בימינו מקובל ששכרם של המתרימים העובדים בעבור ארגוני צדקה, ישיבות ומוסדות חסד, הוא אחוז מסוים מסך התרומה שהשיגו.

נשאלת השאלה - מה אחוזים מהתרומה מותר לארגון לתת למתרימים שמגייסים עבורם צדקה, או לחילופין כמה אחוזים מותר למתרימים לגבות?

האם יש גבול עליון לסכום שמותר למתרים לקבל מהתורם?

האם ישנו אחוז מסויים שבו יש חשש גזל?

וכיצד יש לאמוד את הסכום הראוי שניתן לתת למתרים כשכר על עמלו?

במאמר שלפנינו דן המחבר, הרב דני שוורץ ממכון משפט לעם, במנהג רווח זה, מתחקה בעקבות שורשיו ההלכתיים, מציג את הדעות השונות ומציע תשובות לשאלות העולות בנושא.

האם מותר לשאת 'צמיד חכם' בשבת?

האם אנשי כוחות הביטחון צריכים להסיר את הצמיד בשעות שאינם בתפקיד בטחוני?

אחת הטכנולוגיות החדשות שנפוצו לאחרונה היא צמיד חכם.

הצמיד דומה לשעון חכם, אולם עיקר שימושו הוא בחיישנים ופחות בתצוגת מידע.

הצמיד מבצע ניטור של פעולות האדם - ספירת צעדים, קצב הלב, דופק ומהלך השינה.

המחבר מבחין בין שני סוגי צמידים ודן בשאלת נשיאתם בשבת, תוך כדי אבחנה בין אנשי כוחות הביטחון לאנשים מהשורה שאין להם צורך רפואי מובהק.

חשיבותו של המאמר היא בשימת לב הלכתית לחידוש טכנולוגי זה והתאמתו ההלכתית.

שיעור 'כזית' הוא אחד מהשיעורים השכיחים בהלכות שנות, למשל ב'כזית' אדם יוצא ידי-חובתו במצוות אכילת מצה בפסח, וזהו השיעור המינימאלי לברכת המזון על פת.

אבל, מהו שיעור 'כזית' - שיעור מציאותי או חישוב הלכתי?

לאיזה זן של זית התכוונו חז"ל בקובעם את שיעור 'כזית'?

שאלות אלו העסיקו רבות את גדולי הדורות מקדם ואף הועלו כמה הסברים לפער הקיים בין ההלכה לבין המציאות שלפנינו.

המחבר רותם את כישוריו המדעיים וההלכתיים לטובת נושא זה, ומבקש להציע פתרון המבוסס על בדיקת זני זיתים שונים.

האם עובד יכול לוותר על זכויותיו המעוגנות בחוק הנקראות בשם 'חוקי המגן'?

הרקע לחקיקת 'חוקי המגן' בדורות האחרונים בעולם כולו הוא המהפכה התעשייתית שיצרה מצב שבו המוני עובדים עבדו בתנאי עבדות ותוך סכנת חיים.

בתגובה נחקקה סדרה ארוכה של חוקים שמטרתם להגן על שלומו ובריאותו של העובד, לקבוע שעות מנוחה ואף לקבוע שכר מינימום.

אחד המאפיינים הייחודיים של דיני עבודה בישראל הוא, שהעובד אינו יכול לוותר על זכות המגיעה לו על פי חוק.

מה דינו של חוזה עבודה שכולל תנאי כזה של ויתור?

המאמר שלפנינו מגדיר את מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה בתחום האזרחי ומתקדם לעבר הגדרת מעמדם ההלכתי של 'חוקי המגן' שנחקקו לטובת העובד.

מתי ראוי לספר למשפחה על ההיריון?

האם מותר לאשת כהן מעוברת להיכנס לבית הקברות?

איזה סוגי תפילות ראוי להתפלל בעת ההיריון?

תקופת הריונה של אישה נמשך זמן רב. במשך זמן זה יכולים לבוא התלבטויות משפטיות הכרוכות ביחסה של האישה למקום עבודתה, וכן זמן זה מלווה בהנהגות וזהירות הכרוכים במנהגים שונים.

המאמר שלפנינו סוקר תקופה זו מכמה וכמה זוויות - החל מעת אבחון ההיריון מבחינה רפואית והלכתית ועד דרכי התנהגות הלכתית בזמן זה.