בזמן האחרון שבים ועולים מדי יום ביומו קולות הדורשים לצמצום פערים חברתיים. האם דרישה זו היא דרישת התורה? האם זהו אידיאל שגם התורה 'חתומה' עליו?

במאמר מעניין באמונת עתיך מראה הרב רוני מרטן  שהתורה מחייבת את העשירים לדאוג לעניים, ולהפריש מממונם עבור העניים אבל אין התורה דורשת ומבקשת להשוות בין עני לעשיר.

חובת נתינת הצדקה ממוקמת בשו"ע, בחלק יו"ד, העוסק בחיובי האדם כלפי קונו ולא בחלק חו"מ העוסק בחושן משפט העוסק בחובות משפטיות.

צדקה – כן, נתינה לעניים, כן, שיוויון לא מצאנו בתורה.

מהו אידאל החברה שהתורה מציבה? האם פערים כלכליים הם דבר טוב או רע? מצאנו דוגמאות רבות בדברי חז"ל והראשונים שמדגימות את השאיפה שהחברה תהיה מוסרית ותומכת, ושהעשירים יתרמו מהונם למסכנים. עם זאת, לא מצאנו בתורה שבכתב, בדברי חז"ל או בדברי הראשונים שאיפה לשוויון כלכלי מתמיד. ביקורתם של הנביאים על העשירים לא הייתה על עושרם אלא על התנהגותם הלא מוסרית. כשהעשירים מוסריים, והם עוזרים למסכנים, חז"ל משבחים אותם ולא מבקרים את רמת החיים הגבוהה שלהם ביחס לרמת חייהם של שאר האוכלוסייה בכלל ושל העניים בפרט. ידוע לנו שהיו תנאים ואמוראים עשירים ועניים, ולא מצאנו דרישה של חז"ל שהעשיר ייתן מחצית מהונו לעני כדי שכולם יהיו במעמד כלכלי שווה. נוסף על כך, חז"ל מעריכים את העושר – אם הוא הושג בדרך ישרה כמובן: השכינה אינה שורה על עניים ובינוניים אלא על עשירים. ואכן, אתגרו של העשיר שונה מאתגרו של העני, וכפי שהרמח"ל כותב (מסילת ישרים פ"א):

כי כל עניני העולם בין לטוב בין למוטב הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל, ט) 'פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי...'.

למעלה מ7000 ילדים בשנה נולדים על ידי הפריית מבחנה, האם האב קיים מצוות פריה ורביה בילדים אלו?

בתשובה לרב אריה כץ, כותב הגאון הרב יעקב אריאל, באמונת עתיך,  שבהולדת ילדים ישנן שתי מצוות. הראשונה היא מן התורה, מצוות פריה ורביה והשנייה מדברי קבלה.

מצוות פריה ורביה היא מצווה שמוטלת על הגברא ואילו מצוות 'לשבת יצרה' היא מצווה שתלויה בחפצא. זאת אומרת שמצוות פריה ורביה מוטלת על האדם, שהמצוות התורה לפרות ולרבות היא אך ורק בדרך הטבע. שימוש בהפריית מבחנה היא איננה דרך טבעית והתורה לא ציוותה עליה. לא רק שהתורה לא ציוותה עליה אלא גם המוליד ילדים בדרך זו לא קיים מצוות פריה ורביה. מאידך, מצוות 'לשבת יצרה' בה העיקר התוצאה שהעולם יהיה מיושב, ומכיוון שבהולדת ילדים באופן זה בסופו של דבר העולם הינו מיושב אם כן מקיים מצווה זו גם באופן מלאכותי.

בשנת השמיטה כל פעם מחדש מתעוררת השאלה בעניין הגבול הדרומי של ארץ ישראל.

באמונת עתיך 102 כתב הרב רבינוביץ מאמר בו הוא מסמן את הגבול הדרומי לדעתו של הרמב"ם. הרב ישראל אריאל ממכון המקדש, בתגובה מעמיד אותנו על יסוד המחלוקת בעניין.

בתורה מסומנים כמה גבולות, גבול שהקב"ה אמר לאברהם בברית בין הבתרים וגבול המתואר בתורה בפרשת מסעי, לאיזה גבול יש משמעות הלכתית. האם לגבול הנאמר לאברהם בברית בין הבתרים או לגבול המתואר בפרשת מסעי.

אם נאמר שלגבול המסומן בפרשת מסעי יש משמעות הלכתית קובעת לעניין הגבול הדרומי של הארץ עדיין יהיה מוטל עלינו לסמן אותו, גם זוהי מלאכה לא פשוטה, הרב אריאל במאמרו מראה שישנם בזה יותר מחמש שיטות.

אבל מהו באמת הגבול הדרומי, ברית בין הבתרים או פרשת מסעי?

הרב אריאל מוכיח מדברי הרמב"ם בהלכות תרומות פ"א ה"א ומעוד מקומות  שגבולות הארץ הקובעים הם דווקא  אלו של ברית בין הבתרים.

הדיון בגבולה הדרומי של ארץ לא בא לקיצו ואנו עוד צפויים לראות את הדברים מתלבנים במאמרים ובספרים.

הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה בהיכל. גם בין המצוות ישנן כאלו שזכו לעדנה והציבור הרחב מקפיד בקיומן אולם ישנן מצוות שלא זכו לעדנה הזו, ומעטים הם המודעים לקיומן.

מצווה גדולה שלא זכתה כל כך לעדנה היא איסור כלאיים, שאם כי בכלאי בגדים ישנה מודעות בציבור בכלאי אילן הציבור הרחב איננו מודע. גם בין הרבנים הנושא הוא 'מורכב'.

אבל עם כל זה הדברים באים לידי ביטוי גם בחיי היומיום גם אצל האדם הפשוט.

אם לדוגמא רצונך לשתול עץ שזיף בגינתך. כיום מרכיבים עץ שזיף על כנה שהיא 677 כנה שהיא מכלוא של אפרסק ושקד, האם מותר לשתול עץ כזה בגינת הבית?

לשם כך אנו נדרשים לברר, האם כנה זו היא מבחינת הגדרת הלכות כלאים נחשבת כמין אחד עם השזיף או שמא היא נחשבת כמין אחר.

הרב יואל פרידמן מבאר במאמרו באמונת עתיך, שכנה 677 הרגילים להרכיב עליה שזיף היא נחשבת כמין אחר והנוטע שזיף המורכב על כנה זו עובר בשתילה זו על איסור כלאי אילן. על כן עליו לבקש אם ברצונו לטעת שזיף בגינתו, שזיף המורכב על כנות 'מריאנה' ו'מירובלן', שבהם אין חשש של איסור כלאי אילן. 

לאור התפתחות תעשיית המזון, כיום, קשה לדעת מה מכיל כל מוצר מזון. גם כאשר כתוב 'מכיל עמילן' לא כל אחד יודע מה משמעות הדברים, האם מדובר בעמילן מקמח והמוצר חמץ או שזה עמילן מתפוחי אדמה.

בארון ביתי ממוצע ישנן לפחות 50 סוגים שונים של מוצרי מזון, אחרי עיון באותיות הקטנות מה מכיל כל מוצר עדיין  נותרות שאלות, רכיב תמים כמו 'תמצית וניל' ייתכן והוא מכיל אלכוהול שמופק מחמץ.

מתי אם כן יש למכור את המוצר, מתי להצניעו ומתי לזרקו ?

במאמר מיוחד באמונת עתיך פורש הרב וולונוב מארגון כושרות את היריעה. במאמר מובאת רשימה של עשרות מוצרים (למעלה מ80!) הדרכה מה יש לעשות עם כל מוצר, וכן הסבר קצר להוראת.