אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
ביצי הדגים - קוויאר
כתיבה: אביעד פרנקל
מביצי הדגים, המוצאות מבטן נקבות הדגים, נהוג במקומות רבים להכין מאכל בשם "קוויאר", הנחשב למעדן יוקרתי.[1] רוב מיני הקוויאר (ובמיוחד, היקרים שבהם), מיוצרים מדגים טמאים כגון חדקן ועוד. במשך הדורות נחלקו הדעות באשר לאופן ההיתר של ביצי הדגים. המוסכם על כולם הוא שיש צורך לוודא כי הביצים הגיעו ממין טהור. עם זאת, היו שכתבו כי ניתן לסמוך על סימנים מסויימים בביצי הדגים שמעידים על כשרותם, והיו שכתבו שאינם ניקחם אלא מן המומחה שמכיר את צורת הביצים הטהורות, או שיראה להם המוכר את הדגים מהם הוציא את הביצים.[2] למעשה, כתבו רוב הפוסקים שהיום מותר לצרוך ביצי קוויאר אדומות, שכולן מגיעים ממינים כשרים, ואין לצרוך ביצים שחורות, אף על פי שחלקן מגיעות ממינים כשרים, שיש לחוש לבלבול.[3] בימינו מצויים גם מוצרים של "קוויאר" מלאכותי העשויים מרכיבים צמחיים, הכשרים לכל השיטות.[4]
לזיהוי הדגים הכשרים ראה בערך דגים.
[1] על הקוויאר ותהליך הפקתו, ראו - https://eureka.org.il/item/50844/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%90%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9D.
[2] ראו סקירה של הדעות השונות באנקלופדיה תלמודית, ערך דגים, סעיף ח.
[3] שו"ע יו"ד פג ח. אמנם, היו שכתבו שבמצבים מסויימים מותר לצרוך ביצים שחורות, אם הם נמצאות בידי ישראל שנאמן לומר שמגיעות ממין כשר. ואילו אחרים אמרו שאין לסמוך כלל על הסימן בצבע הביצים, שלא נזכר בש"ס ובפוסקים, ואסרו גם ביצים אדומות (ראו פסקי תשובה שם, ס"ק פ-פא).
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
