'מה? אני לא מנוי לבית האוצר?' 

משפט זה נאמר על-ידי אדם שהפריש תרומות ומעשרות וחשב שהוא מנוי ל'בית האוצר' של מכון התורה והארץ, ולכן הוא השאיר את מעשר ראשון ומעשר עני בערמת היבול ממנו הפריש תרומות ומעשרות.

האם הפרשה כזו נחשבת להפרשה המפקיעה את איסור הטבל? 

האם הוא חייב לשלם את דמי המעשרות שאכל?

מה סבר 'החזון איש' ביחס לנתינת מעשר ראשון?

במאמר שלפנינו עונה המחבר לשאלות אלו דרך הצגת הדיון ביחס שבין הפרשה לנתינה - האם הפרשת תרומות ומעשרות ללא נתינה מהווה חסרון בעצם ההפרשה או רק העדר מצוות נתינה?

אז מה יעשה אדם שאכל בטעות את החלק של מעשר ראשון ומעשר עני?

האם אפשר לבצע בדיקת קורונה ביום שישי, כך שהדגימות יתבצעו בשבת וכן ההודעה על התוצאה תישלח בשבת? 

האם בדיקת קורונה היא בדיקה הכרחית, שעבורה ניתן לדחות את השבת, או שמא מדובר על נוחות בלבד כמו קיצור בידוד וכדו'?

במאמר שלפנינו דן המחבר בשאלות אלו תוך כדי שהוא מברר מהי הגדרת מגיפה זו, האם היא עניינו של היחיד או הציבור, כאשר ההשלכה מכך היא חילול שבת. 

האם מעביד יכול לדרוש מעובד להמשיך ולהגיע למקום העבודה, בתואנה שזו טובתו כדי שהעסק לא ייסגר, למרות שהעובד נמצא בחופשה ללא תשלום? 
במקרה שהעובד מסכים לכך, האם מותר לו לעבוד בחל"ת?
במאמר שלפנינו דן המחבר ביחסי עובד-מעביד בתקופת הקורונה. בתקופה זו הגמיש המוסד לביטוח לאומי את הדרישות לקבלת דמי אבטלה וקבע שכל עובד המצוי בחל"ת יכול לקבל דמי אבטלה. כמו כן נקבע כי תקופת הזכאות לדמי אבטלה תוארך. באופן זה סייעה המדינה הן לעובדים הן למעסיקים לעבור את התקופה הקשה הזו. אולם מעסיקים רבים דרשו מהעובדים להמשיך ולהגיע למקום העבודה אף שהם מצויים בחופשה ללא תשלום. חלקם איימו בפיטורין וחלקם הציעו לשלם על העבודה לאחר סיום קבלתם של דמי האבטלה. אז מה יעשה העובד?