אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אירוס

ראשי פרקים:

א. אזכרו במשנה

ב. זיהויו 

אזכורו במשנה

האירוס הוזכר פעמיים במשנה, במסכת אוהלות[1] כצמח שנחשב כאוהל, ומטמא את מה שתחתיו, וחוצץ בפני הטומאה. ובמשנת כלאים[2] כמין שאינו כלאים בכרם, לדעת  ר' דוסתאי בן יהודה בתוספתא[3] מין זה הוא מין דשאים והוא אסור בכרם.

זהו מין שמתקיים גם בקיץ וגם בחורף, ואינו משמש באופן קבוע למאכל אדם.[4]

בטעם הדבר שאינו כלאים בכרם נחלקו הראשונים, יש הסוברים שמדובר במין זרעים ולכן הוא אינו כלאים בכרם[5], ויש הסוברים שמדובר במין שלא מקיימים בדרך כלל בכרם.[6]

פוסקי זמננו דנו בשאלת איסור נענע בכרם, האם נענע של ימינו היא האירוס שהוזכר במשנה[7], ולכן האם מותר קיימה בכרם.

יש לציין כי הביטוי "אירוס" הוזכר בבבלי[8] באזכורים נוספים, אולם שם מדובר בכלי נגינה[9].

זיהויו

בזהויו של האירוס נאמרו מספר רב של זיהויים:

1. בירושלמי[10] הובא שהאירוס הוא "אירסיה".
2. הרמב"ם מתרגם את האירוס כ"סיסנבר"[11] ומדובר בדנדנה שעליה רחבים[12], לדעת הרב קאפח[13] מדובר בסוג Mentha, לדעת ז. עמר מדובר כנראה במין נענע ריחנית .Menthasuaveolens Ehrh , או במין ממיני משפחת השפתניים Lamiaceae[14], אחד המאפיינים של משפחה זו היא העובדה שהעלים וחלקי צמח אחרים, פרחים וגבעולים, מכוסים שערות בלוטיות שהתאים שלהן מכילים שמן אתרי בעל ריח חריף. הריח מורגש ביותר כאשר ממוללים את העלים ושוברים את תאי השערות הבלוטיות[15]. 
3. בערוך הובאו שני זיהויים, שהובאו גם כן בריבמ"ץ, הר"ש והרא"ש[16]:

3 א. צמח בעל עלים רחבים: "סוסימברו" ומדובר ב"מיני מקרחת שמשימין בתבשיל", ככל הנראה מדובר באחד ממיני ה"תודרה"  Sisymbrium, צמח ממשפחת המצליבים, בארץ יש כ7 מינים לצמח זה.[17]

3 ב. בשם יש אומרים מדובר בעשב, "וכשמזריע מקיש הזרע כמין זוג". ככל הנראה מדובר באחד ממיני האירוס Iris[18], צמחים בעלי קנה שורש או בצל, הפרי- הלקט.

4. רבי תנחום הירושלמי, באפשרות שניה מדובר ב"אלכשכאש"- פרגים Papaveraceae.
5. רבנו נתן אב הישיבה מבאר שמדובר ב'אל חלק' לדעת ווד[19], מדובר באחד ממיני הקיסוס Cissus.
6. בתפארת ישראל[20] מובא שמדובר ב"אינגווער", בספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא מובא שהאניגווער[21]: "הוא שורש מאיזה ירק הגדל בהודו מזרחית ובהודו מערבית, ואותו השורש ייבש ויובא לאיראפא וימכר אצל הרוכלים למין בושם אשר טעמו חד וחריף, גם יעשו ממנו מרקחת לכבשו עם צוקר, והוא טוב לחזק כח העיכול". זהוי נוסף בתפארת ישראל הוא "קרויזעמינצע"- כנראה שמדובר במין של נענע (מינצע= מנתה= minze בגרמנית).
7. חוקרי זמננו- פליקס[22] מזהה את האירוס כ Iris וכותב: שהכוונה היא למינים שמקני שורשיהם ניתן להפיק בושם, כגון אירוס גרמני, פלורנטי וחיוור, מינים אלו קרויים בסורית ובערבית "שושן ברא". וכך מזהים גם כן מ. כסלו וז. עמר.[23]

[1] ח, א.

[2] ה, ח, אזכור זה הוא יחד עם הקיסוס ושושנת המלך, ראה ערכם, מפשט המשנה משמע שהטעם שהוא אינו כלאים בכרם הוא שמדובר במין זרעים.

[3] תוספתא כלאים (ליברמן) ג, יג.

[4] רמב"ם פירוש המשניות, אהלות ח,א; ח, ה.

[5] דעת הרמב"ם כלאים ה, יט.

[6] דעת הראב"ד כלאים ה, יט.

[7] ראה הרב י. עמיחי אמונת עתיך 14, הרב ש.רוזנפלד אמונת עתיך 16 ושו"ת חלקת השדה חלק א סימן ט.

[8] ראה משנה סוטה מט, ב: בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס, וכן משנה כלים טו, ו: "והאירוס- הרי אלו טמאים רבי יהודה אומר האירוס טמא מושב מפני שהאלית יושבת עליו" ביארו הפרשנים שהאירוס הוא: "כלי עגול דומה לכברה ועליו קלף מצדו האחד ומקישין עליו ביד ושמו הידוע אצלינו "אלטאר", ופעמים מספידים את המתים בכלי הזה, וזה אצלינו הרבה, והוא ענין אמרו מפני שהאלית יושבת עליו רוצה לומר המקוננת ממה שנאמר אלי כבתולה חגורת שק וכו' שהיא יושבת עליו לפעמים כשמקוננת."

[9] סוטה מט, ב: מאי אירוס? א"ר אלעזר: טבלא דחד פומא. רבה בר רב הונא עבד ליה לבריה טנבורא, אתא אבוה תבריה, אמר ליה: מיחלף בטבלא דחד פומא, זיל עביד ליה אפומא דחצבא או אפומא דקפיזא.

[10] כלאים ה, ח.

[11] באופן דומה כותב הרע"ב כלאים ה, ח האירוס - מין ירק שעליו רחבים ונותנין אותו בתבשיל וקורין לו בערב"י סוסנב"ר.

[12] רבי תנחום הירושלמי ערך "ארס" מביא פירוש זה כאפשרות ראשונה, ולדעתו זהו הפירוש הנכון.

[13] אהלות ח, א ולדבריו אין כל קשר בין המין אירוס המוכר כיום לאירוס שהוזכר במשנה.

[14] שם קודם: Labiatae.

[15] מתוך אתר "צמח השדה"

[16] כלאים ה, ח, אהלות ח, א

[17] זיהוי זה מעט קשה משום שהעלים של צמח זה הם צרים, לעומת האיריס שעליו נחשבים לרחבים באופן יחסי.

[18] בהגהות קאהוט על הערוך הוא מוסיף שגם דיאוסקורידיס, תיאפרטוס ופיליניוס זיהו את האירוס כIris.

[19] J. R. I. Wood, A Handbook of the Yemen Flora, p.49.

[20] כלאים ה, ח.

[21] ראה במרשתת באתר "מפעל המילון ההיסטורי", ערך "אינגווער".

[22] הצומח והחי במשנה עמ' 32,

[23] ראה ז. עמר, על אתר יג- יד עמ' 221- 229 שדן בזיהוי האירוס כ Iris. ראה עוד י. ספיר, איריס או אירוס, על אתר ו, מ. כסלו הארוס, הקיסוס, ירקות חמור ודלעת יוונית מביאים את הטומאה וחוצצים, על אתר י, קבצי "על אתר"  נמצאים במרשתת, באתר מכללת הרצוג.