האם יש צורך להפריש חלה ממיני מאפה המכונסים יחד על-גבי שולחן המכוסה במפה?

לעתים קרובות נערכים קידושים, סעודות מצווה ומסיבות, ובהם מניחים על גבי שולחנות את מיני המאפה שנאפו בבית. לעתים אף פורסים מפת ניילון חד-פעמית על גבי מיני המאפה מסיבות שונות, כגון הרחקת מזיקים ומניעה מילדים שמעוניינים לאכול טרם הזמן.

במידה וכמות הקמח המצויה במיני המאפה היא בכמות המחייבת הפרשת חלה, וכן שווים הם מיני המאפה הללו בטעמן - נמצא שהתכנסו למקום אחד מיני מאפים ששיעור הקמח הכולל שלהם מחייב בהפרשת חלה בברכה. האם אכן יש מקום להפריש חלה במקרים אלו?  

המאמר שלפנינו עוסק בין היתר בשאלות עקרוניות, כגון: מהי הגדרת 'כלי' המהווה צירוף מיני מאפה להפרשת חלה? האם מפת ניילון חד-פעמית נחשבת ל'כלי'? האם 'צירוף כלי' לחיוב הפרשת חלה מצריך כוונה לשם כך, או עצם המציאות בה מונחים מיני המאפה בכלי מהווה את צירופם?

אחד הנושאים הכי מדוברים בחג הפסח - מלבד איסור החמץ כמובן - הוא איסור הקטניות.

דבר זה נובע הן משום מרכזיותן של הקטניות בתפריט הביתי והן בגלל האוכל התעשייתי שמעורבות בו חלק מהקטניות.

המאמר לפנינו עוסק בשאלות שונות סביב איסור הקטניות - מה מקור המנהג? מה המקום להחמיר ולהקל בו? מה כלול באיסור הקטניות? האם בטל הטעם בעירוב הקטנית במיני מאכל?

מלבד החשיבות בסקירה ההלכתית שבמאמר, ישנה חשיבות מעשית לטבלה המרכזת את מיני הקטניות המצויות בינינו כיום ומקטלגת אותן להיתר או לאיסור בנתינת טעם לכך.

במסגרת התכנית של משרד האוצר והביטוח הלאומי, נפתחה בינואר 2017 תכנית חיסכון לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים. בתכנית מופקדים 50 ₪ לילד מדי חודש, והם מועברים לחיסכון על שמו בקופת גמל או בבנק, לפי בחירת ההורים. בין המסלולים המוצעים להורים מוצע גם 'מסלול הלכה'.

המאמר שלפנינו עוסק בשאלות הלכתיות-כלכליות, כאשר המוצא לדיון הוא שייכות הכספים המושקעים במניות ואג"ח היא של הילד לו נחסך הכסף.

אי-לכך, עוסק המאמר בחששות הלכתיים העלולים להיגרם כתוצאה מחסכון שאינו מפוקח הלכתית, כגון חשש איסור ריבית וחילולי שבת.

אז איזה חסכון להעדיף?

(צילום: רועי הלימה, פלאש 90)

מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית מעודדים הגשת תלונה במשטרה כנגד התוקף, למטרת מצוי הדין עימו וכדי שלא יפגע באנשים נוספים.

לעיתים נשמעות טענות שאין לפנות להליך מסוג כזה, מהטענה שהיות שיש לבתי המשפט במדינת ישראל דין ערכאות של נכרים, הרי שמי שמגיש תלונה במטרה על תקיפה כזו הוא בגדר 'מוסר'.

המאמר שלפנינו עוסק בדחיית טענה זו, כאשר יסודו של המאמר נשען על ביאור גדרי דין 'מוסר' ויישומו בזמן הזה.

בנוסף, מעלה המחבר דיונים הלכתיים מהעבר, בהם דנו פוסקי הדור הקודם אודות סמכות בתי המשפט במדינת ישראל.

(צילום: פלאש 90)

קמח הנטחן בתחנת הקמח עובר ניפוי המסיר ממנו זחלים ותולעים, אך ביצי החרקים עשויות להימצא בקמח בשלב זה. הביצים כשלעצמן אינן מהוות בעיה הלכתית, אך אם הביצים בוקעות והקמח 'מתליע', יהיה צורך בניפויו לפני השימוש.

לשם כך נדרש ניפוי נוסף בבית הלקוח, דבר שניתן לעשותו בקלות בקמח לבן, אולם בקמח מלא יש קושי בשל הסיבים הנמצאים בו.

המאמר שלפנינו עוסק בשאלה מהו משך הזמן המזערי משלב הטלת הביצה ועד לבקיעה בחרקי קמח, כדי לדעת כמה זמן ניתן להשאיר את הקמח מחוץ לקירור עד לשימוש בו?

האם שמירת הקמח בהקפאה מהווה פתרון ומניעה להתפתחות חרקים?

בנוסף, במאמר מדעי-מקצועי זה ישנה סקירה של מיני חרקים העלולים להתפתח בקמח, ורף הטמפרטורה המוצעת לקטילת ביצי חרקים.