ימי הקיץ בהם אנו מצויים מפגישים אותנו עם מסכת אבות, אותה נהגו לקרוא בשבתות הקיץ. בשני מקומות במסכת זו נאמר: 'עשה לך רב'.

מדוע המשנה מציינת אמירה זו בשני מקומות שונים? מה פשר הביטוי 'עשה לך רב'? מה הכוונה 'רב' - פוסק הלכות או אדם ממנו ניתן ללמוד תורה? האם מדובר על מנהג טוב, או שמא מדובר על חיוב?

מאמר זה הוא מאמר משוכתב של הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שהתבקש לחוות דעתו בנושא 'עשה לך רב' בימינו.

כדרכו, הרב ליכטנשטיין פורש את הסוגיא על שלל היבטיה ההלכתיים - החל מניתוח של דברי המשניות במסכת אבות, דרך דברי הראשונים וכלה בנגיעה אקטואלית לשאלת יישום 'עשה לך רב' בימינו.

נושא זה, קבלת רב, טומן בחובו בין השאר היבטים נפשיים, עליהם לא פוסח הרב ליכטנשטיין ומשלבם בדבריו.  

לכבוד שבת ויום-טוב נהגו הנשים ללוש בצק ולהפריש ממנו חלה.

באחד מרחובות בני ברק התנוסס שלט בפתח אחת המאפיות, שבמקום זה מספקים עיסות לצורך קיום מצוות חלה. כלומר, האישה לא צריכה ללוש את הבצק אלא קונה עיסה שנילושה במאפייה וממנה מפרישה חלה.

האם בדרך זו, שהאישה אינה לשה את הבצק, יכולה היא לברך על ההפרשה?

הפוסקים האחרונים דנו מכבר בשאלה זו, ומחבר המאמר דן בדבריהם ובהשלכות המעשיות.

עיקרה של השאלה הוא בהכנת בצק על-מנת לחלקו - האם באופן שכזה פוקעת מצוות חלה?

האם יש הבדל בין מנהג שנהגו הנשים דרך קבע, לקחת עיסות שנילושו במאפייה, למקרה חד-פעמי?

בבניינים משותפים יש עמדה של תיבות דואר בה יש תיבה פרטית לכל אחד מדיירי הבניין. לעיתים, ישנן תיבות הפרוצות לגמרי ומהן ניתן לשלוף את דבר הדואר המונחים בתוכן, בייחוד שמדובר על דברי דואר גדולים, כעיתונים, שאינם נכנסים לתוך התיבה אלא בולטים החוצה ונשלפים בקלות.

האם מותר להוציא את העיתון, לקרוא בו ולהשיבו לתיבת הדואר? אם שני אנשים מנויים על העיתון, האם מותר לאחד מהם לקחת את העיתון של חבירו במידה ואליו לא הגיע העיתון עדיין? מה בנוגע ל'חינמונים' - האם מותר להוציא 'חינמונים' אלו מתיבות הדואר?

לצורך מענה לשאלות אלו ועוד אחרות המסתעפות מהנושא, מוקדש מאמר זה.

בתחילה מתברר מעמדה הקנייני של תיבת דואר - האם דומה היא לחצירו של אדם הקונה לו את המונח בתוכה.

האם שייך קניין חצר באופן כזה שלא כל החפץ נכנס לחצר, כעיתון שלא נכנס כולו לתיבת הדואר - האם גם אז שייך קניין חצר, או שמא תיבת הדואר לא קונה כלל במציאות כזו?

לאחר מכן עובר המאמר לדון בקניין המתקיים באופן שונה – המנוי על העיתון זוכה בעיתון בכל אופן בו הוא מונח בתיבתו מחמת ההסכם הראשוני, שיניחו לו את העיתון בתיבה, גם באופן שלא כל העיתון נכנס פנימה.

בסיום, המאמר עוסק בשאלה האם ניתן להוציא עיתון מתיבת הדואר, ללא קבלת רשות, לצורך קריאה בלבד ולהשיבו אליה?

האם מותר במהלך שנת השמיטה לעקור עשבים מהגינה? מה ההבדל בין חרישה לבין ניכוש? האם מותר לבצע פעולות למטרת שמירת נוי הגינה?

המאמר שלפנינו עוסק בשאלה מעשית בשנת השמיטה.

במהלך שנה זו מתרבים עשבים בגינה, ריבוי העשבים גורם לכיעור של גינת הנוי.

באיזה אופן מותר לעקור עשבים אלו?  

במאמר מתחדדות הבנות בגדרי מלאכות שונות בשנת השמיטה.

לדוגמה: מלאכת חרישה בשנת השמיטה, עניינה הוא בהכשרת הקרקע לזריעה ע"י ריפויה, הגדרה שתשפיע על עקירת עשבים המרפה את הקרקע.

כמו"כ מתבארים גדרי הניכוש. שונה היא פעולת הניכוש מפעולת החרישה. בעוד החרישה מתבצעת בכל השדה ומכשירה אותו לזריעה, הרי שפעולת הניכוש היא פעולה מקומית. בנוסף, החרישה נעשית בכלי המיוחד לכך ואילו הניכוש נעשה באופן ידני.

היכן להדליק נרות שבת בבתי מלון? מה ההבדל בין נר שעווה או שמן לנר חשמלי? האם יש צורך בנר מיוחד לשבת?

המאמר שלפנינו עוסק בפיתוח חדש של מכון צומ"ת, המאפשר להדליק נרות שבת שלא ע"י אש.

השהייה בבתי מלון ובבתי חולים בשבת מעוררת שאלה בדבר הדרך הנכונה להדליק שם נרות שבת. ההדלקה בחדרים במקומות אלו אסורה מסיבות של בטיחות וכן לרוב קיימים בחדרים גלאי אש ועשן, והדלקת נרות בחדר עלולה לגרום לאזעקה ולבהלה גדולה. בדרך כלל מייעדים מקום להדלקה במבואה שאיננה מקום לינה ולא מקום אכילה.

בבתי מלון בחו"ל לא ניתן להדליק בסמיכות לחדר האוכל, כפי שמקובל בארץ, ומדליקים נרות בהיחבא.

מכון צומ"ת פיתח פתרון הלכטכני שיוכל להביא את אור השבת גם למקומות הללו.

מחברי המאמר פורטים לפרטים את היתרונות ההלכתיים של נר שבת זה, דרך מעבר בשאלות מהותיות בהגדרת נר שבת, כגון: האם ניתן לברך על נר חשמלי, או שמא לא מספיקה הפצת אור אלא יש צורך בדמיון לנר שמן או שעווה?

האם יש הבדל בין נר הפועל ע"י זרם חשמלי לנר הפועל ע"י סוללה?

היכן היא חובת הדלקת נר שבת, במקום האוכל או במקום השינה?