקע אורכו כ- 3 -2.5 מ', לגליל מתכת זה מחוברים מאות מקלות פלסטיק באורך של 60 – 40 ס"מ, ובעובי של 0.5 – 1 ס"מ, מקלות פלסטיק אלו מחוברות לגליל מכל צדדיו, הטרקטור מפעיל את הכלי, הגליל מתחיל להסתובב די מהר, הטרקטור מתקרב לעץ ואז מקלות הפלסטיק מתחככות בענפי העץ הפורחים ומסירות חלק משמעותי מהפריחה ואף חנטים, וכך הוא עובר על כל שטח המטע, וכל עץ זוכה לטיפול משני צדדיו.

יתרונות הדילול המכני: דילול זה עבר כבר מספר ניסיונות ותוצאותיו טובות. האפשרות לדילול מהיר של שטחים גדולים בזמן הפריחה. דילול זה מביא לחיסכון משמעותי מאוד בכוח אדם ובעלות ההוצאה פר-דונם. הדילול המכני מפחית באופן ניכר את הזמן הדרוש לביצוע הדילול, הרבה פחות מהזמן הנדרש לביצוע דילול ידני. דילול מכני מאפשר דילול של פרחים וחנטים עד גודל 20 מ"מ במהירות וביעילות, חיסכון של 50% עד 80% מעבודת הדילול הידנית הנדרשת תלוי במכונה בה נעשה שימוש, ובסופו של דבר קבלת פרי גדול יותר ב -9 - 35%.[16]

דילול כימי – הדילול הכימי מתבצע באמצעות ריסוס חומר\חומרים על ענפי העץ, אלו מותאמים למין וזן הפרי, הריסוס מתבצע בעת פריחת העץ, והוא אמור להשיר חלק מפרחי העץ ובכך להביא לדילול של הפרי על העץ. ישנם בשימוש מסחרי מספר חומרים כימיים לדילול והגדלת פרי, החומרים הם ספציפיים ומותאמים לזנים השונים. יש לפעול על פי הנחיות התווית, ולטפל רק בזנים המורשים בתווית. בשנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים בדילול כימי בכל המינים. מחקרי הדילול מביאים לתוצאות ולרעיונות חדשים בנושא זה.

כחלק מהדילול הכימי, שיטה נוספת שפותחה ונבחנת עתה, על פי המחקר שנערך במו''פ צפון (על ידי ד"ר רפי שטרן)[17] הוא מצא כי באמצעות שימוש בהורמון הצמיחה ג'יברלין, המצוי באופן טבעי בצמח, ניתן לדלל את כמות הפירות שבעץ ובכך לצמצם בכוח אדם ולחסוך בעלויות רבות. יישום שיטה זו הוא על ידי ריסוס על עץ הפרי בהורמון ג'ברלין 9 חודשים לפני הפריחה, ריסוס זה מביא להפחתת מספר הפרחים לעץ, ועל ידי כך להקטנת מספר הפירות. כתוצאה מכך נחסכים ימי עבודה רבים המושקעים בדילול הידני, וכבונוס מתקבל פרי גדול ואיכותי יותר[18]

עוד נמצא כי טיפול בג'ברלין יביא גם להפחתת ההתמיינות לשנה העוקבת, טיפולי ג'יברלין בריכוז נמוך של 25 ח"מ[19] במהלך תקופת ההתמיינות (ש.פ.+ 60 יום), הפחיתו את ההתמיינות לפריחה, צמצמו את מספר הפרחים לעץ בשנה העוקבת, הפחיתו באופן משמעותי את זמן הדילול הידני ובסופו של דבר הביאו לשיפור התפלגות הגדלים של הפרי. המינים והזנים מועדי הטיפול האופטימליים שנבדקו היו סביב מועד התקשות הגלעין.[20]

עוד טיפול שנוסה בהצלחה הוא קטילת פקעי פריחה על ידי ריסוס בחומר אלזודף[21] בריכוז גבוה של 2%, שניתן על פקעי משמש, תפוח, שזיף, בריכוז נמוך של 0.25%, בשלב פקע ירוק (כשבוע לפני הפריחה), הפחיתו את עוצמת הפריחה והקטינו את היבול הכללי.

הדילול הכימי מתבצע בשני עיתויים:

בפריחה - שיא פריחה + 3 - 10 ימים .

בחנטה - כאשר יש די חנטים בגודל 12 - 18 מ"מ ( כ 14-25 יום לאחר שיא פריחה).

דילול פריחה -. הריסוס בשיא פריחה + 3 - 10 ימים [22]. אם הפריחה מתמשכת, והצמרות פורחות מאוחר יותר, רצוי לתת ריסוס דילול שני מכוון לצמרות בלבד בנפח של 50 ליטר לדונם. הריסוס מבוצע לכל זן בנפרד, במועדו. אין לפסול ריסוס של עצים בודדים בשורה, במידה ולא כל העצים פורחים ברמה אחידה. נפח תרסיס חייב להיות גבוה מאוד עד נגירה מלאה. (20-25% מעל נפח מלא בריסוסי הדברה), על מנת לקבל התייבשות איטית של התרסיס על העץ וקליטה טובה של החומר. זו הסיבה לכך שיש לרסס בערב או בלילה בתנאי לחות גבוהה. ריסוס יום יבוצע רק אם היום מעונן וקריר. הריסוס יבוצע על 2/3 עליונים של העץ בעצים גבוהים 3.5 - 4 מ' . בעצים נמוכים בגובה 2.5 - 3 מ' ירוסס העץ מגובה 1.0 מ'.[23] בכל חלקה המטופלת לדילול יש להשאיר מספר עצים לא מדוללים לביקורת.

לסיכום הדילול הכימי חשוב לציין: למרות שנות מחקר רבות למציאת פתרונות כימיים לדילול בעצי פרי גלעיניים, השיטה עדיין (2018) אינה יעילה דיה, והיא עדיין אינה מספקת פיתרון אמין ובטוח, ולכן מתבצע על במטעים על פי רוב דילול ידני או מכני.

לסיכום - פרי קטן הוא חסר משמעות כלכלית ולכן יכול להביא להפסד כספי ניכר. הדילול נעשה גם משום שכמות הפרי האיכותי שניתן לאוכלו, צריכה להתאים למין הפרי והזן, לגיל העץ, גודל העץ, צמיחת העץ התפתחותו, סוג הקרקע, האקלים ועוד. כל עוד העץ לא נמצא בצמיחה חיונית, כדאי להפחית את כמות הפרי, וכך נוכל לאפשר לעץ להגיע לצמיחה טובה לגודל הרצוי בזמן טוב. גם בהמשך כדאי להימנע מענפים עמוסי בפרי צפוף.

 חשוב לציין כי לטובת העץ ולטובת איכות הפרי באמצעות דילול נוריד חלק מהכמות הפרי כבר בראשית התפתחות הפירות, כדי שיהיה מספיק זמן לפרי הנותר להתפתח ולהגיע לגודל נאה, ולהבשלה באיכות מקסימלית, מבלי לפגוע בחוסנו של העץ. חשוב לציין כי ברוב עצי הפרי חשוב להוריד את כל הפירות בשלוש השנים הראשונות (וזאת גם מבלי להתייחס לאיסור פרי הערלה בשלושת שנותיו הראשונות של העץ). כפי שנאמר לעיל הדילול יכול להיות ידני, מכני או כימי.

בשנים הראשונות לצמיחתו של העץ, חשוב שהעץ ישקיע את מירב המשאבים העומדים לרשותו לצימוח ווגטטיבי, להצמחת ענפים ועלים, ולהגדלת נפח העץ. אין לתת לעץ להשקיע את משאביו המוגבלים ביצירת פרי, למרות כאב הלב, כדאי מאד להוריד את כול הפירות שהעץ כבר הצליח להצמיח.

הורדת הפירות נעשית לטובתו של העץ ולטובת התפתחותו, ומשחררת את העץ מהטיפול בהם, כדי שיוכל לבנות את ענפיו ועליו, ולצמוח בקצב טוב. נדרשת סבלנות ודחיית סיפוק, אבל הסבלנות בסופו של תהליך משתלמת.

דילול- הלכתי

תקציר הלכתי: בחז"ל ובפוסקים הוזכרו שני סוגי דילול; עקירת חלק מהעצים במטע, ודילול הפירות הקיימים בצמח. דילול הפירות בצמח נעשה בשני אופנים: הורדת הפרחים או הפירות עצמם, או גיזום חלק מהענפים נושאי הפרי, עיקר הבעייתיות בסוגיית הדילול נידונה בפוסקים סביב השמיטה, זאת מכיוון שללא דילול כאמור מאוד קשה לקבל פרי מסחרי שראוי לשיווק, אולם פעולות הדילול כרוכות בכמה פעולות אסורות בשמיטה. למשמעויות הרחבות של עקירת עצי פרי עיין בערך "עץ מאכל".  

דילול הפירות הקיימים בצמח

הפעולות הכרוכות בדילול הפרי בעייתיות בשמיטה בשל מספר סיבות: 1. הורדת הפירות בעודם קטנים ואינם ראויים לאכילה כרוכה בהפסדם ויש בכך משום הפסד פירות שביעית. 2. קטיף פירות לצורך חיזוק העץ אסור בשמיטה משום איסור בצירה. 3. גיזום חלק מהענפים על מנת שהאחרים יתחזקו יש בו משום פעולת זומר שאף היא נאסרה בשמיטה, וכפי שיפורט להלן:

א. הפסד פירות שביעית- אין לקצוץ בשביעית עצים שיש בהם פירות הקדושים בקדושת שביעית[24], משום שבכך הוא גורם להפסד הפירות שלא יהיה ניתן לאכלם[25], ויש בכך משום גזל בני האדם[26], שהרי פירות השביעית מיועדים לכל ובקציצת האילן גורמים לכך שלא תהיה יכולת ליהנות מהם.[27] איסור קציצת אילן שיש בו פרי בשמיטה הוא גם במקרה שהותר לקצוץ את האילן, כגון במקרה שהוא סמוך לעיר[28] או שכמות הפרי שהאילן מניב היא קטנה.[29]

ב. שלב גידול הפרי שבו אין להפסיד את הפרי: נחלקו הפרשנים מהו שלב התפתחות הפרי שממנו ואילך אין לגרום להפסד הפרי; האם הוא מהשלב שבו העץ מתחיל ללבלב ולהוציא את העלים החדשים, שלב זהו הוא על פי רוב לפני חנטת הפרי[30], או שמא הוא מתחיל מחנטת הפרי[31]. לסוברים שאיסור הפסד הפירות חל לאחר חנטת הפרי, ניתן לדלל את העץ בשלב הפריחה, כיוון שעדיין העץ לא הוציא פירות.

אולם לאחר שהפרי הגיע ל"עונת המעשרות" וניתן ליהנות ממנו כיוון שניתן לקטוף את הפירות וליהנות מהם, לא חל עליהם איסור קציצה.[32]

במשנה הובא ביחס למספר מינים מהו שלב התפתחות הפרי שממנו ואילך חל איסור קציצתו.[33]    

ג. גיזום וקיצור ענפים על מנת לקבל כמות קטנה יותר של פרי: דילול ענפים וקיצורם על מנת להשביח את העץ והפירות אסור בשמיטה משום זומר[34] או משום זורע.[35] גם אם אין צורך בגיזום לעץ והוא אינו מועיל לעץ.

דילול פרי במסגרת אוצר בית דין בשביעית

דעת המתירים את הדילול: כאמור לעיל, במציאות חקלאית מודרנית ללא דילול הפרי לא יהיה ניתן לשווק את הפרי. יש מי שכתב במסגרת אוצר בית דין מותר לדלל פירות שיש בהם קדושת שביעית,[36] במקרה שללא הדילול לא יהיה ניתן לשווק את הפירות,[37] ויש חשש שמא הם יתקלקלו, ניתן לדללם גם בשלב גידול הפרי שבין החנטה לעונת המעשרות[38]  ויש שסוברים שכשהדילול נעשה בכל השנים כחלק שגרתי מתהליך הטיפול בעץ ובפירות, אין בהורדת חלק מהפירות על מנת לגרום לכך שהנותרים יגדלו טוב יותר, משום הפסד פירות שביעית, שהרי העץ ניטע על דעת שמדללים חלק מפירותיו.[39]

יש שכותב שמותר לדלל רק כאשר קיימת ודאות שכל פרי המטע יפסד ללא הדילול.[40]

דעת האוסרים את הדילול: ויש הסוברים שיש בדילול הפרי משום בצירה וזמירה האסורים בשביעית.[41]

כאמור, ישנן פעולות רבות שניתן לעשותן על מנת להפחית את כמות הפרי בעץ, אי לכך גם לדעות הסוברות שניתן במקרי הצורך לדלל פירות במסגרת "אוצר בית דין", יש עדיפות לבצע תחילה פעולות שאינן כרוכות במלאכות האסורות בשמיטה, ורק כשלא ניתן לבצע פעולות אלו ניתן להקל ולבצע פעולות מורכבות יותר מבחינה הלכתית.

מכיוון שההנחיות המקצועיות לדילול תלויות בכמה גורמים שמשתנים בכל שנה - כגון: מנות הקור בחורף או הנחיות משתנות של משרד החקלאות על חומרים שמותרים או אסורים לשימוש - יש לבחון בכל שמיטה את ההנחיות המקצועיות שמתאימות לה ואת דרכי הפעולה האפשריות והקלות יותר מבחינת ההלכה.

דילול הפירות במתנות עניים: הדילול הוזכר גם בקטיף חלקי של חלק מהפירות[42] במקרה שקוטף חלק מהירקות הנמצאים בשדה לצורך מסוים ומשאיר את חלקם לצורך אחר, או שבוצר חלק מהפירות למטרה אחת ומשאיר את חלקם למטרה אחרת כגון תאנים למאכל ותאנים לייבוש, או ענבים למאכל וענבים ליין, עליו להשאיר פאה מכל חלק בנפרד.[43] נחלקו התנאים האם כשאדם מדלל את הענבים בכרם, או את הגפנים, האם הוא רשאי לדלל גם את העוללות- האשכולות שאין להם כתף ונטף שמיועדים להגיע לעניים, כדין עוללות.[44]

דילול פירות נטע רבעי: נטע רבעי הוא קודש אין להפסיד פירות נטע רבעי, כשם שאין להפסיד פירות מעשר שני[45]. על פירות נטע רבעי חלה קדושה החל משלב הגידול המקביל לעונת המעשרות ולכן עדיף לדלל אותם לפני הגיעם לשלב גידול זה.[46]

דילול העצים

עקירת עץ אחד או שניים מתוך כמות גדולה של עצים נקראת "מדל"[47], עקירת כמות גדולה יותר, של שלושה עצים ויותר, נקראת מחליק.[48] נחלקו התנאים האם מותר בשמיטה לעקור את העץ יחד עם שורשיו, או שמא מותר רק לחתוך את העץ אך לא להוציאו עם שורשיו.[49] במקרה שהבעלים מעוניין להוציא יותר משלושה עצים, לכל הדעות מותר לו רק לקצצם ולא להוציאם עם שורשיהם[50].

הוצאת העצים עם שורשיהם נראית כעבודת הקרקע[51] וכתיקון השדה[52]. נחלקו התנאים מאיזה שלב יש לחשוש לכך, האם גם בהוצאת עץ יחיד[53], או שמא יש לחשוש לכך רק מהוצאת שלושה עצים ומעלה שאזי מדובר בשטח גדול שנראה שהבעלים עובד בכך את הקרקע.[54]

מטרת דילול העצים היא לשפר את תנאי הגידול של העצים הנותרים,[55] שיתעבו,[56] בשביל שיקבלו יותר מים.[57]  כדי שיהיה ביניהם מרווח גדול יותר.[58]

ויש הסוברים שניתן לעשות כן רק כשמעוניינים להשתמש בענפים לצרכי הסקה וכדומה.[59] להרחבה ביחס לדיני עקירת עצים עיין בערך "אילן מאכל".

 

 

 

ביבליוגרפיה

1. סדובסקי א. 2012 .דילול יבול גודל ואיכות פרי במג'הול. דוח שנתי למשרד החקלאות מו"פ ערבה דרומית, . 19 22
2. סדובסקי א. 2015 .השפעת מועד הדילול על היבול וגודל הפרי במג'הול. דוח שנתי למשרד החקלאות מו"פ ערבה דרומית, 18 16.
3. ראובני ע. 1970 .פרק ו .תמר. מכו וולקני לחקר החקלאות, המחלקה למטעי סובטרופיי, תש"" – . 129 161 'עמ, 1960 1969 ט"תשכ
4. ראובני ע. 1971 .גורמי המשפיעי על גודל פרי התמר ודרכי להשגתו. עלו הנוטע כ"ו 2 1 – ,23 31 .
5. Baugher, T.A., J.R. Schupp, K.M. Lesser, and K. Hess-Reichard. 2009. Horizontal string blossom thinner reduces labour input and increases fruit size in peach trees trained to open-center systems. HortTechnology 19(4):755–761.
6. Byers, R. E., D.H. Carbaugh, and C.N. Presley. 1990. Influence of bloom thinning and GA3 sprays on flower bud numbers and distribution in peach trees. J. of Hort. Sci. 65(2):143–150. Stellenbosch University https://scholar.sun.ac.za Costa, G. and G. Vizzotto. 2000. Fruit thinning of peach trees. Plant Growth Regul. 31:113– 119.
7. Njoroge, S.M.C. and G.L. Reighard. 2008. Thinning time during stage I and fruit spacing influences fruit size of 'Contender' peach. Sci. Hort. 115(4):352–359.
8. Reighard, G. and R. Byers. 2009. Peach thinning. Department of Horticulture. Clemson University. Clemson, SC, retrieved November, 22.
9. Schupp, J.R., T.A. Baugher, S.S. Miller, R.M. Harsh, and K.M. Lesser. 2008. Mechanical thinning of peach and apple trees reduces labor input and increases fruit size. HortTechnology 18(4):660–670.
10. Takayama, S. and A. Isogai. 2005. Self-incompatibility in plants. Annu. Rev. Plant Biol. (56):467–489.

 

[1] , Byers and Reighard . 2009

[2] דוח מסכם לדילול ידני= Mechanical thinning of stonefruits – דוח משרד החקלאות מו"פ צפון, חוקרים: ד"ר ענת זיסוביץ-חריט, יהושע יחזקאלי - מדריך מיכון, שה"מ, 2017

[3] דפון משרד החקלאות, שרות ההדרכה והמקצוע, מחוז גליל גולן, לנוטע בצפון, אפריל 2011.

[4] , al et Baugher . 2009

[5] Reighard and Njoroge. 2008

[6] al et Ingels; 2000, Dennis; 1983, Childers 1982, Williams; 2001

[7] al et Blumenfeld 20000, Dennis. 2000 .

[8] עצי פרי העלי הפריה עצמית, או פרחים בעלי חיוניות גבוהה אשר חונטים בקלות רבה.

[9] https://www.facebook.com/373239879475715/posts/377460232387013

[10] דוח מסכם לדילול ידני= Mechanical thinning of stonefruits – דוח משרד החקלאות מו"פ צפון, חוקרים: ד"ר ענת זיסוביץ-חריט, יהושע יחזקאלי - מדריך מיכון, שה"מ, 2017

[11] הנחיות דילול של משרד החקלאות לעצי פרי נשירים – 99\11\01

[12] למעלה מ-55,000 דונם מהכנרת בצפון ועד אילת בדרום.

[13] agri.arava.co.il/wp-content/uploads/ -2016

[14] בעיקר הזן וונדרפול המבשיל אחרון סביב חודש אוקטובר.

[15] עלון הנוטע, נובמבר 2012, עמ' 26 - 30

[16] Schupp et al., 2008

[17] https://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=992&mytemplate=tp2

[18] שם.

[19] חלקי מיליון

[20] משרד החקלאות חוות נווה יער: דר' רפי שטרן מו"פ צפון שותפים: יעל גרינבלט-אברון, אהרון בן-דוד, אלעז כהן, משה עגיב

[21] חומר זה נועד להמריץ את הפריחה בעץ ולהאחיד אותה, הוא מיושם על העץ בסוף החורף.

[22] בפריחה משתמשים לדילול בחומר בדילאמיד/אמידתין או אגריטון עם משטח טריטון X 100 0.025%

[23] חומר נוסף לדילול הוא אגריטון - החומר מכיל דילאמיד, ואלפנול. ריכוז 0.44% של התכשיר מכיל 80 ח"מ דילאמיד ו 30 ח"מ אלפנול- החומר חזק בהרבה מדילאמיד . יש להקפיד היטב על נפח תרסיס של עד 130 ליטר לד'. בעת ריסוס בנפח גבוה יותר, מתקבל דילול יתר ועלפון עלים, לעומת זאת מי שטיפל בנפח נכון קיבל דילול טוב בהרבה מאשר בדילאמיד.

בחנטה ניתן להשתמש בשלושה חומרים לדילול:

סווין ( 85% חומר פעיל) החומר אינו הורמונלי, אך גם לו דרושים תנאי התייבשות איטיים, וגם הוא ירוסס בלילה בנפח גבוה. הסווין מדלל חנטים חלשים ותפרחות שלמות.

חסרונותיו: פוגע בדבורים, מעודד אקריות צמחיות וקוטל אקריות טורפות.

אלפאנול - ( 18% חומר פעיל) חומר אוקסיני, הורמונלי. ויש להקפיד על תנאי הריסוס שלו: טמפ' לא חמות מדי, לחות גבוהה ונפח ריסוס גבוה. הנטייה היא להקדים את האלפאנול ואת הסוין ניתן לאחר.

בונגרו/מקסל- החומרים משמשים אותנו בהגדלת פרי. בטיפול בריכוז 100 ח"מ החומרים מדללים. לפני טיפול יש לקרוא היטב את תוויות החומרים ולפעול לפיהן. המלצות מפורטות יינתנו ע"י המדריכים.

[24] שביעית ד, י.

[25] ואילו בתורה נאמר "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו חז"ל לאכלה ולא להפסד כמסקנת הגמרא בבלי פסחים נב, ב, שבמקרה שאין על העץ פירות ראויים למאכל, אין איסור קציצה באילן זה, ראה ר"ש שביעית ד, י.

[26] רע"ב שביעית ד, י.

[27] רמב"ם פיה"מ שביעית ד, י, עם זאת בהלכות שמיטה ויובל ה, יז כתב הרמב"ם שהאיסור נובע מכך ש"לאכלה ולא להפסד", ולא משום גזל. פירש.... ראה תוספות יום טוב שביעית ד, י שדן בביאורים אלו.

[28] ריבמ"ץ שביעית ד, י.

[29] תוספות פסחים נב, ב.

[30] כפי שמבארים חלק מהראשונים את דברי המשנה "משיוציא- משיוציאו תחלת העלין בימי ניסן", רש"י פסחים נב, ב, מאירי פסחים נב, ב, רע"ב, תפא"י שביעית ד, י.

[31] כפי שמבארים חלק מהראשונים את דברי המשנה: "משיוציא": ריבמ"ץ, ר"ש, שנו"א שביעית ד, י, וכך נראית דעת הרמב"ם שמיטה ויובל ה, יז, שכותב שהאיסור הוא: "משיתחיל לעשות פרי".

[32] משנה שביעית ד, י, ריבמ"ץ שם.

[33] משנה שביעית ד, י מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית? ב"ש אומרים כל האילן משיוציא ב"ה אומרים החרובין משישלשלו והגפנים משיגרעו והזיתים משינצו. להבהרת שלבי גידול אלו עיין ערכים גפן, חרוב, זית.

[34] .שיעורי שביעית (גרוס) עמ' לז.

[35] משנת בנימין, ז, לדעתם איסור זורע הוא כל פעולה שנעשית בצמח שמטרתה היא שיפור צימוחו.

[36] ראה הנחיות מעשיות במדריכי השמיטה השונים שיצאו מטעם הרבנות הראשית.

[37] הרב ישראלי, התורה והארץ ג' טעמיו הוא: א. ניתן להקל כדעת החזו"א ש"אוקמי ואברויי" הן הגדרות של מלאכות שמטרתן הן שמירה על הפרי, ולא מלאכות שמטרתן הן שמירה על העץ כדעת הרב קוק. ב. איסור הפסד פירות שביעית הוא מחשש גזילת הציבור ולכן פעולה שמטרתה היא השבחת הפירות אינה אסורה מטעם גזל הציבור שהרי היא לטובתם. ג. איסור הפסד פרי שאינו ראוי עדיין לאכילה הוא מדרבנן. ד. מטרת הדילול היא ליצור פירות שראויים לאכילה, לכן הדבר אינו נחשב למקלקל אם חלק מהפירות יפגעו מכך.  ה. יש לחשב את התועלת כולה שתצא מהמטע, וללא הדילול כל הפרי לא יהיה ראוי כלל לאכילה, ואם כן המטע יפסד. באופן דומה כתב במנחת שלמה ג, קלב ה שמותר לקטוף חלק מהפירות גם בעודם קטנים, כדי ששאר הפירות לא יתקלקלו.

[38] מנחת שלמה חלק ג, קלב, ה.

[39] הר צבי זרעים ב, נד, שו"ת בנין אב, מב, יש לציין כי בחלק לא מבוטל של עצי הפרי יש קשר בין גודל הפרי לבין מספר הפירות על העץ.

[40] משנת יוסף ב, כא.

[41] משנת בנימין, ז.

[42] תוספתא פאה (ליברמן) א, י, בבלי מו"ק ד, ב.

[43] משנה פאה ג, ג.

[44] משנה פאה ז, ה.

[45] רמב"ם מעשר שני ט, א.

[46] ראה הרב א. אחיטוב, אמונת עתיך 43 עמ' 15, הרב י. פרידמן אמונת עתיך 97, עמ' 58.

[47] משנה שביעית ד, ד, ירושלמי שביעית ד, ד, ראה ריבמ"ץ שביעית ד, ד.

[48] משנה שביעית ד, ד, ראה ירושלמי שביעית ד, ד שדן במקרה בו נצרך לדלל את העצים פעם נוספת.

[49] מחלוקת בית שמאי ובית הלל במשנה שם.

[50] בזה לא חולקים בית שמאי ובית הלל במשנה שביעית ד,ד .

[51] ריבמ"ץ, ר"ש שביעית ד, ד.

[52] רמב"ם פיה"מ שביעית ד, ד, לדעתו יש בכך משום הכנת השדה לזריעה..

[53] כדעת בית שמאי במשנה שביעית ד, ד.

[54] כדעת בית הלל במשנה שביעית ד, ד.

[55] ר"ש שביעית ד, ד, ראה ערוה"ש העתיד יט, כ, שבת הארץ א, יח עמ' 262- 263 שדנו בשאלה מדוע לדעה זו ניתן לגרום לשיפור העצים הקיימים.

[56] רע"ב שביעית ד, ד.

[57] רא"ש שביעית ד, ד.

[58] ריבמ"ץ שביעית ד, ד, לאחר הדילול, לכל עץ ישנו שטח קרקע יותר גדול, שטח זה מספר לעץ תוספת מים, מינרלים חיוניים, מרווח מחיה לבית השורשים, תאורה טובה יותר המביאה לצימוח וגטטיבי משופר, פריחה טובה יותר וכמות פרי גדולה יותר.

[59] רמב"ם פיה"מ שביעית ד, ד, ראה תפא"י שכתב שלדעת הרמב"ם לא ניתן לבאר שהמטרה היא כדי שהנותרים יצמחו שהרי יש בכך משום תוספת צימוח האסורה בשמיטה.