כחלק מתפקידם השותף, חייבות אחיות העובדות בבית חולים להשתתף בתורניות ביום, בלילה ואף בשבת לפעמים, דבר הכרוך בחילול שבת.

ישנם בתי חולים המספקים לאחיות אלו הסעות בשבת הנהוגות על-ידי גויים המביאות אותן לבית החולים וחזרה למקום מגוריהן.

כיוון שאחות בבית החולים מטפלת בחולים, והטיפול נצרך משום פיקוח נפש אזי הנסיעה לבית החולים מותרת.

אולם, עד כמה צריכה האחות לטרוח כדי לא להיזקק לחילול שבת?

האם מחויבת היא לגור בקרבת מקום לבית החולים וללכת ברגליה?

האם עליה לוותר על שהייה בחיק המשפחה במשך השבת?

האם עדיף שהנהג יהיה גוי או מותרת החזרה גם ע"י נהג יהודי? 

נמצאים אנו באמצעה של שנת השמיטה, ושאלות רבות ומגוונות עולות על סדר היום.

אחת השאלות המצויות שנשאלות עוד טרם בוא שנת השמיטה, נעוצה במקרה בו אדם מתגורר בדירה בבניין דירות כאשר כל דיירי הבניין שותפים מלאים באחזקת הגינה של הבניין.

בכל שנה ושנה, משלמים דיירי הבניין לוועד הבית תשלום עבור אחזקת גנן העושה עבודות בגינה.

באיזו דרך יבחר הדייר שמעוניין לשמור שמיטה בגינה השייכת גם לו.

האם יוכל לבקש מוועד הבית לייעד את כספו השנתי רק לעבודות המותרות בגינה בשנת השמיטה? בדרך זו אינו מסייע בידי הגנן העובר על איסור עבודות בשמיטה, שהרי כספו ניתן לקופה הציבורית של וועד הבית ולא ישירות לגנן.

האם חובת ההשבתה מוטלת היא על האדם או על הקרקע? באם מוטלת חובת ההשבתה על האדם שחייב לדאוג לכך שהארץ תשבות, גם אם עבודת הקרקע אינה נעשית על ידו.

במידה והדייר יפקיר את חלקו בבעלות הגינה, האם בכך הוא מסיר את חלקו מעבודת הקרקע? על פי חוקי המדינה לא ניתן להפריד בין בעלות על הדירה לבעלות על הגינה.

המאמר עוסק בדרכי הפתרון השונים שהוצעו לבעיה זו.

אחת השאלות המרכזיות והמעשיות העולות מחדש בדורנו היא השאלה האם נשים יכולות להוציא גברים ידי חובתם בקיום מצוות, כגון קידוש על היין בשבתות, מקרא מגילה בפורים?

שאלה זו היא אחת ההשלכות מהגדרת 'ערבות' בין חלקיו של עם ישראל.

מה ההגדרה הברורה למושג זה ביחס בין נשים לאנשים?

בבסיס המאמר עומדים הם דבריו של הרא"ש, שאין הנשים יכולות להוציא את הגברים ידי חובה בקיום מצוות.

האם דברים אלו תקפים גם במקרה של מניעת עבירה? האם אישה לא מחויבת למנוע מאיש לעבור עבירה מפני שאינה ערבה לו?

מתן מענה לשאלה זו נעוץ בהגדרת המושג 'ערבות', האם מדובר על חיוב סיוע בקיום מצוות, או גם במניעה מלעבור עבירות?

המחבר מביא את דעות הפוסקים השונות, שהרבו לעסוק בעניין זה, כאשר בדבריו מציב הוא הגדרות ברורות למושג הערבות.

אז מה היא בעצם 'ערבות'?

בערב שנת השמיטה הוקמה חברה שמטרתה להשכיר לאדם שאינו חקלאי פיסת קרקע של ד' אמות בארץ ישראל, שיועבדו לפני השמיטה ובשנת השמיטה תושבת הקרקע ממלאכה.

על שומרי שמיטה נאמר: 'גיבורי כוח עושי דברו' - על איזה כוח ותעצומות נפש מדובר; האם מדובר על חקלאי המתפרנס מיבולו ובשנה השביעית משבית את שדהו ומשליך על הקב"ה את יהבו, או שמא הכתוב מדבר גם על אדם שאינו חקלאי, ופרנסתו מצויה לו, שקונה פיסת קרקע בארץ ישראל ומשמיטה? בנוסף, האם מוטלת חובה על האדם להשתדל לקיים מצוות שאינו יכול לקיימן בדרך הרגילה?

ישנם מצוות המוטלות על גופו של האדם, מצוות שחלה עליו החובה להשתדל ולקיימן, אך יש מצוות שאינן מוטלות על גוף האדם, עליהן אין האדם מחויב להשתדל ולקיימן.

אולם, המחבר מביא מדברי בעלי הסוד שגם על מצוות כאלו שאינן מוטלות על גוף האדם יש להשתדל לקיימן מפאת היות תרי"ג מצוות כנגד השלמת תרי"ג אברי האדם. קיומן של מצוות אלו נעשה באמצעות לימוד המהווה תחליף לקיום או באמצעות גלגול הנשמה וכדו'.

במעבר חד לתורת הנגלה, דן המחבר בשאלת השליחות בקיום מצוות התלויות בארץ – האם קיום מצוות באמצעות שליח שייך גם במצוות שאינן מעשיות, כהשבתת האדמה?      

רבים מאתנו רוכשים מוצרים שונים מחברות שונות.

בכדי שיגיע המוצר מהחברה ללקוח נדרשת פעולת שינוע והובלה; באמצעות דואר ישראל או באמצעות חברת הובלה.

במידה והמוצר נפגם בדרכו מהחברה אל הלקוח - האם החברה המוכרת סופגת את הנזק, או שמא הלקוח הרוכש סופג את הנזק בא חשבון עם המוביל או רשויות הדואר?

לפי חוקי המדינה, אין המוצר הנמכר עובר בעלות לפני שמגיע לרשותו של הקונה.

דברי החוק מובנים במקרה שהמוצר מובא ללקוח מטעם החברה, וממילא המוצר נחשב עדיין ברשותם כל עוד לא הגיע ללקוח ובמקרה של נזק למוצר בעת ההובלה, החברה תספוג את ההפסד.

ברם, אם הלקוח בא בעצמו או שולח שליח לקחת את המוצר מהמפעל, הרי שהמוצר עובר לבעלותו בזה הרגע, ואת הנזק בעת השינוע הוא יספוג.

במאמר זה מתחדדת השאלה שנשאלה בתחילת הדברים, במקרה הנוגע ל'שטח האפור'; מקרה בו הקונה ביקש מהחברה שתשלח לו את המוצר שרכש באמצעות דואר ישראל, חברת הובלות או שליח אישי, ולא סוכם בצורה ברורה על האחריות והבעלות בזמן ההובלה, ונגרם נזק בעת ההובלה - האם החברה השולחת לבקשת הלקוח תספוג את ההפסד, או שמא הלקוח יספוג את ההפסד הגם שהמוצר לא הגיע אליו?