כמו בכל מדינה בעולם, גם במדינת ישראל חיים האזרחים תחת מערכת של חוקים, שמחייבים כל אדם לשמור ולציית להם.

רבים עסקו בתוקף ההלכתי של חוקי המדינה מצד 'דינא דמלכותא דינא' ומטעמים נוספים.

אין ספק שישנה חובה הלכתית לציית לחוקים שיש להם היבט הלכתי מובהק, אך מה בנוגע לחוקים שאין להם היבט הלכתי?

האם אי-הציות לחוקים אלו מהווה איסור הלכתי?

האם אזרח דתי מתייחס לחוק אחרת?

במאמר זה נבחן את ההבדל בין חוקים השייכים לסדר הציבורי לבין חוקי השלטון שיש להם אופי ממוני, כהיטל מיסים על הציבור. נדון בכלל הידוע 'דינא דמלכותא דינא', ונתחקה אחר שורשיו כדי ללמוד האם אי-ציות לחוקי התנועה מהווה גם עבירה דתית?

מי שאינו עוצר לפני מעבר חציה, ומי שעוקף רכב אחר בצורה המסכנת, או שנוהג ברכב ללא רישיון, כל אלו בכלל רודף ואף אם אין כוונתו לסכן הוי בכלל רודף. ובכלל, אם מעמיד את רכבו בצורה המסכנת את הולכי הרגל עובר על איסור 'לא תשים דמים בביתך' או בכל מכשול שיש בו סכנת נפשות. יש לברר לגבי אותם חוקים שאינם קשורים לעניין הלכתי מובהק: האם אי הציות להם טומן בחובו איסור?

האם נכון, מבחינה הלכתית, לדחות את ההיריון הראשון משיקולים של נוחות?
האם יש הבדל בין דחיית ההיריון הראשון לבין יתר ההריונות?

הסכמת הפוסקים היא שניתן להשתמש באמצעי מניעה שאין בהם חששות הלכתיים כדי לעזור לאישה להתחזק בין הלידות, וכן כשיש צורך מיוחד בהפסקה כזו, כגון בעיה רפואית מסוימת או בעיות אחרות.

אולם, האם מניעת היריון משיקולי נוחות, כגון רצון לקריירה או להעמקת הזוגיות בין בני הזוג קודם ש'מתפנים' למשימה של הולדת הילדים, נכונה מבחינה הלכתית?המאמר שלפנינו מבחין בין סוגים שונים של דחיית היריון ומגדיר בצורה ברורה את מעלתה של מצוות פרייה ורבייה.

צורות התשלום לעובדים במשק שונות ומגוונות - נתינת שכר העבודה בכסף מזומן, הפקדת התשלום בחשבון הבנק ונתינת שיק אותו מפקיד העובד בחשבונו.
מבחינה חוקית, צורות אלו קבילות ותלויות בהסכמת הצדדים, אך מבחינה הלכתית על המעביד לשלם כסף מזומן דווקא.
בכך עולה שאלה על אופן תשלום שכר העובד באמצעות שיק שאינו אלא שטר התחייבות לתשלום ולא תשלום מזומן.
המאמר שלפנינו בוחן בצורה הלכתית את הדרך המקובלת לשלם את שכר העובד באמצעות שיק -
האם יהיה הבדל בין תשלום באמצעות שיק מזומן לתשלום באמצעות שיק דחוי?
האם יהיה הבדל בין נתינת שיק בזמן בו הבנק פתוח, לבין נתינתו כשהבנק סגור?והאם השווי הכספי של השיק מגדיר אותו מבחינה הלכתית ככסף או רק כשווה כסף?

בשנים האחרונות, נושא הגיור עלה על הפרק בשיח הציבורי פעמים רבות ודעות רבות הוצגו לציבור.
המאמר שלפנינו מתחקה אחרי דעתו הייחודית של הרב שאול ישראלי אודות מהות הגיור.
מה הייתה דעתו ההלכתית של הרב ישראלי אודות הגיור?
האם מהותו של הגיור מתמצה רק בקבלת מצוות מצד המתגייר, או שמא עליו לקבל גם את הלאום?
במאמר זה, חושף המחבר, חתנו של הרב ישראלי, את דעת הרב בנושא זה ומגדיר בצורה ברורה את הקשר ההדדי בין הדת והלאום של האדם מישראל ושל זה הבא להתגייר.

הביקוש למשרות בשוק העבודה גדל מיום ליום עקב הגידול בכוח אדם ודחיית גיל הפרישה.

מה קורה במצב שבו מעביד מסכם בעל-פה עם מועמד את קבלתו לעבודה, אך לאחר זמן חוזר בו מהסיכום בעקבות מועמדים חדשים שנוספו?
האם הפרה של הסכם בעל-פה גוררת בעקבותיה פיצויים למועמד הנדחה?
איזה סוג פיצויים יוכל המועמד לתבוע - פיצויים על עוגמת נפש; פיצויים על הפרת ההסכם?
המאמר שלפנינו דן בנושא זה בעקבות מקרה שאירע, דרכו נבחנים סוגי הפיצויים השונים שעל המעביד לשלם למועמד המפוטר.